המלצה שלילית 2 ודיון בענין סכין מתקפלת ויצורה

[ברווז]

והפעם: באק.
דגם RUSHשל באק לא היה קנייה טובה במיוחד.
הסכין הזו שרתה אותי לא יותר מחודשיים, לפני שיצאה מהשרות על פטור רפואי.

יש לציין שזה התקופה הקצרה ביותר של שימוש שהעברתי סכין עבודה כלשהיא.פשוט לא התאימה לצרכיי.
הסכין עצמה אמנם נעימה לעין, אבל הפונקציונאליות שלה נפגמת מכך. מבנה השלד (יחסית) של הידית הקל מעט על המשקל, שהיה אגב יחסית רציני לסכין קטנה כזו, וגם מנע גישה נוחה לשימון המנגנון וניקוי החלקים הפנימיים של הסכין.
הסכין מגיעה עם מנגנון חצי-קפיצי של באק, אליו אין לי טענות, עבד יופי ועדיין עובד.
חבל רק שהסכין הגיעה ללא שימון במיסבים, שזה דבר שציפיתי לו מחברה וותיקה כמותם.ההרגשה של הפתיחה לא משדרת "איכות" כלל וכלל.נוסף על כך, ה"זיז" לפתיחה עוגל בצורה המפריעה לשימוש בו עם האצבע, שכן הוא קצר מידיי ואין לאצבע מספיק חיכוך כדי להשפיע עליו.זאת ועוד, הניצרה למניעת פתיחה מקרית נצמדת לזיז עצמו, ומפריעה לתפקוד של הסכין. גם היא סובלת מגימור מעצבן ולא נוח לכל מי שאין לו ציפורניים ארוכות.הלהב למיטב זיכרוני(אל תתפסו אותי במילה)בסכין שלי היה440, ושונה במהלך השנים ל-420HC.
קניתי אותה מיד לאחר האודיסיי שהייתה לי ויש לי רק שבחים עליה, כך שהאכזבה הייתה מרה וכואבת.
סך הכל:
להב קצר.קצר מידיי להרבה מטלות.ציון 4 מתוך 10.
חלק לגמרי, אצלי זה חיסרון-מעדיף חצי משונן. לא שיש הרבה מקום לשינון בכזה להב קטן...4 מתוך 10.
פתיחה קשה.סכין עבודה צריכה להיות זמינה בקלות ומהירות.2 מתוך 10.
ידית קטנה.גם הלהב...כבר אמרתי?...לא מתאים לעבודות המצריכות כח בחיתוך.תופעת לוואי היא שהסכין לא יושבת נוח ביד.2 מתוך 10.
הרגשה כללית: הסכין הזו מרגישה יותר כמו זבלול סיני מאשר כמו משהוא איכותי.4 מתוך 10.
ציון כללי: 3 מתוך 10.להימנע אם אפשר, יש עוד הרבה אפשרויות בשוק.
מחשבה אחרונה: אם הסכין הזו, שרק ביאסה אותי, קיבלה ציון 3- אני לא רוצה לחשוב אפילו על הסכין שתקבל ציון של 1 מתוך 10....

[רעי]

עושה רושם שלפחות חלק מהביקורת הוא על מימדים- וזה משהו שיכולת לדעת מראש.
אני חושב שבאולר באורך כזה, בליטה בבסיס הלהב באזור הציר שאי אפשר לשים עליה את האצבע מקצרת אפקטיבית את הידית בעוד איזה ס"מ וחצי, ומשאירה לך 7 ס"מ בערך להחזיר- זה ממש כלום!
הסתכלתי לאחרונה על העיצוב והתכנון של הקטנים של ספיידרקו, ונראה ששם התמודדו יפה עם הבעיה:
הקצה העליון הקדמי של הידית והתחתון של הלהב יוצרים במצב פתוח מגרעת עגולה עלה אפשר להניח את האצבע העליונה. על מנת לאפשר יותר לחץ ושליטה גם בגב הלהב התחתון ישנה מגרעת מחוספסת לאגודל. לי נראה שעיצוב כזה של אולר קטן מאפשר ניצול יותר טוב של הידית- למישהו יש נסיון אישי עם dragonfly של ספיידרקו?

