תזכורת לגבי להבים מוסלקים

אספנים ותיקים עם אוסף מוגדר, העוסקים בתחום האיסוף שנים, ומתעניינים באיסוף של פריטים איכותיים, ושיחות עומק על נשק קר.
פרסם תגובה
הריבצן
תושב קבע בפורום
הודעות:72
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
תזכורת לגבי להבים מוסלקים

הודעה על ידי הריבצן » 19:34 ,3 יוני 2009, ד'

אם אתה לוקח רצועת כלבים "ספר", מקל להשען עליו, או אפילו גאז מדמיע [ אגב, מה הדרישות החוקיות לגבי "אקדח" גז מדמיע?], ואתה משתמש בזה בנוסף לשימוש הרגיל גם למטרת הגנה עצמית במקרה הצורך - זה דבר אחד.
אפילו לגבי מקל, אתה יכול למצוא את עצמך במצב אבסורדי שהשוטר אזולאי חוקר אותך באשמת "תקיפה בנשק" גרימת חבלה וכו.. בעקבות תלונה של התוקף.
סכין, סכין ציד המחוברת למקל, להב מוסלק ועוד רעיונות שעלו כאן, הם מתכונים בדוקים להסתבכות עם החוק במקרה ונעשה בהם שימוש או שנתקלים על השביל בחברים הקטנים הכחולים של טוטיס, לגבי המוט-גרזן של מוטי - עוד אפשר לתרץ אותו ככלי עבודה להפיכת אבנים וחיפוש רמשים, או מקל הליכה "אתני" ממרכז אירופה, אבל לגבי כל חפץ חד/סכיני, או אפילו האלה הטלסקופית, אני חושש שבעיני החוק מדובר בנשיאת נשק בלתי חוקית.
ההסבר של הגנה עצמית הוא בדיוק מה ששופט לא יאהב לשמוע, כך ש,,, צר לי, עדיף אולי אפילו לחטוף כמה מכות או ביס ולהפרד מהארנק, מאשר להשתמש בלהב.
נכון, זה נראה אבסורדי גם לי, אבל זה המצב במדינתנו.

זילבנג
תושב קבע בפורום
הודעות:68
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי זילבנג » 21:28 ,3 יוני 2009, ד'

רוב תורות הלחימה מהמזרח מקדישות נתח נכבד לאמנות השימוש במקל, והיפאנים משתמשים בבוקן (אגודת במבוק גמישה) כדי לאמן גם כתחליף יבש לחרב (קנדו). המקל הוא הנשק העתיק ביותר הידוע לאדם כנגד חיות-טרף וכנגד אנשים אחרים (המתנהגים כחיות-טרף).

מקל הליכה הוא אביזר שקשה מאד להוכיח בבית משפט שנלקח מראש מתוך מחשבה על פעולה אלימה. עדיין, זה נשק קטלני בידיים הנכונות, המאפשר להרחיק את התוקף מעבר לטווח אגרוף או בעיטה, ואפשר להשתמש בו לא רק לצרכים של חבטה או הצלפה (Whacking) כפי שניכר מאליו, אלא גם לצורך ניקור או נעיצה (Poking).

מכה אחת חלשה למדי של ניקור או נעיצה, המכוונת היטב לאיזור מקלעת השמש (מפתח הלב) מסוגלת לנטרל תוקף בכל גודל פיזי שהוא, למצב של הפסקת נשימה אי-רצונית למשך 20 שניות עד חצי דקה, בטרם ייתאושש. זהו זמן די והותר, כדי להתארגן מחדש בזמן שהתוקף מתפתל על הריצפה, נאבק להשיב לעצמו את הנשימה הסדירה, שלא להזכיר תוצאה מאוחרת להפסקת נשימה זו, שהיא סחרחורת ובילבול שיכולים להימשך לאחר מכן, עד כשעה.

לא בחינם לימדו אבותינו בפלמ"ח ובהגנה את תורת הקפא"פ - תורת השימוש במקל. בתקופת ההגנה נאסר על יהודים לשאת נשק כלשהו - כולל סכינים - והם הרבו לשוטט בארץ בטיולים להכירה מקרוב. באותה תקופה הסתובבו בארץ גם חיות טרף כמו זאבים ותנים (בעיקר בגליל), אבל גם חיות גדולות שתועדו איתם מקרים של טרף-אדם כמו צבועים (בכל הארץ). זאת, בנוסף לכנופיות פורעים ושודדי דרכים - במקור בדואים וחורנים (נוודים תושבי חורן שבגבול ירדן סוריה) - ולהם היה גם היה נשק, בין אם חרבות (אני רציני לגמרי) ובין אם אקדחים או רובים. זה לא הכל. עד קום המדינה, עדיין הסתובבו בארץ - בעיקר בגליל ובהרי ירושלים - שודדי דרכים וציידים (לעיתים אותו אדם עסק בשני העיסוקים בו-זמנית) שנשאו - שימו לב - קשתות וחיצים. נשמע כמו בדיחה ? - זה רציני לגמרי.

אז זהו. מקל הליכה יכול לנטרל מרחוק תוקף עם סכין, רק כדאי לזכור ולהשתמש במקל גם לחבטה, אבל ובעיקר לנעיצה - כדי להרחיק את התוקף מטווח מגע, או בעת מצוקה, עם נעיצה מכוונת-היטב לנטרל אותו לחלוטין - עם כל האחריות המשפטית הנלווית לכך. ואין מדובר בנעיצה של מקל עם חוד, אלא מקל רגיל לגמרי. אבותינו השתמשו לקפא"פ במקל מעדר או מקל של טוריה, והלכו איתו לכל מקום כמקל הליכה, מתוך ידיעה שקשה להוכיח בבית משפט כוונה התקפית מוקדמת, בלקיחת מקל הליכה לפני יציאה לטיול.

זאת ועוד: אדם עם מקל הליכה נראה לעיתים מרחוק, ותוקף פוטנציאלי עשוי להירתע מלהתקרב לאדם מצויד במקל, כשהוא עצמו מצויד בסכין. יש לכך גם אפקט הרתעתי - בטרם עימות.
נערך לאחרונה על ידי זילבנג ב 23:01 ,3 יוני 2009, ד', נערך 5 פעמים בסך הכל.

tutisdog
הגורו הגדול
הודעות:1072
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי tutisdog » 21:46 ,3 יוני 2009, ד'

לגבי אלה , גז מדמיע, סכין או חרב או כל להב אחר מוסלק במקל אני מסכים ען טענתו של ריבצן, זה פתח לצרות מול החוק .
לגבי מקל הליכה תמים לחלוטין או מקל הליכה סטנדרטי אני דוקא מסכים עם זילבנג.

