"הסדנה" המינימליסטית שלי.

[Pesel]

בעEבות המפגש שלנו עם סול ודורון, מעלה תמונה של המקום שבו אני יוצר סכינים.
[/img]
גודל ה"מקום" 80 על 120 סנטימטר
אני לא משתמש בשום כלי חשמלי, רק בכלים ידניים. זו לא בחירה, אלה אילוץ.
הכלים שלא נכנסו לתמונה: מקדחה ידנית(לא חשמלית), כמה אבני השחזה, שלוש פצירות בגדלים שונים, הרבה ניירות ליטוש וכמובן בירה.

התוצאות הם כאלה:
[

הסכין שלמתה נתרמה בשביל מחירה הפומבית.

P.S. מי שיש לו יותר קטן(הכוונה למקום) מוזמן לתחרות.

[ברווז]

או-קיי...
בעצם, לא, זה לא אוקיי, אבל- זה מה יש...

אני רואה שאכן לא הגזמת בתיאור שלך ידידי.
אבל- זה לא הגודל שקובע, אלא מה שעושים איתו!
וזה משפט לחיים.

[tutisdog]

בהחלט הגודל לא קובע כי לפי הסכין שנתרם והסכין העליון עבודה יפה ביותר.

ואכן כך הבירה חשובה לא פחות .

[Pesel]

.
אבל- זה לא הגודל שקובע, אלא מה שעושים איתו!
וזה משפט לחיים.

בתור פיזיקאי אני אומר: לא גודל קובע, העיקר מקדם החיכוך.
המבין יבין.

בהחלט הגודל לא קובע כי לפי הסכין שנתרם והסכין העליון עבודה יפה ביותר.

תודה, אבל זו רק התמונה מוצלחת.

[KD2]

אני חושב שזה ממש מרתק ומאוד ראוי להערכה.
היכולת להוציא סכינים כאלו יפות מציוד ידני כל כך פשוט היא לא פחות ממדהימה, לפחות לדעתי.
(אני מייחס את זה בעיקר לבירה ! )
מהם השיקולים שלך לשימוש בכלים ידניים בלבד?...תקציב? מקום? רעש?

את רוב התהליך אני מבין כיצד ניתן לעשות בכלים ידניים אך חסר לי משהו אחד - כיצד אתה חותך את צורת הסכין מהחומר הגולמי?

במידה והשיקולים לעבודה ידנית הם אלו שהושערו מעלה - יכול להיות שיש לי פתרון בשבילך
לפחות לעבודת הליטוש, שהיא ארוכה ומייגעת ידנית.
אני בניתי מלטשת/משחזת סכינים שקטה לחלוטין(למעט רעש החיכוך של הסכין ונייר הליטוש, שהוא לא רציני בכלל), בעלת אפשרות לכיוון מהירות וגודל ממש "ביתי" בפחות מ200 ש"ח.

[הריבצן]

עכשיו סיקרנת אותי - איך המשחזת/מלטשת בנויה?
רעש הוא בהחלט גורם מגביל

[tutisdog]

KD2 לספק הסבר על הבנייה שלך של המלטשת הזו, אני מחפש רעיון כזה למשהו בסגנון של מה שאתה מתאר ואשמח לקבל עצה/הסבר או שרטוט

[קרמיט]

Pesel כל הכבוד. מעורר הערכה לראות כיצד אתה מצליח לייצר בתנאים מינימליסטיים.
רציתי לשאול לגבי החיסום. אך אתה מחסם בתנאים שהצגת.
וכמו החברים האחרים, גם אני אשמח ללמוד ממך KD2 כיצד לבנות מלטשת ביתית.