בכלל- נראה שרבים מהאולרים של buck עוצבו עם מעט שיקולי הנדסת אנוש, אם בכלל.
משתתף בצערך!

[Guest]

דבר עם רם, יתכן ויש לו באק אודיסיי אם אתה מעוניין. מייק

[קרמיט]

אכן יש לי באק אודיסיי אחד למכירה.
מהדורה מוגבלת:
להב: ATS - 34
חיסום: Paul Boss
ידיות: Carbon Fiber

מי שמעוניין שיצור קשר.
רם (קרמיט)

[ברווז]

רעי, המימדים אכן משפיעים הרבה, אבל לא ניתן לדעת מראש אלא אם כן אתה לוקח חצי שעה למשחק עם הסכין לפני הקנייה.דבר שהתחלתי לדגול בו, אגב.10 דקות הכוללות הכנסה והוצאה מהכיס, פתיחה\סגירה פעמים רבות, בדיקת נוחות הפתיחה והסגירה, גודל הידית והישיבה בתוך היד, ועוד דברים שלא הייתי מקפיד עליהם לפני שנה. תומר מר.ד.ע תמרי עדי- לקח לי שעה(!)לקנות את הקרשו ווירלווינד, הנוכחית שלי לעבודה, וכללה בדיקות כמתואר למעלה.ועדיין התבאסתי קשות כשהבנתי כמה חסר לי הזיז הזה, ראיתם כבר את השירשור "ווידויו של מכור" אני מתאר לעצמי...
הדרך הנכונה לקניית סכין היא עריכת רשימה של התכונות המדוייקות שאתה מחפש, בדיקה של איזו סכין נראית טוב ויכולה לספק את הדרישות הנ"ל(במקרה שלי, קודם סיפוק הדרישות, אח"כ יופי)לפי העין המנוסה(מי יותר, מי פחות), ואז בדיקה פיזית של התכונות בחנות.
לצערי הרב, עדיין לא קיימת סכין המאחדת את כל מה שאני מחפש בה במקום אחד, זה יחכה לתקופה שאהייה מעצב מצליח בחו"ל(אני יודע, אני צעיר וחולמני ).
הסכין שהכי התקרבה לאידיאל אצלי הייתה LEEK של קרשו.

צורת להב נכונה, מידות שאינן מגבילות בשימוש, זריזות ועוד.

[רעי]

לא צריך להיות מעצב מצליח בחו"ל- אני חושב שהצלחת להגדיר לעצמך די טוב מה אתה רוצה מהסכין שלך. עכשיו או שתחפש את מי שמייצר בקירוב טוב את הדבר הזה, או שתנסה לתכנן את זה ולהוציא את זה לפועל (מעצב או לא?!)
אתה צודק לגבי כל מיני עניינים קטנים שאפשר להרגיש רק ביד, או פרטים שלא מופיעים במפרטים (למשל הדקיקות של חלק מהאולרים הקלים שהופכת את האחיזה ללא נוחה במיוחד), רהיטות מנגנון הנעילה בפתיחה ובסגירה וכו'.
אחחח- אני מתגעגע לימים שהאולר היה פריט שימושי במהלך יום העבודה. היום בשביל לקלף תפוז אני קופץ למעבדה ליד ומסמן אותו עם סקלפל...

[ברווז]

אחחח- אני מתגעגע לימים שהאולר היה פריט שימושי במהלך יום העבודה. היום בשביל לקלף תפוז אני קופץ למעבדה ליד ומסמן אותו עם סקלפל...

לא ממש הבנתי את החלק הזה...מה השתנה?