קל להוכיח או יותר נכון להראות שיש כוונה רעה ונסתרת כאשר אתה מסתיר או מסליק להב, לגבי מקל הליכה, אלא אם אתה מודה שהמקל הוא להגנה עצמית אין כל דרך להוכיח שהנך נושא אותו שלא למטרת הליכה, צעדה וכד', אני כל טיול עם אשתי תמיד לוקח איתי מקל להליכה לתמיכה של משקל הגוף כאשר אני מתעייף או כאשר אני עוצר ולא יושב, אני נתמך במקל לנוחיותי בלבד.
מעבר לכך שמעולם לא חשבתי עליו כעל כלי הרתעה אלא כמקל להליכה שלי נטו , אני חושב שאלא אם כן תאמר למישהו שאתה לוקח אותו להגנה עצמית , לא תהיה כל דרך להוכיח אחרת.

דובון
אביר האפל
הודעות:474
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום:גוש דאנס

הודעה על ידי דובון » 0:06 ,4 יוני 2009, ה'

טוטיס
מה הבעיה שאתה רואה עם גז מדמיע או תרסיס קפסיקום (פלפל)?אלה אמצעים חוקיים ולא
קטלניים.מעבר לצורך לשכנע שהותקפת, והסיכון ה-"אופרטיבי" שתתיז נגד הרוח אני מתקשה לראות בעיה.

ובעניין מקלות ההליכה-המקלות המקובלים אצל קשישים ומתקשים בהליכה מסיבות בריאות הם קצרים יחסית-עד גובה המותן או הירך.כך גם מוטות המעדרים שאני זוכר מילדותי במושב.
אני מבין שהמוטות המקובלים באמנויות הלחימה המזרחיות ארוכים יותר-בסדר גודל של קומת אדם לערך (אנחנו מדברים על עמי המזרח הרחוק-לא על הולנדים או שוודים!)האם אתם מצדדים במקל הליכה-ובשעת הדחק גם התגוננות -באורך כזה? אם כן הוא צריך להיות דק יחסית,כי ידית טוריה באורך 1.65 היא די משקולת ,ונראה כי הנטיה תהיה להשאירה מאחור!
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

זילבנג
תושב קבע בפורום
הודעות:68
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי זילבנג » 0:23 ,4 יוני 2009, ה'

אכן יש נקודה בדבריך. מקל מעדר או טוריה הם קצרים וכבדים יותר משאריה או אפילו בוקן, והם מתאימים יותר לשימוש של אלה (נבוט).

מטה לחימה סיני המשמש בגונג-פו או בפא-קואה הוא באורך המשתמש מצווארו עד לרגליו, ועוביו כעובי בוהן, כלומר באורך הגוף למעט הראש, או מהרצפה עד הכתפיים.

יש לשער שישנן סיבות מסורתיות לאורך המסויים הזה, היות ולא מדובר בפייקה (רומח), שאורכה יכול להגיע גם לארבעה מטרים, והיא דורשת מומחיות מיוחדת והכרת המגבלות שבצידה.

המקבילה הביתית הקרובה ביותר למטה לחימה סיני או הודי הוא פשוט מקל מטאטא. עשוי עץ בוק או אלון, או כל עץ גמיש במידה כלשהי.

ישנם שני אורכים סטנדרטיים למקל מטאטא: הקצר, שאורכו כ 120 ס"מ, והארוך, שאורכו הוא הוא כ 150 ס"מ והוא כמעט זהה במידותיו למטה לחימה סיני, גם באורכו, וגם בעוביו.

סער
הגורו הגדול
הודעות:1090
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי סער » 0:37 ,4 יוני 2009, ה'

מקל הליכה סטנדרטי הוא אמצעי מצויין. אורך ממוצע של 85 ס"מ נותן מענה נהדר להגנה עצמית כל עוד יודעים מה לעשות איתו. כמובן שמקל ארוך יותר עדיף אבל אף אחד לא רוצה להסתובב עם "מטה צליינים" (למי שתהה - זה לא רק להישען עליו בדרך הארוכה והמפרכת).
מקל הליכה גם מפחית מהלחץ שמופעל על הגב בהליכה והוא לגיטימי לגמרי - כל עוד הוא מוצג כמקל הליכה ותו לא. מקל גריאטרי רגיל לא יספיק כי הוא עשוי מאלומיניום או מעץ רך וחלש למדי (כיום). ניתן למצוא בשווקי פשפשים מקלות הליכה בעלי ראש מכופף ("מקל סבא") עשויים מרטאן. מקל רטאן בקוטר 20 מ"מ ובאורך 90 ס"מ הוא אופטימלי לרוב המקרים (אני מעדיף להחליף את הידית המקורית בראש מתכתי כבד יותר) - סייג אחד - הרטאן גמיש ולא כל אחד אוהב את זה; מקל מעץ אלון או אלה למשל יהיה מעולה אבל קצת קשה להשגה. לא סתם מרבית שיטות הלחימה כוללות דיסציפלינה של לחימה במקל - הנשק העממי והזמין ביותר שמדמה את רוב מכות החרב לסוגיה. יש אומנויות שמרחיבות למספר מקלות שונים (למשל אצל היפנים): ארוך, בינוני, קצר, קצרצר. בפיליפינים לחימה במקל קצר מפותחת ביותר, כולל שימוש בשני מקלות זהים. במערב מטה הצליינים הארוך היה נשק מקובל ולמדו אותו באופן מסודר; באנגליה השימוש במקל הארוך מאד, הקווטרסטאף, הפך ממש לאומנות לאומית; בצרפת של המאה ה-19 פותחה שיטה בשם "קאן דו קומבאט" שעשתה שימוש בתרגילי חרב הפרשים לטובת לחימה במקל הליכה רגיל בתכלית. http://farm4.static.flickr.com/3277/310 ... 15c0_o.jpg
אוצר וחוקר נשק היסטורי

ACT - Armed Combat & Tactics

הפטיש
אביר האפל
הודעות:453
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום:חיפה

הודעה על ידי הפטיש » 9:24 ,4 יוני 2009, ה'

חורנים (נוודים תושבי חורן שבגבול ירדן סוריה)
לא קשור לנושא, אבל אשאל בכל זאת: המילה "חורני" בסלנג באה מזה? :lol:
Crocodile Dandy said: That's a knife!

זילבנג
תושב קבע בפורום
הודעות:68
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי זילבנג » 9:36 ,4 יוני 2009, ה'

הפטיש כתב:
חורנים (נוודים תושבי חורן שבגבול ירדן סוריה)
לא קשור לנושא, אבל אשאל בכל זאת: המילה "חורני" בסלנג באה מזה? :lol:
קודם כל, אני מאלה שמאמינים שהכל קשור להכל.