קרמיט (רם)

[Pesel]

טוב, כדי להכניס את הדברים לפרופורציות, אספר על כל שלב ושלב.
הכילים הם ידניים בגלל מחסור חמור במקום. אנו גרים בדירה שכורה, לאחר שנולדה לנו בת, גורשתי בבושת פנים למרפסת כדי לפנות לה את החדר. המצב הוא זמני, כרגע אנחנו מחפשים דירה לקנות, שאחד התנאים הוא חדר עבודה בשבילי. אז מי מי שמכיר דירה בת 5 חדרים בחיפה, באזור נורמלי, מוזמן לכתוב.
קודם כל חייב לציין, אני חולה דיוק ושיש לי סבלנות של עדר פילים, תזכרו את זה לכל אורך הסיפור.
1. להב את הלהבים אני קונה/מקבל כבר מחוסמים. הצורה העתידית של סכין נגזרת מצורת הלהב שהסגתי, כדי שלא אצתרך להוריד הרבה. מהלהב של סכין תחתונה נאלצתי להוריד כ מילימטר עובי (היא הייתה עם בורות), ולישר את העורף. הדבר לקח כמה חודשים, עם אבן בלבד, השופין והפצירה מחליקים על מתכת מחוסמת כמו פרה על קרח. אם לתרגם את זה לשעות עבודה נטו, יצא בערך 40-45 שעות. בזמן הזה רכשתי הערכה עצומה ליצרני חרבות יפניים, שזו הייתה שיטתם לפיניש אחרי החיסום. אני מניח שאבנים שלהם היו טובות יותר.
2. BOLSTER עשוי ממטבע 10 אגורות. לאחר עבודה על הלהב, לשייף מטבע זה כבר שטויות. חורים עשיתי עם מקדח 1.5 מ"מ ועם פצירה דקה הבתי את החור לגודל הרצוי.
3. ידית הדבר הכי מסובך בידית היה לעשות חור מעונך באורך 8 ס"ם. המקדחה הידנית נתנה שלוש בלבד. עוד 2 נוספים סחטתי ע"י שימוש בפס דק של ברזל שחיממתי על הגז ודחפתי פנימה. בשאר רימיתי והוספתי חלק של עץ זית.
4. הרכבה דבק אפוקסי, ספייסרים מעור, קצת עבודה כדי לישר את הכל, שופין, פצירה, נייר ליטוש, בישול בשמן פשטן ושאוות דבורים.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------
שורה תחתונה: כ70 שעות עבודה, במשכורת מינימום הסכין צריכה לאלות בסביבות 1000 ש"ח וכמובן תמונות.

מלתשת ב 200 שקל נשמע מאוד טעים, אשמח לפרטים.

[KD2]

חברים, לצערי קמתי בזה הרגע משינת ה"סיאסטה" שלי, מאוחר מהרצוי, ובעוד דקות מספר נכנסת שבת כך שאין לי מספיק זמן בשביל להכניס תיאור מקיף ותמונות.
במוצ"ש יהיו תמונות ופירוט מלא כיצד לבנות מלטשת ביתית שכזאת.

שבת שלום!

[Guest]

1. להב את הלהבים אני קונה/מקבל כבר מחוסמים. .

טוב אחרי שקראתי את תיאור הדברים יש לך ממני להב דמסקוס פול טאנג חינם.

שלח לי כתובת ואשלח לך את הלהב בדואר.

השחזה, ניצב ונרתיק עליך.

התוצאה = שלך, שלח תמונה בסוף

עמר

[Pesel]

עומר, תודה רבה.
הכתובת נשלחה בפרטי.

[KD2]

המלטשת הראשונה שבתמונות היא הראשית שלי ו"הביתית" משלימה אותה לעבודות העדינות יותר.
בשימוש במאורר יותר חזק ניתן לעשות איתה בדיוק את אותן העבודות.
אתן לתמונות התוצר הסופי לדבר.
המתאם הוא גליל של דיבל 3/8 שהתאים בדיוק ל2 הצירים וכמעט לא השאיר מקום לדבק האפוקסי שבאמצע, הסלוטייפ העוטף אותו נועד למנוע תזוזה בהרכבה.
למה מאורר?
בורר מהירות "בילד אין".שקט. זול. זמין. ישב מיותר במחסן.