בנוגע ל"להיות מעצב"-אם היה לך מושג כמה שירטוטי-מגרה יש לי...כולל כמה פטנטים שבגלל מחסור בכסף בשביל באמת לעשות עליהם פטנט כבר קיימים בסכינים סדרתיות .
תחושה של גאווה מהולה בעצב ודיכאון- אתה מבין שהיה לך אחלה רעיון עם פוטנציאל מיסחרי, ואתה לא רואה עליו שקל .
ניסיתי האמת פעם אחת לעשות גישוש בכיוון פה בארץ-אבל נמסר לי שכדי ליצור מתקפלת יש צורך בציוד מיוחד, שאין פה לנפחים בארץ.
יש דגם אחד ספציפי שאני רוצה להוציא עבורי כסכין עבודה-כל כמה זמן אני משכלל אותו וכרגע אני כבר בדגם החמישי(!) על הנייר.
כבר חשבתי האמת לפנות לדוסטאר, אבל למה לעזאזל שהם יקשיבו לבחור צעיר עם חלומות גדולים? המעצב שלהם הוא בעל שם עולמי בתחום, כך שהם לא צריכים עוד "ילד מתלהב" בצוות.

[רעי]

נשתנה, נשתנה...
בנעוריי בקיבוץ ובבי"ס חקלאי הייתי משתמש כל הזמן באולר או סכין- החקלאי צריך אחד בכיס לא משנה מה. גם בצבא תמיד יש מה לעשות עם אולר או סכין, אפילו אם זה לגלף לחבר'ה קוביות לשש-בש ממקל של מטאטא (כולל בדיקת הגינות קוביה שנמשכה שעה וחצי...)
אולם מאז שנכנסתי לטכניון והתחלתי לעבוד ב"היי-טק" אין לי שימוש בכלי חיתוך בעבודה.

אגב- איזה ציוד אין לנפחים בארץ? כל מה שצריך יש לבעלי המלאכה- כרסומות, מחרטות קטנות ואפילו מכונות ארוזיה CNC שיעשו כל מה שתתכנן ב- solidworks. נכון- זו לא תהיה פלדה שהרביצו לה, אבל את הצורה שלך תקבל בדיוק של עשירית המ"מ. את הטיפול התרמי אפשר לעשות אצל מומחים- לא רק הנפחים מבינים בזה. אולי תקפוץ למפרץ לאחד מבתי המלאכה לתבניות שעוד שרדו שם ותדליק מישהו- יעשו לך את העבודה במחיר טוב... אם תבוא לדו-סטאר עם דגמים מוכנים של העיצובים שלך אולי לא יגלגלו אותך מכל המדרגות, בטח אם יראו את המחשבה והמאמץ. אחרי הכל- בלי האמונה צסק"א לא הייתה אוכלת אותה!

[ברווז]

בדיקת הגינות... הרגת אותי...
וברצינות, זו התשובה שקיבלתי: צריך כלים מיוחדים, ואין מי שמתעסק איתם בארץ.
וגם אם אבוא עם דגמים מוכנים- מישהוא יכול להבטיח לי שלא יזרקו אותי מכל המדרגות ויגנבו לי את הרעיון?
את הדגמים אגב אני יכול לייצר מפלסטיק בעצמי, ללא הרבה בעיות, כבר יצרתי 2 אבי-טיפוס כאלו.

[סער]

יש את כל הכלים הדרושים בארץ, ובלא מעט מקומות. סתם דוגמה "קטנה": ישקר...
ברווז, יש לך שגיאה מהותית בתפיסה: נפח, לפחות "הארד קור" לא ייצר משהו בכרסום. יש אפשרות לייצר אולרים בשיטות מסורתיות, ראה את האולרים המדהימים של בועז שדמות.
להפוך שרטוט למוצר כרוך בפיתוח וייצור אבות טיפוס וזה עניין למפעל או לבית מלאכה מכאני, לא לנפח יחיד שעובד באמצעים ידניים.
רודי מייצר אולרים, יש לו כרסומת.
כל מסגרייה בינונית יכולה, אין ידע ואין רצון, לא כל שכן כדאיות פיננסית להפוך את זה לתעשייתי.