שנית "חורנים" הוא ביטוי ישן, מלפני קום המדינה, שניסה לבטא דוגמה לאנשים פרימיטיביים.

אלא שהחורנים לא היו פרימיטיביים כלל, חלקם ערבים, חלקם צ'רקסים, חלקם טורקים, שהתיישבו באיזור לאחר נסיגת נפוליאון (1810) ועסקו במתן שירותים לצבא העותמני, מה שאפשר להם לקבל מהפשה הטורקי רשיונות ציד, אותם נתנו הטורקים רק למי שחפצו ביקרו.

חלק מהם היו בין אלה שתפסו את רשת ני"לי בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

סער
הגורו הגדול
הודעות:1090
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי סער » 10:11 ,4 יוני 2009, ה'

זילבנג כתב:
הפטיש כתב:
חורנים (נוודים תושבי חורן שבגבול ירדן סוריה)
לא קשור לנושא, אבל אשאל בכל זאת: המילה "חורני" בסלנג באה מזה? :lol:
קודם כל, אני מאלה שמאמינים שהכל קשור להכל.

שנית "חורנים" הוא ביטוי ישן, מלפני קום המדינה, שניסה לבטא דוגמה לאנשים פרימיטיביים.

אלא שהחורנים לא היו פרימיטיביים כלל, חלקם ערבים, חלקם צ'רקסים, חלקם טורקים, שהתיישבו באיזור לאחר נסיגת נפוליאון (1810) ועסקו במתן שירותים לצבא העותמני, מה שאפשר להם לקבל מהפשה הטורקי רשיונות ציד, אותם נתנו הטורקים רק למי שחפצו ביקרו.

חלק מהם היו בין אלה שתפסו את רשת ני"לי בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
מהיכן המידע הזה? הכינוי "חוראני" מתקשר במישרין לתושבי החורן ומשמעותו פרימיטיבי ומזוהם. תושבי החורן הגיעו באלפיהם לא"י בשנות העשרים והשלושים כפועלים זמניים לעבודות תשתית וחקלאות, הסתפקו בצרכים הבסיסיים ביותר ומכאן הכינוי. החורן היה איזור חקלאי מעיקרו ומיושב בערבים-מוסלמים. הצ'רקסים והתורכמנים הובאו לאיזור ע"י הסולטן עבד-אל-חמיד בשנות השבעים של המאה ה-19.
אוצר וחוקר נשק היסטורי

ACT - Armed Combat & Tactics

drorhermesh
נושא - כלים
הודעות:118
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

אורך המקל

הודעה על ידי drorhermesh » 14:45 ,4 יוני 2009, ה'

בטיול בהודו שנה שעברה יצא לי לחצות מספר מעברי הרים. מדובר בגבהים של 4000-5000 מטר מעל פני הים. באזורים אלה לחץ האויר יורד לכמעט מחצית האטמוספרה. נעזרתי שם רבות במקל שהיה פשוט ענף מאחד העצים המקומיים, עבה מספיק כדי לתמוך במשקלי.

הנקודה היא שהאורך או הכיפוף בסוף לא משנים רבות בהליכה. המוט פשוט צריך להיות ארוך דיו כדי שלא נתכופף. הייתי מחפש מוט אלון בחנויות ספורט המתמחות באומנויות לחימה ומנסר אותו לכל אורך רצוי.
האורך הרצוי נקבע פשוט לפי גובה האדם והניסיון הקודם שלו עם אלה/חרב/חנית/רומח. אין ניסיון? התחילו לטייל עם מוט ארוך וקצרו אותו אם זה מפריע, בכל מקרה זה כיף לשחק איתו בזמן ההליכה ולבדוק כמה מצליחים לסחרר אותו באויר לפני שחוטפים מכה איומה בראש.

tutisdog
הגורו הגדול
הודעות:1072
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי tutisdog » 20:50 ,4 יוני 2009, ה'

דובון - אני אישית לא מתנגד לנושא של נשיאת גז מדמיע או שוקר, אני יותר נגד נשיאת אלה מתקפלת , ואך ורק מהפחד של שוטר שיחליט שאני עומד לבצע פשע גם אין בכוונתי לעשות זאת, ובדיוק מסיבה זו אני אעדיף מקל הליכה או כל מטה אחר שנתנו כאן דוגמאות לגביהם.

tutisdog
הגורו הגדול
הודעות:1072
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי tutisdog » 20:53 ,4 יוני 2009, ה'

לגבי כל הנושא של החורנים, זה מידע שמעניין ולא ידעתי עליו כלום, עכשיו אני יכול לומר שקיבלתי מידע קטן אך מעניין בהחלט.

זילבנג
תושב קבע בפורום
הודעות:68
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי זילבנג » 21:11 ,4 יוני 2009, ה'

tutisdog כתב:לגבי כל הנושא של החורנים, זה מידע שמעניין ולא ידעתי עליו כלום, עכשיו אני יכול לומר שקיבלתי מידע קטן אך מעניין בהחלט.
http://www.faz.co.il/story_2351

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%9F

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/029/500.html
נערך לאחרונה על ידי זילבנג ב 21:21 ,4 יוני 2009, ה', נערך פעם 1 בסך הכל.

קורא_בהרים
חדש בפורום
הודעות:38
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי קורא_בהרים » 21:18 ,4 יוני 2009, ה'

חברים,

בקרב אנשי אמנויות הלחימה והמאמנים בתחום קרב המגע קיימת כבר שנים רבות מוסכמה כי הסיכוי לנטרל אדם אגרסיבי ונחוש שתוקף באמצעות סכין הוא נמוך מאד.

היתרון של מקל או גז פלפל הם קיימים, אך זניחים בהשוואה לחוסר הסימטריה שבהתמודדות מול סכין.

לתוקף יוזמה, מוכנות נפשית וככל הנראה גם "נסיון " בתחום, ועליו רק לרוץ לכוונך (אפילו יחטוף מכת אלה או שתיים) ובאגרסיביות לדקור ולחזור ולדקור ללא הפסקה.

אפילו לאדם נושא נשק קשה מאד להספיק לקבל החלטה, לשלוף ולדרוך ולירות באדם שרץ אליו עם סכין מטווח של 5-10 מטר.


אל תשלו את עצמכם שמקל סיני \ יפני \ צרפתי ארוך או קצר יציל אתכם בקרב אמיתי.

שאו נשק חם, תרגלו רבות במטווח והיו מוכנים מנטלית לקבל את ההחלטה תוך שניה ואת היכולת לשלוף, לדרוך ולירות תוך שניה, וגם אז - שתי שניות זה המון זמן.