כל טוב...
ים סוסנה

[Pesel]

ניסיתי את המאוורר עוד בתחילת הדרך שלי, תוצאות בין אומללות לעגומות.
לא היה לו מספיק כוח לסובב את הדיסק לאחר הצמדה הקלה ביותר.

[KD2]

תלוי במאורר ובעבודה אותה אתה רוצה לבצע, אני מצאתי אותו אחלה לעבודות עדינות הדורשות גרעין גבוה והצמדה חלשה.

[tutisdog]

רעיון מעניין, אבל אני חשבתי שעשית משהו שיותר דומה למלטשת סרט, שזה בעצם מה שאני מנסה לעשות .
אין לי רתכת או כלים מתאימים על מנת לבנות מלטשת סרט שדומה יותר למה שרמי שכבר לא רואים אותו כאן בנה לבד, שלא נדבר על כסף לרכוש מלטשת סרט גדולה. אני חשבתי לנסות לעשות משהו שיזכיר מלטשת סרט.
נראה מה אעשה בינתיים. למרות שאני יודע שפעם מכרו מלטשת סרט קטנה ידנית חשבתי על לרכוש אחת כזו ופשוט להצמיד ולקבע אותה הפוך לביסיס יציב. אבל לא ראיתי כזו למכירה כבר זמן די רב.

[ברווז]

עכשיו, כבר ראיתי הכל.

שמעו, קבלו כל הכבוד עצבני עם תוספת חריף על הרעיון של המאוורר.
אני צוחק פה כבר 5 דקות
אחלה רעיון!
אהבתי.

[Pesel]

זו כנראה הבעיה, כי היעד שלי היה ללטש להב.
עבודות עדינות אני מעדיף לעשות בידיים.

[KD2]

סבבה, זה עניין של העדפה, לקבלת רציפות ואחידות אני מעדיף לעבוד עם עובד סטטי ומדיית שחיקה דינאמית, מאפשר שליטה יותר טובה ב"שמירה על הקו" הרצוי.
על אותו משקל ניתן לקחת מנוע אחר, לשדך לו ממיר תדר ולהפכו למלטשת בעלת בורר מהירויות אך זאת התעסקות שלא שווה כלכלית - עדיף לקנות אחת וזה מה שעשיתי...

וכשחיפשתי לבנות אחת עדינה יותר, לעבודות ממש ממש מדוייקות, חיפשתי פיתרון ללא יותר מידי התעסקות וזה עם המאורר היה הכי פשוט שאפשר, שכן מהו המאורר אם לא מנוע חשמלי עם בורר מהירויות?
פשוט מדובר על חיסכון בכל ההתעסקות המיותרת של רכישת הרכיבים החשמליים והרכבתם.
טוטיס, המחיר של מלטשת סרט מבית טוב הוא גבוה בהרבה ממסתובבת ולא על הפרק כרגע מבחינתי.
ההבדל העיקרי בין השתיים היא המיומנות הנדרשת, התוצאות הסופיות, בידיים הנכונות...דומות עד זהות.

לליטוש להבים שלמים מ"אפס" אין תחליף למלטשת אמיתית, העלות של מה שיש לי היא 1500 ש"ח.

[BonBon]

ומה דעתכם אל הכלי הזה?!
האם הוא יספק "תסחורה" ?

http://www.polack.co.il/ProductInfo.asp ... 519&catId=

[dBu24]

וואלק! נראה טוב מאד והייתי לא הולך אלא רץ להזמין אחד

אבל, למעו עקרון הצרכנות הנכונה, נכון היה לשמוע כמה דעות וסיפורי התנסות על המכונה.

האם יש כזה למישהו כבר?