[רעי]

מי דיבר על סדרתי? אני הבנתי שהאיש (סליחה, הברווז...) רוצה לבנות את אולר חלומותיו, ולהשתמש בו להנאתו. הצלחה מסחרית של הדגם היא אמנם בונוס נאה לחלום- אבל לא חיוני, תקן אותי אם אני טועה.
יש כמה וכמה בתי מלאכה באזור שלך (שלנו...) ואפשר להחליט שמשקיעים בזה טיפה זמן ומנסים. אני זוכר שרציתי לבנות מתאם משקפת לחצובה בתקופה שלא הייתה לי גישה לכלים ומכשירים. יצאתי להסתובב במפרץ, ואחרי שעתיים חזרתי עם המתאם- בית מלאכה אחד נתן לי חתיכת אלומיניום מתאימה, ואחר עזר לי עם כמה מברזים ומקדחת עמוד. סתם- בלי תשלום. אם תציע גם סכום צנוע או לחלופין תייצר סדרה של 3 יח' ותתן לבחור אחד יכול להיות שזה אפילו לא יעלה הרבה.
אם תרצה עזרה- אני יכול לנסות לגייס את צביקה הכרסם שלנו בחברה לעניין.

[סער]

מי דיבר על סדרתי? אני הבנתי שהאיש (סליחה, הברווז...) רוצה לבנות את אולר חלומותיו, ולהשתמש בו להנאתו. הצלחה מסחרית של הדגם היא אמנם בונוס נאה לחלום- אבל לא חיוני, תקן אותי אם אני טועה.
יש כמה וכמה בתי מלאכה באזור שלך (שלנו...) ואפשר להחליט שמשקיעים בזה טיפה זמן ומנסים. אני זוכר שרציתי לבנות מתאם משקפת לחצובה בתקופה שלא הייתה לי גישה לכלים ומכשירים. יצאתי להסתובב במפרץ, ואחרי שעתיים חזרתי עם המתאם- בית מלאכה אחד נתן לי חתיכת אלומיניום מתאימה, ואחר עזר לי עם כמה מברזים ומקדחת עמוד. סתם- בלי תשלום. אם תציע גם סכום צנוע או לחלופין תייצר סדרה של 3 יח' ותתן לבחור אחד יכול להיות שזה אפילו לא יעלה הרבה.
אם תרצה עזרה- אני יכול לנסות לגייס את צביקה הכרסם שלנו בחברה לעניין.

עד כמה שאני יודע ברווז מדבר על ייצור סדרתי - תקן אותי אם טעיתי. הרי מה התועלת ברישומי פטנט למיניהם אם לא לתגמול?
אם אתה רוצה, לשם התרגיל, קח ממנו תכנון, בדוק אם יישומי ותתחיל למדוד זמן והוצאות עד למוצר מוגמר, יחידאי.

[רעי]

כמו הצפרות, גם הסכינאות היא תחביב עבורי. בצפרות, לשמחתי המסוימת, אני מקבל שכר פה ושם על הדרכות וסיורים.
בתור קיבוצניק בעבר ועובד בתעשיה בהווה יש לי גישה לחומרים ומכשירים. אני התכוונתי לנסות להכין את זה "בחברות" בעלויות מינימליות, כמו עוד כמה דברים שהכנתי עד היום. ברור לי שהמחיר של ייצור פריט יחידאי (one-off) בצורה מסודרת יכול להגיע בקלות ל- 1000 שקל חתיכה, רק הזמנות עבודה ורק מאנשים שעושים לך את זה בחצי טובה... ראיתי כמה שילמו חבריה לכיתה של אשתי בבית הספר לעיצוב על הזמנת עבודות בפלסטיק ובעיקר במתכת לבעלי למאכה.