דובון
אביר האפל
הודעות:474
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום:גוש דאנס

הודעה על ידי דובון » 21:29 ,4 יוני 2009, ה'

קורא בהרים
בתורה המשטרתית האמריקאית מדברים על מרווח בטחון של 21 רגל (פיט)-כלומר כשבעה מטר.אינספור מחקרים לימדו כי בטווח קצר מזה, כמעט תמיד ייגבר הסכינאי הצעיר והנחוש על האקדוחן שאקדחו בנרתיק!
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

זילבנג
תושב קבע בפורום
הודעות:68
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי זילבנג » 21:36 ,4 יוני 2009, ה'

קורא_בהרים כתב:חברים,

בקרב אנשי אמנויות הלחימה והמאמנים בתחום קרב המגע קיימת כבר שנים רבות מוסכמה כי הסיכוי לנטרל אדם אגרסיבי ונחוש שתוקף באמצעות סכין הוא נמוך מאד.

היתרון של מקל או גז פלפל הם קיימים, אך זניחים בהשוואה לחוסר הסימטריה שבהתמודדות מול סכין.

לתוקף יוזמה, מוכנות נפשית וככל הנראה גם "נסיון " בתחום, ועליו רק לרוץ לכוונך (אפילו יחטוף מכת אלה או שתיים) ובאגרסיביות לדקור ולחזור ולדקור ללא הפסקה.

אפילו לאדם נושא נשק קשה מאד להספיק לקבל החלטה, לשלוף ולדרוך ולירות באדם שרץ אליו עם סכין מטווח של 5-10 מטר.


אל תשלו את עצמכם שמקל סיני \ יפני \ צרפתי ארוך או קצר יציל אתכם בקרב אמיתי.

שאו נשק חם, תרגלו רבות במטווח והיו מוכנים מנטלית לקבל את ההחלטה תוך שניה ואת היכולת לשלוף, לדרוך ולירות תוך שניה, וגם אז - שתי שניות זה המון זמן.
http://www.youtube.com/results?search_ ... knife&aq=f

היתרון של מקל הוא בהרחקה-פעילה של התוקף בעל הסכין אל מחוץ לטווח הפגיעה בך, אבל תוך פגיעה ממשית בו. הדבר יתבצע בפעולת נעיצה (ראה גם הדגמות בגונג-פו) ולאו-דווקא בפעולות חבטה עליהן אתה כנראה מבסס את השערתך.

בפעולת דחיקה או נעיצה אתה סוגר את הטווח בינך לבין היריב בפחות מחמישית מהזמן שנדרש למקל להגיע אליו בפעולת הנפה, שאמנם מכה את היריב, אך איננה מרחיקה אותו ממך תוך כדי פגיעה בו.

ישנו גם את אלמנט הלחץ (Pessure) - הלחץ על רקמות היריב שמפעיל מקל חובט הוא בין עשירית למאית מהלחץ שמפעיל מקל ננעץ - תלוי בכוח המופעל על המקל מצידו של המפעיל.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5

מקל ננעץ מרחיק את היריב לטווח בו נמנע ממנו להגיע אליך, תוך גרימת חבלה ברקמותיו שאיננה פחותה בהרבה מנעיצת סכין.

בנוסף, פומל (ידית-תפוח) המורכב על ראש המקל, איננו רק אורנמנט של מקלות הליכה - הוא מאפשר לדחוק את המקל קדימה (בעזרת כף-יד אוחזת) בכוח רב בהרבה מאשר מקל חתוך

דובון
אביר האפל
הודעות:474
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום:גוש דאנס

הודעה על ידי דובון » 23:06 ,4 יוני 2009, ה'

זו בהחלט אבחנה מעניינת שלא הייתי מודע לה.כמי שלא בא מתחום אומנויות הלחימה (למעט אקדח) נטיתי לסווג אלה/מקל /"נבוט" כאמצעי להנחתת מכות-למרות הזמן הרב יותר הכרוך בהרמת המקל בהשוואה לדחיקתו לעבר תוקף.
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

זילבנג
תושב קבע בפורום
הודעות:68
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי זילבנג » 1:54 ,5 יוני 2009, ו'

אכן כך, אם-כי ישנן גישות לוחמה שונות שנוגעות לצורת השימוש במקל.

השיטה הצרפתית "קאן דה קמבט" שהזכיר סער, היא שיטה שמפעילה את המקל (הקצר יחסית) ביד אחת, ובדרך די-דומה לסיף של המאה ה 19-18, והיא כוללת תנועות התחמקות והתגנבות לנקודות-תורפה של היריב, בדרך שמזכירה מאד את השימוש בסיף, הן בתנועות-הנחתה, והן בתנועות-דחיקה, אם לצורך הסטת נשק היריב, פגיעה ברגליו בידיו או בצווארו, וכדומה, כאשר:
- חבטת מקל אלכסונית בשוק הפנימי או בירך גורמת לאבדן השליטה ברגלים ולהתמוטטות מחוסר יכולת לעמוד
- חבטת מקל אופקית בצידי הזרוע מתחת לכתף גורמת לשיתוק זמני של היד
- חבטת מקל אופקית בצידי הצוואר גורמת לאבדן הכרה מיידי, ולעיתים לנזק חמור בהרבה

http://www.youtube.com/watch?v=wuTeAaSG_i8

לעומתה, בשיטות גונג-פו שונות, כגון תאיג'י-קואן, המקל אחוז בשתי הידיים, אחת דוחפת והשניה מכוונת (והן מחליפות תפקיד בהתאם לצד התקיפה או ההתחמקות), ותפקיד הגוף הוא לאפשר את הטווח המדוד הדרוש, לנעיצה מדוייקת בנקודות תורפה של היריב, בעל הנשק או בלעדיו

http://www.youtube.com/watch?v=chXRP0null8

http://www.youtube.com/watch?v=kAvFSeRu1ds&NR=1

http://www.egreenway.com/cane.htm

וכמובן לא הזכרנו שיטות יפאניות (בו - ראה לינק נוסף), הודיות, מונגוליות, פיליפיניות, מלזיות, ועוד.

http://www.youtube.com/watch?v=Xd-zuOeVMp8&feature=fvw

לעצם נושא-הדיון הייתי אומר, שאורך המקל מאפשר את הטווח אליו ניתן להרחיק ממך את התוקף, ותנועות-השיטה אמורות לבטא מענה לצורך הזה.