דוד

[אמיר_לב]

ככה...
PESEL כל הכבוד על ההשקעה, הסדנא אמנם קטנה, אבל זה לא מה יש לך אלא איזו יצירה יצאה לך (90% כשרון ו10% כלים יעוזיים). בנוגע לדירה, אם תאמר לי באיזה איזור ותקציב אני לוקח את זה כפרוייקט אישי למצוא לך כמה אלטרנטיבות

KD2 - היית בחימוש נכון??? (אני מתנצל אם זה פוגע -הקטע של החימוש, אני גם הייתי חימושניק) אבל ראיתי את הקומבינה הזו פעם בנשקיה שהייתי צריך לבדוק, רק ששם השתמש בזה הנשק להוריד השחמות מנשקים. רעיון נחמד מאוד

ודבר אחרון, המלטשת שהראה BONBON נראית לא רע, מישהו מכיר או ניסה? כי תכלס היא נראית קצת כבדה (6.5 ק"ג ואני חושב גם על התזוזה), לא נראה שאפשר להעמיד אותה על שולחן פשוט.

[Pesel]

ככה...
PESEL כל הכבוד על ההשקעה, הסדנא אמנם קטנה, אבל זה לא מה יש לך אלא איזו יצירה יצאה לך (90% כשרון ו10% כלים יעוזיים). בנוגע לדירה, אם תאמר לי באיזה איזור ותקציב אני לוקח את זה כפרוייקט אישי למצוא לך כמה אלטרנטיבות

תודה רבה על הפרגון.
בקשר לדירה שלחתי לך הודעה לפרטי.

[ברווז]

BONBON, אני רואה בתמונה פגם אחד מהותי: לא ניתן להדק את המכונה בבטחה לשולחן עבודה, והמשקל שלה לא מספיק כדי שלא תזוז מהמקום. רק תחשוב שלרגע אתה כל כך מרוכז בעבודה שאתה מאבד טיפה את שיווי המשקל ונשען על המכונה. אם יש לך עניבה, הולך להיות לך יום מאד מאד גרוע.
מבוסס על ניסיון אישי עם ג'קסון וטבעת - מזל אחת שהצילה לי את האצבע
וכשאני אומר טבעת-מזל, אני מתכוון לזה שמזל שהיא הייתה עליי
דבר שני, קניתי לצערי מקדחה של יונדאי הבייתה. אחרי כמה חודשים קניתי אחת של בוש. תבינו לבד לאן אני חותר... המחיר אולי זול, אבל האם זה שווה את זה? אם הכלי יעשה צרות, התיסכול שהוא יגרום, חבל"ז. עדיף להוציא עוד קצת כסף ולקנות משהו קצת יותר איכותי, שבו הנתונים המוצהרים הם אמיתיים, ולא "בתנאי מעבדה, בטמפרטורת החדר".
יש מספיק מוצרים של בוש למשל, לאו דווקא משחזת סרט, שמיוצרים איפה שהוא בסין-באבואה, שהם מצד אחד זולים ומצד שני איכותיים מספיק לשימוש בלי בעייה, ושחשבו ויותר חשוב פתרו את רוב הבעיות מראש, בשלב התיכנון.
אני ממליץ על הרמת כמה טלפונים לחברות כלים ואספקה טכנית, לבירורים והתייעצויות לגבי מה כדאי, וכמובן לקבל מחיר.

**עם זאת יש לזכור, שלא ראיתי את המשחזת ש-BONBON ציין במו עיני, ולכן אני לא יכול להיות אובייקטיבי מספיק כדי לשפוט אותה על סמך תמונה.

גילוי נאות: אני עובד בחנות אספקה טכנית.

[tutisdog]

אני ראיתי משהו דומה לזה בחנות להספקה טכנית בכרמיאל, אבל המחיר היה בערך פי 3 ממה שהם מציעים את היונדאי. אז מצד אחד זה נראה די משתלם גם אם היא תחזיק שנה . עד עכשיו אני כבר עובד שנה עם משחזת זוית של יונדאי ודי מרוצה והיא עובדת קשה אצלי. אז אולי יש מצב שגם מלטשת סרט שולחנית כזו תחזיק שנה לפחות, דעתי הענייה היא שזה מחיר שווה נפש עבור פריט כזה במיוחד לאחר שראיתי שני דגמים כבר של מלטשת בסדר גודל כמו מה שבתמונה ושתיהם עלו מעל 1400 ש"ח שזה סכום לא פעוט.