אם החלום הוא לראות את העיצובים שלך בייצור סדרתי- אני חושב שאחת הדרכים לשם היא דרך אבות-טיפוס שימושיים, ואבולוציה פנימית של אב הטיפוס אחרי שימוש עצמי. אין לי אלא לאחל לברווז הצלחה חדה וחלקה! (או חצי-משוננת)

[ברווז]

סער, האמת היא שלא ממש משנה לי איך ייצרו את הסכין. העיקר שייצרו אותה. כרסומת או מתכת מוכה( ), היינו הך.
על הכדאיות הפיננסית, פה בארץ אין הרבה מה לעשות עם התחביב הזה.בגלל זה דיברתי על חו"ל. שם יש הרבה יותר סיכוי שיקשיבו לרעיונות שלי, ולו רק בגלל שיש שם יותר מחברה יצרנית אחת.רק הסטטיסטיקה כבר פועלת לטובתי.
בגדול, אכן מדובר על ייצור סידרתי של הדגמים שתיכננתי.אין דבר שייתן לי יותר גאווה מלראות את הדגם הספציפי ששידרגתי אותו כבר 5 פעמים (ויהיו עוד) מגיע לייצור וקוטף רווחים יפים(ז'תומרת, מוצלח).הצד הפיננסי, למרות שהוא צד בעניין, הוא לא הצד הקריטי.זה לא שאני "חזיר" שרוצה לעשות מיליונים ולהוריד את השוק לבירכיים, להיפך-אני רק לא רוצה להפסיד הכל לגמרי.ומאחר שגדלתי בישראל, אני חושב שכולם "קומבינטורים וגנבים", לפחות של רעיונות, ולא רק.
הקטע שאני פשוט רוצה להוציא דגם שאני חתום עליו לשוק. דגם שאני יודע שהוא טוב ושימושי, שאנשים יהנו ממנו וישתמשו בו, שיעזור לאנשים בעבודה שלהם כמו שהסכיני-עבודה שלי עזרו לי, שיפתור חלק מהחוסר בתכונות חשובות שיש בסידרתיות של היום, ואולי אפילו להרוויח כמה שקלים בדרך.
רעי,
אני לא מאמין באבות טיפוס שימושיים עבור מכירת רעיונות.מהסיבה הפשוטה-הרי המקום שאראה לו את הסכין יבקש ממני להשאיר אותה אצלו ליום-יומיים(בדיוק הזמן בשבילהם לעשות REVERSE-ENGINEERING).
אם חברה מסויימת מתלהבת מדגם מסויים, כבר בשלב השירטוט אמור להיחתם משהוא.כך לדעתי והבנתי.כך אני הייתי עושה אם הייתי רואה אדם עם רעיון טוב שמגיע אליי.
בניית אב-טיפוס פעיל זה כבר השלב הבא, שהוא חלק קריטי בבדיקות קדם-ייצור, ולא לפני זה.

[סער]

כמו הצפרות, גם הסכינאות היא תחביב עבורי. בצפרות, לשמחתי המסוימת, אני מקבל שכר פה ושם על הדרכות וסיורים.
בתור קיבוצניק בעבר ועובד בתעשיה בהווה יש לי גישה לחומרים ומכשירים. אני התכוונתי לנסות להכין את זה "בחברות" בעלויות מינימליות, כמו עוד כמה דברים שהכנתי עד היום. ברור לי שהמחיר של ייצור פריט יחידאי (one-off) בצורה מסודרת יכול להגיע בקלות ל- 1000 שקל חתיכה, רק הזמנות עבודה ורק מאנשים שעושים לך את זה בחצי טובה... ראיתי כמה שילמו חבריה לכיתה של אשתי בבית הספר לעיצוב על הזמנת עבודות בפלסטיק ובעיקר במתכת לבעלי למאכה.
(או חצי-משוננת)

בדיוק לזה אני מתכוון. בניגוד אליך, אצלי ה"סכינאות" היא מקצוע, או לפחות מתקרב לכך, ועברתי כבר כמה וכמה אפיזודות של ייצור עצמי, במו-ידי או בעזרת אחרים, ואני מדבר אך ורק על סכין לשימוש. תחומי האוסף שלי שונים.
ברווז, זה לא נועד לייאש אותך, להיפך, אני מקווה שתצליח, רק שאני קצת יותר מנוסה... צור קשר עם מאיר עזיז, יצרן ה"דו-סטאר". אולי המקום הטוב ביותר להתחיל, כי יש לו כבר מושג. לייצר ממש, כמות מסחרית שמעבר לפרוטוטייפ ולמודלים ראשונים - לדעתי לא בארץ (גם בתע"ש ניסו משהו למיטב זכרוני, וכשלו).

