דמסקוס יורד בליטוש עדין-הכיצד?!

[דובון]

שאלה למתמצאים בתהליך הייצור של פלדה דמסקאית
לפני כמה שנים הוצג ליין של סכיני מטבח (שיוצרו ביפן) של חברת AL MAR המפורסמת בסכיניה הטקטיים בראש ראשונה.
רכשתי לי סנטוקו "דמסקוס"שלפי הנטען יש בו ליבה עתירת פחמן ו-32 שכבות של פלדת אלחלד היוצרות את דגם הגלים.הסכין קל,חד ונוח -וגם לא זול-ושירת אותי תקופה מסויימת באמונה.בשנה האחרונה היה בקופסה במגירה (המקום בבלוק הסכינים שלי מוגבל לשני סכיני שף) ובזמן הזה פיתח סימני חלודה וקורוזיה באיזור הקרוב לחורפה.הראיתי אותו ליבואן של אחת מפירמות הסכינים הגרמניות הידועות,וביקשתי עזרה.הוא הביט בו וטען שזה לא דמסקוס "אמיתי" אלא "מודפס" (או משהו דומה לכך)ולכן ייפגם בליטוש.כשחזרתי אליו היום כדי לקבל את הסכין, הסתבר שליטש באמצעות משחת ליטוש (וורודה נדמה לי) רצועה ברוחב 0.75 ס"מ מן הלהב כלפי מעלה,ובאיזור זה הפלדה בוהקת-אך ללא שום סימן של תבנית הגלים.ככל שאני יודע המשחה מסירה מיקרונים של פלדה.לבטח לא 16 שכבות של פלדה!
בואו תשכילו אותי מה קרה כאן?אין לי טענה שרימו אותי,אבל האם יש כמה דרגות של דמסקוס-אמיתי ודקורטיבי?מה ההבדל בתכונות?תודה מראש למשיבים.

[יובל]

דובון - תשובתך מגולמת בתוך השאלה. אכן יש אפקט דמוי דמשק וגם דמוי Hamon שאותו יוצרים בעזרת חשיפה לחומצות וקרינה.

בעיקרון גם אפקט דמוי Hamon וגם מירקם "עץ" דמוי דמשק, ניתן ליצור כאפקט חיצוני בלבד, בניגוד לאפקט שהוא תוצאה של מבנה המתכת לעומק. הדבר נעשה בעיקר כדי להעניק תחושה של להב יוקרתי.

http://collectie.shinsakuto.net/hamon.htm

אפקט זה הוא בעובי של כמה עשרות מיקרונים לכל היותר (לכן הוא גם ייעלם בליטוש), ועיקרו שינויים בהשתברות אור הנופל עליו.



http://www.ksky.ne.jp/~sumie99/acid%20polishing.html

Hamon אמיתי נובע מחתך של שכבות מתכת רבות וצפופות בעלות מבנה סריגי שונה בין שכבה לשכבה, ודוגמה זו היא בעיקרון (חוץ ממקרים של מעטפת מעל ליבה) לכל עובי המתכת, אלא שהיא נחשפת לאחר הליטוש של השיכבה החיצונית, אם-כי גם בה ניתן להדגיש את האפקט על ידי חשיפת השיכבה החיצונית לחומצה.

http://www.chenessinc.com/hamon.htm

[TC]

...

[רעי]

אם אפשר להוסיף את השערתי:

באופן עקרוני הייתי מעדיף להשתמש בביטוי "פלדת שכבות" ולא "דמסקוס" או פלדת דמשק מהסיבה הפשוטה שפלדות דמשק אמיתיות (מה שדוברי הרוסית בינינו מכנים "בולאט", אם אינני טועה) מקבלות את הטקסטורה שלהן ממקור קצת שונה.

פלדת שכבות מתקבלת בריתוך נפחים של 2 פחים או יותר, שאינם בעלי אותו ההרכב. כאשר משחיזים ומלטשים בזווית למישור החיבור נחשפים פסים משני הפחים, וכאשר חושפים אותם לחומר מאכל כלשהו (חומצה או ברזל כלוריד למשל) הם מגיבים כך שכל אחד מקבל גוון מעט שונה. משחק הגוונים לאחר האיכול/צריבה חושף את העובדה שהפלדה מורכבת משכבות. אם בתהליך שיחקנו עם הצורה- נניח שקדחנו חור וריקענו את החומר סביבו- נראה את התנהגות השכבות סביב החור לאחר הצריבה.
אם ניקח את הלהב ונלטש אותו שוב- נסיר את השכבה שנצרבה ונקבל מראה חלק למדי (לפעמים ניתן יהיה לראות את קו הריתוך בין שני פחים- לא בהכרח סימן טוב). בשלב זה נוכל שוב לצרוב מעט את פני הפלדה ולקבל שוב את מראה השכבות הרצוי.