[dBu24]

באשר ליציבות המכונה, תזוזות וכ"ו, זאת בעיה קטנה: למכונה יש ארבע רגליים עם חורים לעיגון.
מניחים את המכונה על לוח עץ כבד, קודחים ארבעה חורים, תופשים עם ברגים ואת כל הסיפור אפשר להעמיד על גומיות.

לפני איזה שנה, ברגע של חולשה קניתי מיני מסור שולחן של היונדאי, אותו מימנתי עם כל התלושים של החגים ששכבו איזה שנתיים במגירה נשכחת . המסור פיקס, מאוזן, שקט ומפחיד. לא זז מילימטר על רצפת הקרמיקה של ה"פטיו", מעיף הרבה נסורת בעבודה אבל זה צפוי, זה הרי מסור לעץ

הנ"ל הוסיף מימד חדש לגמרי בתעשית הסכינים המחתרתית שלי.

אני נוטה לחשוב שמשחזת הסרט שבפרסומת, ברמה דומה. צריך לזכור שזאת לא מכונת יצור אלא עוד כלי להובי שופ ביתי

דוד

[tutisdog]

גם לי יש את המסור העגול לעץ של יונדאי , ואני בהחלט די מרוצה גם ממנו , כמו שאמרת להובי שופ הביתי. הוא בהחלט מספק, לעומת זו יש לי מקדחה של בוש שאני פחות מרוצה ממנה. מוזר לי קצת אבל כנראה זה לא אחד הדגמים המוצלחים של בוש.

מה שכן ברגע שייתפנה לי כסף ..... רק אלוהים יודע מתי זה יקרה עם המשכורת שאני מרוויח ....אני ארכוש לי מלטשת סרט כמו שפרסם בון בון.

[ברווז]

זה מזכיר לי את הסיפור על העטלף.
-עטלף אחד יושב במערה שלו, כולו חבוט וחבול, פצוע, מדמם, ונאנק מכאב כל 2 דקות. החבר'ה שלו רואים אותו, ומנסים לדובב אותו, והוא לא אומר כלום, ככה חצי שעה עד שהוא נשבר.
"אתם רוצים לדעת מה קרה לי?! -בואו איתי!
העטלף וחבר מרעיו יוצאים מהמערה, עפים שעה, עפים שעתיים, ובסוף נוחתים על איזה סלע גדול, מולו עץ מרשים וגבוה-גבוה.
העטלף אומר לחברים: "אתם רואים את העץ הזה?!"
כשהם עונים "כן", הוא נאנח ואומר:
יופי, כי אני לא ראיתי אותו.

DBU24, ראית בתמונה חורים לעיגון לשולחן?
כי אני לא ראיתי...

[tutisdog]

לא שמתי לב לחורים גם אני, אבל מה שכן תמיד אפשר להשתמש בשתיים או שלוש קליבות על מנת לחזק אותו לשולחן ולמנוע תזוזה מיותרת

[dBu24]

זה מזכיר לי את הסיפור על העטלף.
-עטלף אחד יושב במערה שלו, כולו חבוט וחבול, פצוע, מדמם, ונאנק מכאב כל 2 דקות. החבר'ה שלו רואים אותו, ומנסים לדובב אותו, והוא לא אומר כלום, ככה חצי שעה עד שהוא נשבר.
"אתם רוצים לדעת מה קרה לי?! -בואו איתי!
העטלף וחבר מרעיו יוצאים מהמערה, עפים שעה, עפים שעתיים, ובסוף נוחתים על איזה סלע גדול, מולו עץ מרשים וגבוה-גבוה.
העטלף אומר לחברים: "אתם רואים את העץ הזה?!"
כשהם עונים "כן", הוא נאנח ואומר:
יופי, כי אני לא ראיתי אותו.

DBU24, ראית בתמונה חורים לעיגון לשולחן?
כי אני לא ראיתי...