[ברווז]

סער, אתה לא מייאש אותי, הייאוש קיים כבר מזמן... .
תודה על העזרה והמחשבה, "אין חכם כבעל ניסיון".
אבל באמת נראה לך שמר עזיז יתן יד למישהוא שיהיה בסוף מתחרה ישיר שלו?!

גם לדעתי אין מקום בארץ ליצרן רציני של סכינים עקב העלויות הגבוהות, אבל שוב- אין לי אפשרות גם להגיע לחו"ל ולשווק את עצמי שם.

הכי יפה, אין לי שום הכשרה לא בעיצוב ולא בתיכנון.של כלום, לא רק של סכינים. אני רק יודע מה נראה טוב ואיך זה יעבוד כאינסטינקט,ולא כעובדות מתמטיות, מה שלא עוזר לי במיוחד לבנות "קייס".

צחוק הגורל.יש לו חוש הומור בריא, לנבלה.
אולי אם הייתי עובר לארה"ב כשהייתה לי האפשרות, חיי היו נראים אחרת לגמרי.ולכמה ממכם היו סכינים תוצרת "DUCK!-KNIVES".שם זמני...

[Guest]

ברווז, אל תעלב אבל אני עוקב אחר מס' סדרות של רשימות שבהם חברים נכבדים מנסים לתת לך עצות, אבל אני חש נימה שלילית משהו שמבוססת על רגשות, תחושות ואני לא יודע מה עוד. שנס מותניים, לכלך ידיים, אולי תפסיד כסף, אולי תפסיד זמן, אולי יגנבו לך רעיון, אבל אתה תלמד והרבה. מתאוריה ודעות לא תגיע רחוק, אם זה היעוד שלך לך תממש אותו ואל תמצא סיבות למה לא (אין כסף, אין ידע וכו') זרקו אותך מהדלת, חזור מהחלון. אחרת תישאר עם אוסף ניירות במגירה ועם חלומות בהקיציס.
זהו, קח את זה בנימה חיובית (אתה לא חייב לענות, פשוט תחשוב על זה). מייק
נ.ב תרשום אותי ראשון ברשימה ל Duck knife,

[ברווז]

לא נעלבתי.להיפך, שמעתי והפנמתי את הדיעות.
יש לי סיבה טובה להיות שלילי-ניסיון העבר לימד אותי את זה. אני לא מאלה שהכל בא להם בקלות.בדרך כלל גם לא בא במאמצים רבים.וזה נוכחתי שוב ושוב.
וזו גם הסיבה שאני נשמע מיואש-אין לי הרבה סיכוי להצליח.צריך שילוב מיוחד של נסיבות, זמן,כסף,אנשים מסויימים ומפה אסטרולוגית טובה( ), ואלה נדירים כל אחד לעצמו.

מצד שני,אם לא אעשה דבר, לא יקרה דבר, ואני בהחלט מודע לזה. אבל זה לא עוזר להפיג חששות רבים וכבדים מעל ראשי.

[ברווז]

עדכון קטן.
יצרתי קשר עם דוסטאר...
אני מחכה לתשובתם כדי לראות האם אוכל להתפתח בעזרתם, או לא.
נקווה שלא "אדפק".

[Guest]

קראתי בעין את השרשור

אני מסכים עם סער כי מאיר עזיז הוא הפתרון הטוב מבחינתך מאחר ויש לו ציוד, פלדה טובה, וניסיון, יכולת שיווקית בחו"ל ובארץ.