דובון- לדעתי כל מה שאתה צריך זה טיפה לאכל את הלהב. מכיוון שהשפה החותכת היא VG10, ושם לא מצפים לראות שכבות- אתה יכול לשים שעווה או דבק פלסטי או משהו כזה על השפה החותכת בזמן האיכול.

אנצל את ההזדמנות לכתוב רגע על פלדת דמשק אמיתית- עד ראשית המאה ה- 19 יוצרו ברחבי הודו והמזרח התיכון פריטים רבים- חרבות, סכינים, מגינים ואפילו מגשים וקישוטים- מפלדה שמקורה במכרות הברזל בהידראבד שבהודו. החומר הגיע כדסקיות קטנות או בינוניות שיוצרו מהעפרות בתהליך מסורתי בכבשנים קטנים, ועובד ישירות בחישול לצורות הרצויות. לאחר הייצור בוצעה צריבה קלה, ונחשף מרקם דמוי עץ בפני הפלדה. האומנים ידעו לנצל את התכונה הו וליצור דוגמאות מורכבות כמו פרחים וסולמות. הפלדה נחשבה איכותית ויוקרתית.
בראשית המאה ה- 19 הוצף המזרח התיכון בפלדה אנגלית זולה שמקורה בתהליכים תעשייתיים מתקדמים, וחומר הגלם ההודי הפסיק להגיע. אז גם נעלמו הפריטים עם פני השטח המיוחדים, וסוד הכנת פלדות דמשק אבד.
בשני העשורים האחרונים נחקר הנושא, ונמצא כי המקור לתכונה המיוחדת של פלדות דמשק הוא שילוב של הרכב ומבנה- פלדות ממקור זה הכילו באופן טבעי במחצב חלקי אחוז של וונדיום. במהלך ההתמצקות של הדסקיות שיוצרו בתהליך המסורתי הייתה התבדלות של קרביד הוונדיום ונוצרו בפלדה שתי קבוצות של גרעינים- עתירי וונדיום ודלי וונדיום (אל תתפסו אותי במילה- אני משחזר מהזיכרון מאמר שקראתי לפני 7 שנים בערך). במהלך החישול קיבלו הגרעינים צורה סיבית יותר, ובאיכול ניתן היה להבחין בהבדלי גוון בין אלו לאלו, מה שנתן את המראה ה"עצי".

[יובל]

יובל, צר לי אבל עד כמה שידוע לי Hamon הוא קו הדיפרנציאל התרמודינאמי במצב של חיסום דיפרנציאלי.

ובכל זאת, למה צר לך ? אין הבדל מהותי בין "שינוי מבנה הגביש של הפלדה" לבין "שכבות מתכות בעלות מבנה סריגי שונה" - סריג המתכת (Lattice) הוא-הוא המבנה הגבישי שלה. מדובר בסידור מרחבי של אטומים, כאשר בכל מימד סדירות אופיינית שווה או שונה.

האיזוטרופיה של גביש נובעת מתנאי הטמפרטורה והלחץ שאליו הוא נחשף, וכאשר מקפלים ומרתכים בחום שכבות מקופלות, לכל שכבה יש איזוטרופיה משלה, אבל בכיוון כללי שונה מהכיוון של השכבה לידה.

כאשר השכבות הצמודות נחשפות בליטוש ולאחר מכן מודגשות בעזרת צריבה, הכיוון הכללי של כל איזוטרופיה שכבתית מקבל אינדקס (מקדם שבירה) שונה באור שהמתכת נחשפת אליו, כאשר אנחנו רואים או מצלמים את פני המתכת.

זה נכון שלמתכת יש בנוסף לסידור האטומי, גם אוריינטציה גושית של גרעינים, מה שמוסיף לעומק ולמורכבות של המבנה החלקיקי שלה, אבל בעקרון, האפקט הוא אפקט שמבחינים בו בגלל השתברות של אור על משטחים בעלי אינדקס שבירה שונה. מהבחינה הזו, קל יחסית ליצור אפקט מלאכותי של דמוי-דמשק או דמוי-Hamon בעזרת אמצעים שידועים כבר מאתיים שנה מתעשיית הליתוגרפיה.