לסיכום - ראה את הלינק הבא, שנוגע בדיוק בעקרונות הקשורים ליתרון של לוחמה במקל - הטווח להרחיק ממך את היריב - במקרה הזה - בו יפאני

http://www.youtube.com/watch?v=NrRAsptkRfc

tutisdog
הגורו הגדול
הודעות:1072
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי tutisdog » 9:23 ,5 יוני 2009, ו'

חיפשתי בגוגל מקום בו אפשר לרכוש בו יפני, ולא מצאתי קישור אחד מוצלח ופעיל של חנות לציוד לאומנות לחימה, האם יש למישהו מושג על חנות כזו באזור הצפון?

דרך אגב זילבנג , תודה על הקישורים לגבי החורנים.

סער
הגורו הגדול
הודעות:1090
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי סער » 9:42 ,5 יוני 2009, ו'

tutisdog כתב:חיפשתי בגוגל מקום בו אפשר לרכוש בו יפני, ולא מצאתי קישור אחד מוצלח ופעיל של חנות לציוד לאומנות לחימה, האם יש למישהו מושג על חנות כזו באזור הצפון?

דרך אגב זילבנג , תודה על הקישורים לגבי החורנים.
http://bashgal.co.il/products/90/?page_num=6
אוצר וחוקר נשק היסטורי

ACT - Armed Combat & Tactics

guss1
חדש בפורום
הודעות:24
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי guss1 » 11:48 ,5 יוני 2009, ו'

דובון, אל תסתמך על האמריקאים,, :? מטווח של 10מטר ,תוקף עם סכין יגיע עליך הרבה לפני שתשלוף ,תדרוך, תכוון ותירה,גם אם אתה מיומן .[האם אתה נוהג לשאת אקדח עם כדור בקנה?]
כבעל נשק ,אני מודע היטב לחסרונות המעשיים, והחוקתיים,בנשיאתו,והשימוש בו.

אמיר_לב
אביר האפל
הודעות:431
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי אמיר_לב » 12:43 ,5 יוני 2009, ו'

קורא בהרים, אני מסכים איתך בחלק הראשון, באמת לנטרל אדם נחוש שיודע
איך להשתמש בסכין, קשה , אך לא בלתי אפשרית לחלוטין, מנסיון, בנוגע למוסכמה, זה רחוק מנכון לצערנו, תוכל לראות זאת רק מלדבר עם כמה מדריכי קרב מגע, דניס הישרדות נינג'טסו
ועוד שיטות שעובדות במיוחד על ההבטים האלו בקרבות.
בנוגע לחלק השני, אני מציע לך לבדוק על כמה צורות לחימה וכך תוכל להווכח עד כמה קל לפרוק אדם מנשק ע"י מוט עץ מלא או פלדה, מספיק לצפות בשיעורי הקרב מגע במשטרה כדי להבין. זאת מלבד העובדה שהמוטות שהזכרת נוצרו כדי לשמש נשק, ואם הם עדיין קיימים סימן שנחלו הצלחה מסויימת. כבר ראיתי עבודה של בלשים ויס"מניקים עם אלות עץ .

בנוגע לעניין של 10 מטרים, כמה זמן יקח לאדם ממוצע לעבור 10 מטרים ולתקוף אותך עם סכין?, נניח שהוא לא מייקל לואיס או פאוול. שתי שניות אולי שלוש בספרינט, עוד שניה לעצור כדי להכין את הסכין לדקירה, 4 שניות בממוצע נניח.
כל אחד שעבר קורס אבטחה רציני יותר, מהרשיון הפשוט (9 שעות של הדרכהעל מבנה הנשק ואיך יורים) דבר שצריך לדעתי לעשות כל אדם שנושא נשק, יודע איך לדרוך ולשחרר כדור ראשון בפחות משניה וחצי, בטח ובטח אם הנשק שלך ואתה מכיר אותו, ברגע שעובדים על זה קצת זה הופך לאינסטינקט שלא לדבר על הדיוק המרשים של הטכניקה.

בנוגע לשיטות לחימה עם מקל ישנן רבות, לדוגמא הארניס שרק מפציע בארץ.
החל משיטות מדרום אמריקה ואירופאיות,
שלא לדבר על אומנויות הלחימה האסיאתיות במיוחד, הסיניות שבהן המקל (קצר או ארוך) שימש ככלי מרכזי באומנויות הלחימה, דוגמא לכך ראיתי באומנות לחימה שנקראת שורנג'י קמפו.
אני מכניס לינק בנוגע לאומנויות לחימה שונות שמשלבות כלי נשק.
http://www.akban.org/wiki/index.php/%D7 ... 7%9E%D7%94


בהנחה שלא הצלחת לבצע את זה והצלחת רק להוציא את הנשק ולהחזיק אותו ביד, ברגע זה יש לך דבר מה כבד ביד שהמסה שלו לא מבוטלת, משתמשים פשוט בהגיון בריא וזזים מהדרך חסכת עוד שניה, ותוכל להשתמש בנשק כאלה, גם את זה לומדים אבל בשיעורי קרב מגע בצבא.
נערך לאחרונה על ידי אמיר_לב ב 12:48 ,5 יוני 2009, ו', נערך פעם 1 בסך הכל.

הריבצן
תושב קבע בפורום
הודעות:72
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

מקל/סכין/אקדח ומהירות תגובה

הודעה על ידי הריבצן » 12:47 ,5 יוני 2009, ו'

ולגבי השימוש בנשק בכלל להגנה עצמית
אי אפשר לקנות בחנות מוכנות נפשית להגן על עצמך בנשק, זה שילוב של אופי מולד, נסיבות חיים ואימון.
דבר נוסף שהופך את כל נושא ההגנה העצמית, לבעייתי הוא החוק והפרשנות לחוק ע"י מי שמונו לאכוף את החוק - שופטים ושוטרים.
ככלל, אם נחזור לשביל הנסתר של דובון, אם הייתי מטייל שם לבד ורואה שם דמויות חשודות, בנסיבות שגורמות לי בכלל לחשוב על הגנה עצמית, הכלל הראשון הוא לעשות אחורה פנה ולהתרחק. לא ליצור קשר עיין, להשתדל לנתק מגע כמה שיותר וכמה שיותר מהר.

תרשו לי להסביר שגם שימוש ביד ריקה להגנה עצמית, יכול להגמר בזה שהתוקף מגיע ראשון לתחנת המשטרה וללא בושה מתלונן עליכם ואז המגן הוא התוקף.

הבעיה מתעצמת ללא פרופורציה אם נעשה שימוש בנשק. אז האדם שהגן על עצמו צריך להוכיח בתחנה שאין לו אחות.

זה לדעתי הגורם מספר אחד להיסוס אצל המגן וליתרון העצום שיש לתוקף הנחוש.- הצורך שיש לאדם נורמטיבי מן השורה שלא לפעול עד שלא הותקף פיזית ממש. אז עדיף להתרחק ולמנוע תקיפה.