טוב, בסדר, אז יש את הברזל העגול בצד הקרוב שמוברג אל תוך חור וממול יש עוד אחד, ממש בשתי הפינות הימניות איפה שצריכים להיות חורים לעיגון. או ככה זה נראה וכאחד שרואה מכונות כל יום וכל היום אלה נראים כחורים לעיגון. צריך למשמש את המכונה בידיים ולראות אותה בפעולה כדי להסיק מסקנות סופיות

משקל המכונה , 6 ק"ג, נראה די בסדר וכבד מספיק כדי שלא תתחיל לרוץ מעצמה ויש לה רגליים מגומי כבר מהבית חרושת.

שוב, המכונה נראית בסדר


דוד

[KD2]

לא...לא הייתי חימושניק,
רציתי...צה"ל רצה פחות.
מלטשת הסרט הנ"ל היא ללא בקרת מהירות ומהירות הסרט שלה גבוהה למדי,
בנוסף... אני לא קונה תוצרת יונדאי (או כל יצרן שקר כלשהו אחר )במעל 99.99 ש"ח ולא מכונות המוגדרות כ"מסוכנות".

[apollo]

pesel שלום
נשלחה הודעה בפרטי

[Pesel]

apollo, לא קיבלתי שום הודעה.

[ברווז]

quote="dBu24"]טוב, בסדר, אז יש את הברזל העגול בצד הקרוב שמוברג אל תוך חור וממול יש עוד אחד, ממש בשתי הפינות הימניות איפה שצריכים להיות חורים לעיגון. או ככה זה נראה וכאחד שרואה מכונות כל יום וכל היום אלה נראים כחורים לעיגון.

צריך למשמש את המכונה בידיים ולראות אותה בפעולה כדי להסיק מסקנות סופיות

משקל המכונה , 6 ק"ג, נראה די בסדר וכבד מספיק כדי שלא תתחיל לרוץ מעצמה ויש לה רגליים מגומי כבר מהבית חרושת.

שוב, המכונה נראית בסדר


דוד[/quote]

עם המודגש אני מסכים אתך במאה אחוז. בלי למשמש אי אפשר לדעת.
ואם אתה אומר שזה נראה כמו חורים לעיגון- אני לא הולך להתווכח אתך על זה- אתה מומחה המכונות פה בינינו

אני אפסיק להגיב האמת על המכונה הנ"ל עד שלא יצא לי למשש אחת שכזו. אני לא רוצה לדבר "בלי קבלות".

[Pesel]

כדי לא להרבות בנושאים חדשים, אמשיך את השרשור הקיים.
בזמן האחרון לא הסגתי/קניתי שום להב חדש ו"גירוד" בידיים נהיה כבר בלתי נסבל, אז החלטתי להנדס משהו קשור לנושא.
בטח כולם שמעו את המוסג MICARTA, מי שלא אז יש קישור
http://en.wikipedia.org/wiki/Micarta
חומרי גלם:
2 זוגות מכנס ג'ינס ישן ב"מרקמים" שונים.


דבק אפוקסי

תבנית+מכסה+כלי לחיצה(לא יודע מה שמם בעברית)



הכלי ירופד בניילון עבה כדי למנוע הדבקה לדפנות ולמכסה.
יש מחשבה לדלל את האפוקסי באצטון כדי להוריד את הצמיגות.
עוד לא החלטתי איזה עובי כדאי לעשות וכמה שכבות בד צריך.
כמו כן, האם כדאי "לערבב" בין שני הג'ינסים או לא.

עד שאמצה כלי לערבוב הדבק, אתם מוזמנים לתת עצות ולחלוק מחשבות.
אולי למישהו יש ניסיון בנושא.

[tutisdog]

PESEL אפשר להציע הצעה ?

במקום דבק אפוקסי, יש פוליאסטר עם מקשה, עושה את העבודה מצויין, רצוי רק לעבוד במקום מאוורר היטב, למרוח כל שכבה של ג'ינס ולעבוד די מהר יחסית , ואז לתת להתקשות 24-48 שעות תלוי בטמפ' בחוץ.