במובן הזה של יצירת האפקט המלאכותי, גם אנודייז בצבעים שונים הוא סוג של ליתוגרפיה, למרות שאין לליתוגרפיה כהוא-זה עם פלדת שכבות.

[TC]

...

[Pesel]

TC, לי יש קשר לליטוגרפיה.
דובון, עיכול בברזל-כלוריד (ריכוז נמוך) או בחומצה חנקתית מדוללת יחזירו את הניגודיות בין השכבות השונות.
זאת במידה ואכן מדובר בשכבות שונות ולא ב"ציור" על פלדה רגילה.
יובל, לאנודיזציה של מתכות להשגת שכבת אוקסיד או ניטריד בצבעים שונים, אין שום קשר לליטוגרפיה, אלא אם כן מדפיסים ציורים.

[TC]

...

[Pesel]

דפוס קונבנציאונלי, על נייר? לא יודע.
אני בתחום של ליטו במיקרואלקטרוניקה. בתחום שלי ישנו METALCHEM.
איזה חומרים אתה מחפש, אולי אוכל לעזור לך.

[TC]

...

[דובון]

קודם כל-תודה לכולם. ועתה כמה תגובות/שאלות המשך:
ראשית-זה אכן הסכין המופיע בצילום הראשון של TC, אם כי הצילום לא עושה לו חסד. במקור הוא יותר יפה.

רעי/פסל-האם אפשר לאכל/להחזיר את הדוגמה באמצעים ביתיים זמינים ובטוחים? אין לי גישה לכימיקלים חריפים, וגם לא מיומנות בשימוש בהם בלי לייצר סיכון לעצמי ולסביבה.

TC-אתה מדבר על "שיקום" ואני מתלבט בבחירת המילים. מצד אחד הברנש טיפל לי בקורוזיה. מצד שני הוא "קלקל " לי את הסכין (בהסכמתי המלאה) כשיצר פס חלק ומבריק במקום שקודם היה דגם יפה לעיין. האם שיקום הוא לא להחזיר סכין לקדמותו בלי לייצר נזק אסתטי מסוג אחר?
ודבר נוסף-איך הוא ידע מראש לדעתכם שמראה העץ יימחק בעקבות הליטוש (אם לא היה לו נסיון קודם)? איך יודעים שזה דמסקוס שטחי ונמחק? (מה שהוא קרא "מודפס")

אל מאר היא חברה בעלת מוניטין. זה לא איזה "אל-צ'יפו" ממזרח סין. אני מניח שהם פועלים בסטנדרט מקובל אצל חברות מובילות. האם יש איזו משמעות פונקציונאלית או תרבותית למבנה ה-"סנדביץ'" הזה או שזה רק ל-יופי?
VG-10 היא פלדה שאני מכיר ואוהב. יש לי פאלקניוון F1 וגם ספיידרקו מאותה פלדה, ושניהם עבדו קשה והושחזו הרבה. יש סכיני שף העשויים מפלדה זו: לפאלקניוון (נמכר פה בחנות) לקאי-שון ואולי גם לאחרים-לא הכל אני מכיר. האם סכין כזה-פונקציונאלית נטו-טוב פחות מה-אלמאר שלי-במנותק מהאקזוטיות והיופי?

[רעי]

היי דובון,

לגבי השימוש בחומצות- כולה חומצות, לא איזה מדע בדיוני. שים משקפים על העיניים- אפילו משקפי שמש- רק כדי לעצור השפרצות, שים כפפות גומי של שטיפת כלים, ותמיד תוסיף חומצה למים ולא להיפך (תהליך המהילה הוא אקסותרמי, כלומר משחרר חום, ועלול להיות אלים כאשר מוסיפים מעט מים לכלי עם חומצה מרוכזת). החומרים הרלוונטיים (ברזל III כלוריד, חומצה חנקתית) נמכרים בחנויות לתכשיטנות- הרצתי חיפוש מצאתי רשבל בת"א, פיין סנטר בחיפה ואני בטוח שיש עוד. אם תרצה הנחיות לשימוש- דבר איתי.
לגבי "איך הוא ידע"- כנראה שרואים די בקלות שהדפוס המופיע או שטחי מאוד. אם מקורו בהבדלים בין השכבות- הוא יופיע שוב בצריבה.
לגבי יתרונות הסנדביץ'- TC ישמח להרחיב על יתרונות וחסרונות הסאן-מאי. אין לי נסיון פונקציונלי עם הדברים האלה (לא לתקציב שלי), והתרשמותי הבסיסית היא שלרוב אין לכך משמעות פונקציונלית אלא בעיקר קישוטית. תחשוב על זה מכיוון אחר- הרי החלק שעובד (חותך, מושחז) הוא VG10. אם רוצים להשג קשיחות/גמישות שונה בלהב ע"י הורדת או העלאת הקשיחות בעזרת שימוש בפלדה גמישה או קשיחה מה- VG10 ב"לחיים"- פה אולי יש משהו בסנדביץ' שמבדיל אותו משימוש בחומר מלא.
אה- כן, ויכול להיות שעל אף יופיה, פלדת השכבות שבצדדים זולה יותר מה- VG10, כך שבסופו של יום היצרן גם חוסך על חומר גלם וגם מוכר יותר ביוקר.