מטווח קרוב, בסיטואציה שמסלימה - לא תקיפה שהיא לרוב דמיונית בעיניי של אדם שאורב לאדם אחר - זר ללא התגרות או ויכוח מוקדם, ותוקף אותו בלי אזהרה, אלה ויכוח שיכול להתחיל בדרישה של משתמש אחר בשביל - מופרע או שבא לעסוק שם בעניניו הפליליים - להסתלק משם, או ויכוח שמתחיל בדרישה של דובון נגיד מבעלים לקשור את הכלב התוקפן שלו, בד"כ זה ממשיך בחילופי מילים שגולשים לקללות ואיומים, והלאה ליד הראשונה שמתרוממת, אם משום מה לא הצלחת לברוח בזמן, יש חסרון אדיר למי ששולף אחרון, מאחר ואני חושב שאף אחד מאתנו כאן בפורום לא יהיה זה ששולף ראשון אקדח, או סכין או אלה טלסקופית או שוקר או ספרי או מה שלא יהיה, יש יתרון אדיר לחפץ שאינו נשק שנמצא כבר מתוקף הנסיבות ביד - מקל למשל

tutisdog
הגורו הגדול
הודעות:1072
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי tutisdog » 13:26 ,5 יוני 2009, ו'

ובדוגמא שנתת שהיא דוגמא די טובה אני חייב להוסיף שלרוב אדם שאינו מחפש מריבה הוא גם אינו שולח יד ראשון, כי לזה יש משמעות אדירה, מספיק שאתה תשלח יד ראשון עם חפץ או בלי חפץ אתה תיחשב לתוקף.
ככלל כמו שכבר דנו בזה לא מעט, לא רצוי להיות הראשון שמרים את היד ובאמת עדיף לנתק מגע ולהיעלם לפני שמתחילות צרות.
אני בתור אדם לא מפחד לעמוד מול התוקף שלי , אבל אני מנסה תמיד להיות חכם בהתאם למצב ולא להגיב כאשר יש לי יכולת של למנוע צרה מראש ע"י היעלמות מהמקום.
מה גם שנכון שיש לך אולי נשק חם עם רשיון כמובן או מקל ביד , אבל אתה לעולם לא תדע מי עומד מולך, מה כוחו, מה הידע שלו ונסיונו הוא באומנות לחימה מכל סוג שהיא או אם יש גם לו כלי נשק מוסתר כגון אקדח או סכין.

זילבנג
תושב קבע בפורום
הודעות:68
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי זילבנג » 17:52 ,5 יוני 2009, ו'

tutisdog כתב:ובדוגמא שנתת שהיא דוגמא די טובה אני חייב להוסיף שלרוב אדם שאינו מחפש מריבה הוא גם אינו שולח יד ראשון, כי לזה יש משמעות אדירה, מספיק שאתה תשלח יד ראשון עם חפץ או בלי חפץ אתה תיחשב לתוקף.
ככלל כמו שכבר דנו בזה לא מעט, לא רצוי להיות הראשון שמרים את היד ובאמת עדיף לנתק מגע ולהיעלם לפני שמתחילות צרות.
אני בתור אדם לא מפחד לעמוד מול התוקף שלי , אבל אני מנסה תמיד להיות חכם בהתאם למצב ולא להגיב כאשר יש לי יכולת של למנוע צרה מראש ע"י היעלמות מהמקום.
מה גם שנכון שיש לך אולי נשק חם עם רשיון כמובן או מקל ביד , אבל אתה לעולם לא תדע מי עומד מולך, מה כוחו, מה הידע שלו ונסיונו הוא באומנות לחימה מכל סוג שהיא או אם יש גם לו כלי נשק מוסתר כגון אקדח או סכין.
ובפראפרזה על סקס נאמר: "הראש הוא הנשק החשוב ביותר - הוא מפעיל את כל השאר"

כמו בבדיחה על שלושת התוכים:

איש אחד עובר ליד חנות לחיות, ורואה דרך החלון שלושה תוכים גדולים: אחד אדום, אחד ירוק ואחד לבן.

נכנס לחנות ושואל את המוכר אם הם למכירה. בוודאי למכירה, עונה לו המוכר, זו חנות, לא?

שואל הלקוח: כמה עולה האדום? עונה המוכר: שלוש מאות דולר. - שלוש מאות דולר !? - מה הוא כבר יודע לעשות? עונה לו המוכר: הוא יודע לשיר אריות שלמות מתוך אופרות ידועות בלי לזייף אפילו תו אחד.

מעניין, אומר הלקוח, ובכמה אתה מוכר את הירוק? - הירוק עולה אלף ומאתיים דולר. - אלף ומאתיים דולר ? ! ? - מה, הוא משחק שחמט ?

לא, עונה לו המוכר הוא מקריא לך הרצאות שלמות על פילוסופיה ויודע גם לצטט מקורות ומובאות.

זה באמת משהו. נו, וכמה אתה רוצה על הלבן? - הלבן זה באמת משהו מיוחד. הוא עולה מאה אלף דולר.

מאה אלף דולר? על תוכי? מה הוא כבר יודע לעשות?

הוא לא עושה כלום. רק שותה, אוכל ומחרבן כל היום. לפעמים אתה שומע אותו נותן גרעפס או משהו כזה אבל זה הכל.

אז איך מאה אלף דולר לכל הרוחות? - שואל הלקוח.

אה, - עונה לו המוכר - בלעדיו, שני האחרים לא מוכנים לעשות שום דבר.

יופי - אומר לו הלקוח - אם ככה אז באמת תודה רבה. אני הולך הביתה, פותח את הרדיו ברשת א' ושומע אריות של אופרה ושיחות על פילוסופיה כמה שאני רוצה.

נו, עונה לו המוכר, ולמה אתה חושב שאני מוכר אותם ?
נערך לאחרונה על ידי זילבנג ב 23:25 ,5 יוני 2009, ו', נערך 5 פעמים בסך הכל.