ביחס ל"גניבת הרעיון" קח עו"ד טוב שיגן עליך, לא מסובך להחתים על NDA (אי גילוי מידע) עם קנס הולם, שיגן עליך במידה ותהיה גניבת רעיון.

אם תרצה דוגמא, תבקש ממני במאיל, שזה יהיה רלוונטי.

רישום פטנט הינו הליך יקר ויש להניח שיהיה קושי לא קטן להוציא פטנט על סכין, כאשר יש אפלי מודלים רשומים כבר.

[קרמיט]

בהצלחה ברווז.
נקווה שבקרוב על המדפים.

רם (קרמיט).

[ברווז]

עומר,
הסכם אי-גילוי מידע יועיל רק מעט, והוא לא ממש רלוונטי לדעתי לנושא שכזה.
מה ימנע ממישהוא לטעון שהוא הגה את הרעיון ולייצר אותו? או לחילופין, לייצר בעצמו? הרי אין פה עניין של גילוי מידע לצד שלישי אם הבחור יעשה הכל בעצמו.

בעניין רישום הפטנט, לאדם פרטי זה מאד קשה ואולי אפילו לא משתלם בחלק גדול מהמקרים, אבל במסגרת של חברה שמחליטה לעבוד עם הרעיון שלך, זה צעד הכרחי שמכיל לצערי עוד כמה מקומות שאפשר ליפול בהם.

ההיסטורייה למשל מספרת שממציא הטפלון נתן את הזכויות לגילוי(הגילוי היה טעות, אגב) לחברה שבה עבד(דופונט או משהוא כזה)כי זה מה שעובד מסור עושה.הוא לא ראה על זה שקל, ואני לא זוכר את שמו, למרות שדיברתי עליו כבר 3 שורות שלמות.
וישנם עוד מקרים רבים ודומים.

ועוד על פטנטים-
כשהמוצר שווה את המחיר, שווה ליצור את הפטנט. הרעיונות הקודמים שהיו לי (אלה שכבר קיימים בצורה דומה פה ושם), אולי עדיין רלוונטיים.מי יודע. בכל מקרה, ידעתי עליהם 2 דברים:
1)זה רעיון בר-קיימא, וכוונתי לכך שהוא רעיון טוב שיכול להיות מתורגם למכירות טובות.
2)איזה חברה תהיה מעוניינת באיזה רעיון. שזה כבר אפילו יותר חשוב, כי פה המוצר יכול בקלות להיעלם אם הוא לא מגיע לחברה הנכונה, כי הוא גם ייעלם מקהל היעד הנכון.


בכל מקרה...
עומר, תודה רבה, אשמח לקבל עותק של הטופס הנ"ל בכל מקרה.איך שהוא אני אופטימי(כן, בטח אופטימי- אחרי שבכיתי לכולם שבוע וסוף סוף קיבלתי את האומץ לעשות צעד )לגבי דוסטאר.
ותודה לכל התומכים והמעודדים ו"מרחיבי המבט" שנתנו לי תובנות חדשות ומועילות.
מייק-אין בעייה. בתנאי שתעשה לה ביקורת רישמית באתר...

[Guest]

אין בעיה, סכין עליך, ביקורת עלי.
בהצלחה, מייק

[ברווז]

לצערי אין שום התקדמות באף חזית.
עדיין לא קיבלתי תשובה מדוסטאר,
ובינתיים גם שלחתי מייל לקולומביה ריבר-זו חברה שלא פוחדת מחדשנות(עיין ערך "EDGY" שלהם).גם מהם עדיין אין תשובה אבל אני עוד אופטימי-שלחתי רק לפני כמה ימים.

פה המקום לציין שבזמנו שלחתי איור של רעיון לסוג ולחברה נוספת, לא זוכר כרגע איזו.
כמובן שהתעלמו ממני באופן גורף, אבל אני מאשים את האיור המעפן (שהיה טוב לתקופתו...כיום השתפרתי פלאים).