[יובל]

וכמובן לא לשכוח איוורור יעיל והגנה על הנשימה.
חומצות (וגם בסיסים חריפים) מסוכנים לנשימה לא-פחות מאשר לעור ולעיניים.

[Pesel]

TC, אפשר לראות את העבודות?
דובון, אני מזמין אותך רשמית לבקר אצלי, יחד עם הסכין.
אראה ואדגים בדיוק איך מבדילים בין שכבות אמיתיות למצוירות, גם נטפל בסכין שלך, ואם תגיע ביום טוב נשתה גם בירה.
לצערך, כל זה בחיפה.
נראה מוכר?

[TC]

...

[Pesel]

OK, סגרנו, אחרי חג מולד. תודה

[יובל]

דימה, אתה קנון. אני מתאר לעצמי שלא כל אחד מבחין בכך.

נכון אני מתחנף לדימה, ושכל הקנאים ימותו.

[Pesel]

דימה, אתה קנון. אני מתאר לעצמי שלא כל אחד מבחין בכך.

נכון אני מתחנף לדימה, ושכל הקנאים ימותו.

מישהו מוכן להסביר לי מה זה קנון?
יובל, לא צריך להתחנף, קח שתי בירות (עדיף 4), תעלה לאוטו ותגיע לחיפה. אבל כמו דובון, תצטרך להביא משהו מעניין.

[דובון]

TC-אמרתי "קלקל"-במרכאות-ומייד הוספתי שהדבר היה בהסכמתי המלאה-גם משום שאני לא כ"כ" טהרן" בענייני אסתטיקה (ברוח החתימה שלך:"פאר מיר ביס טו שיין") וגם כי הייתי סקרן לדעת אם דוגמת הגלים אכן תרד בליטוש.הפס החלק והבוהק בתחתית הסכין מוסיף לו אופי כמו הרטיה המפורסמת על העיין של משה דיין.גם אני שאלתי עצמי אם השריית הסכין עכשו בחומצה או בסיס חזק לא יימחקו את הלוגו והכיתוב היפני,ואם כך ייקרה-גם זה לא יוסיף יופי.
ועדיין בעינה השאלה-למה בעצם מייצרים פלדת שכבות,והאם הערך המוסף היחיד הוא אסתטי?
ולגבי ביקור אצל פסל-זה" בקנה" מאז שהעברתי לבעלותו SC MILITARY נדיר שהיה ברשותי,ושהיינו פרטנרים לכמה מהשרשורים הלוהטים כאן ,בימים שהפורום היה הרבה יותר שוקק חיים ותוסס (לפני הרקע השחור).תמיד ידעתי שהוא בחור רציני ומרתק,ובאביב הקרוב אצטייד בשישיית אורקל פילזנר קרה כקרח, ואסע אליו לחיפה.אני משוכנע שהחוויה תצדיק את השקעת הזמן,הבירה והבנזין היקר

[yoni israeli]

יצור פלדת השכבות מלבד היופי שבה נובע מהמקור של השימוש שהרי הוא לחרבות ובמקרה שלנו לחרבות הKATANA היפניות, עצם השימוש השכבות מאוד מקשה את המשטח החיצוני והופך אותו ליציב ופחות פגיע (כאשר את תוקף חרב בחרבך מן הסתם שאתה צריך פלדת קשה אחרת תיצור עיקומים, שבירות וכדומה) בכך נוצרת לך חרב חזקה מאוד בכל צדדיה כל הלהב שעשוי גם הוא כמו שנאמר קודם מפלדה אכותית וחזקה, בימינו השימוש נובע גם מהיופי אך גם מהעבודה ששילוש של ליבה בפלדת שכבות יוצרת סכין חזקה להפליא בעלת תכונות של מספר מתכות ומעלה את אכות הסכין זמן החזקת הלהב והעמידות שלה לפגיעות