אני כבר יצא לי לעשות מיקרטה מג'ינס, אבל אני עשיתי זאת עם פוליאסטר וחומר מקשה שלו.
יצא מצויין ומגניב .
הנה לינק מעניין לטיפים לכל מיני דברים כולל הסבר על איך לעשות מיקרטה .
http://www.aescustomknives.com/docs/tutorials.htm

הנה כמה תמונות של המיקרטה שאני עשיתי שילוב של כותנה בכמה גוונים וג'ינס בשלבים השונים של העבודה על זה.

[Pesel]

טוב, לינקים לא חסר
http://www.jerzeedevil.com/forums/showthread.php?t=866

סול, עד שהסגתי אפוקסי באריזה גדולה אתה שולח אותי להסיג פוליאסטר.
אולי פעם הבאה, הפעם אני הולך על אפוקסי.

[Pesel]

היום עשיתי את זה
לפי החישוב שלי עובי שכבת בד אחד הוא בערך חצי מילימטר.
לקחתי 16 שכבות, בסופו של דבר השתמשתי ב 15, כי נגמר הדבק.
תבנית נמרחה בווזלין, (אל תשאלו מאיפו יש לי) ורופדה בניילונים



את האפוקסי ארבבתי לפי הוראות היצרן(1:1), ל 100CCתערובת מוכנה הוספתי כ-30CC של אצטון, הנוזל נהיה דליל הרבה יותר ונוח לעבודה. בהתחלה הצבע היה לבן, לאחר כדקה של בחישה הוא נהיה שקוף צהבהב(וזה מצוין).



תמונה הבאה מתארת את אמצע הדרך: לשים שכבת בד, לשפוך דבק, לישר ועוד שכבת בד...



ואז, לעטוף בניילון את הסנדוויץ' ולהדק.



זהו, נשאר רק לחקות ליבוש הסופי ולראות את התוצאות.
מעניין תוך כמה זמן זה יתיבש

[ברווז]

כלי הלחיצה נקראים "קליבה" בעברית, אגב, אך ידועות יותר בשם קלאמרה.
מחכה להמשך בנשימה עצורה-השארת אותי במתח...

[רעי]

סחתיין על המתקן הפשוט- מקווה שהתוצאה תהיה מוצלחת.

לגבי אפוקסי- זה עולם ומלואו, ויש כל מיני בסיסים ומקשים. אני מקווה שהשימוש באצטון לא יהיה בעוכריך, כי הרעיון באפוקסי הוא שכל החומר מגיב והופך למוצק. יש מיני אפוקסי דלילים או צמיגים יותר ע"פ היישום, וגם מהירות התגובה (זמן הג'לציה, הזמן עד למצב שאי אפשר למרוח או להספיג יותר). פה בארץ בגלל החום צריך פלעמים לעבוד עם אפוקסים איטיים יותר. אני מכיר את העניין מתחום בניית הקיאקים. סטיב השכן שלי בונה אותם להנאתו, ובשלב האפוקסי הוא מגייס את אשתו ועוד מישהו לעבודה רצופה- פורסים את הפיברגלס, מערבבים מנה קטנה של אפוקסי, מורחים מהר ומערבבים חדש (וחוזר חלילה עד קצה הקיאק).
בכל מקרה- אם זה לוקח זמן שווה לערבב את החומר במנות ממש קטנות, ולעבוד עם זה טרי-טרי. ככל שתוסיף יותר מדלל, התוצאה תהיה פחות צפויה, ואולי גם פחות מוצלחת.

[סער]

לא כ"כ משנה אם משתמשים בפוליאסטר או באפוקסי, התוצאה הסופית תהיה זהה. הקליבות זה בסדר לתרגול - אבל לא ייתנו תוצאה סופית אופטימלית כי הן לא מייצרות מספיק לחץ. לייצור אופטימלי של מיקרטה צריך מכבש כלשהו, אפשר בהחלט להסתפק במכבש כורכים קטן מופעל בורג, כל עוד הפלטה הלוחצת מפולסת ע"י מובילים.