הריבצן
תושב קבע בפורום
הודעות:72
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

אם אפשר להוסיף עוד

הודעה על ידי הריבצן » 17:54 ,5 יוני 2009, ו'

גם כל הערסים שנתקלתי בהם ב40 שנותי ואני חושב שהם מדגם מייצג של הערסוואת הישראלי, לא הרימו מייד יד ובטח שלא שלפו סכין. גם אצל רוב מי שמחפש צרות, יש את השלב של החימום העצמי, של קללות, איומים, מחוות מאיימות, אולי איזה דחיפה או שתיים, וכאן הבעיה אולי למי שנמצא על קו הגבול -איזה מאצ'ו באופי שהוא עדיין טיפוס נורמטיבי, לחלץ לאחור, להתנצל או לברוח ולחזור הביתה בשלום.
קל אולי יותר לנתח סיטואציות כאלה כשרואים אותן מהחלון על המדרכה למטה [ עובד בשכונה בדרומתלאביב].
תקיפה מכוונת, ממוקדת, עם נשק שלוף עוד לא ראיתי וממה שאני יודע זה בא אחרי קטטה עם איזה פסיך שאח"כ מחפש אותך - ע"ע מה שקרה כבר כמה פעמים למאבטחים במועדונים.
זה מחזיר אותנו שוב לכדאיות שבהמנעות ממצבים אלימים מלכתחילה.
אבל אם נחזור למצב ההיפוטתי של תוקף נחוש עם סכין שלוף - הסיכוי הכי טוב לדעתי,, הוא למי שאוחז משהו ביד ולא צריך לחפש ולשלוף אותו. במצב כזה האדרנלין זורם גם אצל מי שלא מאומן והמוכנות להכות חזרה היא לא אופציה היא צורך.
מאחר ומי שנכנס לשרשור הזה מן הסתם, הוא אדם שמלכתחילה קיימת בו מוכנות חלקית להגן על עצמו גם באלימות אם צריך, המקל מן הסתם ישלח קדימה אל התוקף לבלימה של הסכין, המקל, המברג או מה שלא יחזיק.
למקל יתרון של אורך על הסכין. הסבירות שהתוקף יבוא עם קטנה או מצ'טה היא עוד יותר קטנה מהסיכוי לתקיפה מזויינת ללא אזהרה, כך שהסיכון של קיצוץ המקל על ידי התוקף גם הוא קטן
והיתרון בטווח הפעולה הוא מן הסתם של בעל המקל.
שוב, עדיף להתאמן על כמה מכות בבית - גם אמצעי להעלאת הכושר ולהורדה במשקל, אבל מכל הרעיונות שהועלו כאן, המקל הוא אולי באמת הכי חוקי והכי יעיל.

בודו
נושא - כלים
הודעות:101
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי בודו » 18:09 ,5 יוני 2009, ו'

אני למדתי נינג'יטסו(ועדיין לומד) במשך שנים רבות. נינג'יטסו זה כבר לא אומנות שאני איישם ברחוב, היא תוקפנית ואגרסיבית מדי וממש לא שמישה ל'נטרול' האויב, בטח ובטח אם אני לא רוצה לגמור בניידת באותו הלילה. לנטרל סכין זה לא קל, ומה שמלמדים בקרב מגע זה שטויות, כמעט כלום מזה לא יפעל על 'אמת'. אתה לא תספיק לבצע קאטה על אדם עם סמי מרץ בדם ובטח שלא תצליח לבצע את כל ההטלות המצחיקות עם האנבו או הבו, זה לא פרקטי להיום.
סכין זה כלי נשק מדהים, מחד אני נהנה להשתמש בו בחיי היום יום ולהתאמן עם הטנטו שלי על שליפה וחיתוך אבל מצד שני, אני יודע כמה מסוכן הוא יכול להיות בידיים אחרות. סכין מתקפלת זה הדבר האחרון שתרצה לראות בקרב רחוב, בטח ובטח לא בידיים מאומנות. אני הייתי מעדיף להתמודד מול בחור עם מקל ארוך או מקל קצר מאשר לנסות לנטרל סכינאי(במיוחד אחד שיודע מה הוא עושה). המסר שלי הוא אחד: לא כל מה שאתה רואה באומנויות לחימה פועל באופן שוטף ברחוב, במיוחד לא קרב מגע(מצטער, במהלך השירות הצבאי יצא לי לעבור אימוני קרב מגע וזאת הייתה ליצנות, הם לקחו בריחים, בעיטות ומהלכים מאומנויות לחימה שונות וביצעו אותם לרוב בצורה לא נכונה ולא מיומנת) ולכן אל תחשוב שאם יש ליריב סכין ביד ואתה אומן בקראטה/קרב מגע/נינצג'יטסו אתה יכול להוריד אותו בערף העין, ביד קשורה, בעיניים עצומות בזמן כתיבת SMS לחברה, זה לא עובד ככה.

tutisdog
הגורו הגדול
הודעות:1072
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי tutisdog » 18:27 ,5 יוני 2009, ו'

בודו - אמרת דבר נאוד מעניין ואני היתי מוסיף למשוואה שלך גם שאותו תוקף יכול להיות שגם הוא יש לו ידע באומנות לחימה כזו או אחרת ואז בכלל המצב לא מזהיר במיוחד עבור הנתקף.

אמיר_לב
אביר האפל
הודעות:431
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי אמיר_לב » 18:31 ,5 יוני 2009, ו'

בודו, לאחר שלמדתי גם נינג'טסו גם קרטה (דאן 1) וגם מואי תאי (אצל רני קאושינסקי למי שמכיר) ,אני יכול לומר שהשיטה הטובה ביותר להתמודד עם מצב ריאליסטי במציאות היא... קרב מגע. צר לי שהיחס שלך לקרב מגע ולאותם מדריכי "קרב מגע"/ליצנים גרמו לך לחשוב שאותם 5 דקות של אימון ב-הגנה עצמית ואני מדגיש שוב מה שלמדת מאותם מדריכים זו הגנה עצמית זה האופי של קרב מגע. הייתי מציע לך להצטרף לשיעור אצל מדריכים רציניים ולא אצל ילדים אלו בערך הדקות הראשונות שמלמדים בוינגייט את מי שמוכשר להיות מדריך קרב מגע
אין לי מושג מה היית בצבא אבל גם אני נוכחתי בכך וזלזלתי בהתחלה אך לאחר שנתקלתי בשתי שיטות, קרב מגע וקמ"י (קרב מגן ישראלי -רק לאחרונה נתקלתי בזה ) זנחתי את כל אומנויות הלחימה המסורתיות. אגב שימוש בשמאל ימין בעיטה לביצים ומרפק או ששת המכות עם הM16 אולי לא יציל אותך מנינג'ה עם שני סאי אבל בהחלט יכול להרחיק ממך אויב לזמן מספק כדי לברוח, תנסה.
רק אדם שהיה נוכח בסיטואציות כאלו במציאות יוכל להבין את הפשטות והיעילות בשיטות האלו.
לגבי נינג'טסו צר לי שאתה חושב שהאומנות לא יעילה ברחוב, במיוחד שהיחוד שלה הוא סוג של לחימה רחוב וניתוק מהבודו המסורתי. (תרתי משמע)
לגבי קאטות. אל תשכח שקאטה היא לא יותר מדרך פעולה במצב נתון וידוע מראש. אם תבצע קאטה על בנאדם הוא לא יותר מיצחק עליך.