[Pesel]

קלמרה- אני אזכור.
לקח לי יותר משבוע למצוא חנות שמוכרת אפוקסי שקוף באריזות גדולות. אז עוד לא הגיע זמן להיות בררן ולבחור בין הסוגים.
מכבש אין לי, וספק אם יהיה בזמן הקרוב.
כרגע אני חושש שלא הכנתי מספיק דבק. הנפח הכולל של בד ללא לחץ כ 170 סמ"ק, הכנתי 100 סמ"ק דבק סה"כ.
מה דעתכם: יספיק או לא?

[tutisdog]

דרך אגב אתה גם יכול לקפל הכל לחצי אחרי שסיימת עם הדבק , ככה יהיה לך חתיכה פשוט עבה יותר לעבוד עליה.
לגבי חשבונות ומתמטיקה , אני ממש גרוע מעבר לכך הדבק גם נספג בבד , אז ככה שעדיף שיהיה יותר דבק ממה שצריך, מעבר לכך תהדק עוד קצת את הקליבות לאחר שמתחיל תהליך הייבוש .
עם נשאר לך עודף דבק גדול מידי אתה תמיד יכול לשפוך אותו לכלי שקוף , למרוח ווזלין לפני כן (לא עלייך כמובן) בתוך הכלי השקוף , לשפוך את העודף בפנים ואז לזרוק כמה קיסמי עץ או אפילו מטבעות של 10 אגורות , או כל דבר אחר העולה על רוחך , בסוף התהליך של הייבוש הזה נוצר לך מעיין גוש שקוף עם כל מיני שטויות בפנים שאתה יכול לחתוך ולעשות גם ממנו ידית.
אני עשיתי זאת עם עודף הפוליאסטר שנשאר לי, שמתי בתוך כלי זכוכית שלא היה אכפת לי לשבור בסוף, ושמתי קסמי עץ בוק ועץ אורן, מה שיצא מזה זה מעיין גוש פלסטי (או אולי יותר נכון לומר פולימרי ?) די מעניין . כחומר לשימוש כידית.
לצערי הרב את לא לא צילמתי וחבל. אבל בכל מקרה יצא די מגניב .

[Pesel]

אתמול, אחרי 20 שעות של יבוש, הוצאתי את ה"מקרטה".
עובי בין 8 ל 9 מ"מ.
בשביל הפעם הראשונה, יצא די בסדר: הדבק חדר לעומק הבד והתגבש לחלוטין.
לגבי מרקם, קצת קשה להגיד, צריך להיבדק על המוצר הסופי.



מה שמזכירי, שאין לי כרגע להב FULLTANGUE לעשות לו ידית מתאימה.


P.S כל שבוע הבא אני במילואים, לוקח איתי את השני חברה האלה.

ברגע שאחזור אתעדכן בכל הנעשה כאן.

[Guest]

קצת באיחור, אבל לפעם הבאה (או סתם לידע כללי)

1. תנסה למצוא אפוקס 2:1 ולא 1:1. האפוקסי של אחד לאחד בדר"כ מגיע עם זרז או סוג מקשה שמגיב יחסית מהר וכך גם התוצאה - פריכה ולא ממש חזקה.
2. זמן הקשייה - כ-24 שעות, תלוי בטמפ'. רצוי להכניס לתנור אח"כ לשעתיים-שלוש ב-60 מעלות. ככה שאריות החומר שעוד לא הגיבו יתקשו ותקבל מוצר אחיד יותר.
3. לגבי לחץ - הבעייה עיקרית היא בועות אוויר, ואז החומר לא אחיד --> חלש יותר. יש כל מיני דרכים להתגבר על זה, העיקרית ואקום. תנסה אולי לעטוף בניילון ולשאוב ידנית (אבל לא חזק מדי)עם איזה מסנן נגד נוזלים. העקרון הוא שאיבה חלשה לאורך זמן. תקבל תוצאה יותר טובה מסתם לחץ לדעתי.
4. אפוקסי איכותי יותר טוב מפוליאסטר. אבל גם עולה ככה וגם קשה להשיג.