guss1
חדש בפורום
הודעות:24
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי guss1 » 6:22 ,6 יוני 2009, ש'

אמיר
1 משהו מאד שגוי בחישוב שלך,
אם יקח לך להגיע אלי ממרחק של 10 מ' ולדקור אותי [לאחרתיכנון החלטה,וקביעת עיתוי] 4
שניות.
2, אני יותר ממסכים אתך בענין לימוד ירי וזה דבר חשוב ,והמינימום לצורך זה ,הוא קורס ירי
מעשי.
3. ואז תוכל למדוד עם פאקט כמה זמן יקח לך להוציא כדור ראשון וגם לפגוע,

בודו
נושא - כלים
הודעות:101
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי בודו » 8:55 ,6 יוני 2009, ש'

אמיר, הכוונה שלי לגבי נינג'יטסו הייתה אובר-יעילה. אני לא הולך לנסות לתת למישהו ברחוב דאקנים או מכות לרקמות חלשות או בטח בטח לנקודות תורפה, זה לא פרקטי, אני לא רוצח ואני לא רוצה את זה על המצפון שלי. ג'אב, קרוס, הוק, אפרקוט וכמה בעיטות בדרך כלל מספיקים כי רוב החברה שלנו איננה לוחמת מטבעה, לא שאני נכנס להתקוטטויות כל שני וחמישי(אולי 3-4 פעמים במהלך החיים הייתי צריך להגן על עצמי), אבל יצא לי לא מעט לראות איך אנשים 'נלחמים', ואין טעם לשחק מלוכלך מול בן אדם שלא יודע להוציא אגרוף נכון(זה משהו כמו תחנת רוח כזאת, יד עולה מלמעלה ויורדת, מוזר).
לגבי הקאטות: הכוונה שלי הייתה שזה לא יעיל מאחר וצורת התקיפה היא שונה לגמרי. אף אחד לא תוקף עם אגרוף מסובב(קראטה) או צקי(נינג'יטסו) ובטח לא מעמידות נמוכות כאלו, ככה שזה לא אפקטיבי בכלל לימינו. התנועות הן אותן תנועות, אולם חלקן לא מתאימות לצורת הלחימה היום, לדעתי.
בנוגע לקרב מגע:לאור השירות ולאור חיפוש די מעמיק לגבי המארין קורפס וכמה סרטים נדירים שהופצו במהדורות מוגבלות על שיטות הלחימה שלהם(הLINE הישנה וה MCMAP החדשה) יצא לי לראות שבLINE התמקדו בהריגה, חיפשו תרגילים פרקטיים ולא מסובכים, כאלו שלא דורשים גמישות יותר מדי גבוהה, משהו פשוט לשדה הקרב שיוכל לשמש גם כרפלקס. אולם, רוב התנועות היו פשוט שגויות, לדוגמא אומוטה גיאקו -- מישהו שם תפס למישהו אחר את החולצה וכל מה שהוא הסביר זה לסובב לו את היד כאקט כוחני, ללא שימוש בהעברת משקל וצעד אחורה כנהוג, זה גם משאיר אותך חשוף למכות של היריב וגם לא מבטיח שיחרור יעיל של היד). הMCMAP השתפר בהרבה, אבל לגביו אני לא יכול להגיד יותר מדי כי לא יצא לי למצוא יותר מדי סרטים של מדריכים בצבא שם שמלמדים את זה.

דובון
אביר האפל
הודעות:474
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום:גוש דאנס

הודעה על ידי דובון » 10:11 ,6 יוני 2009, ש'

הייתי בקורס ירי מעשי לפני כמה שנים,אבל אני חושש שהוא לא כל כך מדמה נכונה את המציאות במצבים שאנו דנים בהם. בקורס אתה עם כדור בקנה (מצב 1)נרתיק גלוי,דרוך ומצפה לצפצוף.
תאר לך מצב שאתה במצב נשיאה סטנדרטי,האקדח מכוסה במעיל או סווטשירט,ואולי אפילו (רחמנא ליצלן) הנרתיק רכוס ברצועת אבטוח,והדמות שרצה לעברך לא מנופפת בסכין קומנדו ולא צועקת "אללה הוא אכבר" ממרחק 30 מטר(כמו היתושים בתל אביב שתוקפים בלי לזמזם והפכו עקב כך להיות הרבה יותר אפקטיביים).
אם אתה לא פרנואיד צמא דם ,יש סיכוי מצויין שלא תסיט את המעיל אפילו עד שתראה את הלהב!
ואם מהרגע הזה ייקח לך שתי שניות להוציא כדור ראשון-זה עלול לא להספיק
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

זילבנג
תושב קבע בפורום
הודעות:68
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי זילבנג » 10:32 ,6 יוני 2009, ש'

רץ מולך עם סכין

התגובה החייתית, האינסטינקטיבית, ברגע הזיהוי, לא תהיה לחפש את האקדח, אלא קודם-כל להזיז את עצמך ממסלול הקידום (trajectory) של הסכין הבאה מולך. בדרך-כלל הדבר קורה די-קרוב לגוף שלך, אחרת התוקף פשוט מתקן את המסלול שלו תוך-כדי תנועה.

גם עם נרתיק מיוחד לשליפה מהירה, או נרתיק שמאפשר ירי ישיר מתוכו (יש אפילו כאלה), אתה לא שולף כשהסכין בדרך אליך, כי ברוב המקרים ואפילו עם דגמים מסויימים של תופי, אתה לא שולף ויורה, אלא נאלץ להסיט ניצרה, ובחצי אוטומטי אתה צריך לדרוך כדי להכניס כדור לקנה, וגם עם אקדחי פעולה-כפולה אתה לא מסתובב עם כדור בקנה, כדי למנוע תאונות, פשוט כי ב 99 אחוז מהזמן אתה רוצה להימנע מאפשרות של פליטה בטעות, שבה אפילו אתה עלול להיות הקורבן.

כל מי שהוא בעל נשק מרגיש זיעה-קרה וחוסר-שקט מפחיד, כשקנה כלשהו מכוון במקרה אליו, אפילו כשברור לו שהוא לא טעון. זהו הפחד מפליטה מקרית, ולכן לא מסתובבים עם קנה טעון.

כשנוצר זיהוי של סכין באה אליך, אתה קודם-כל מנסה להתחמק מדקירה, ורק אז מנסה להתארגן מחדש.

אמיר_לב
אביר האפל
הודעות:431
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי אמיר_לב » 11:38 ,6 יוני 2009, ש'

בודו, הבנתי למה התכוונת בקטע של נינג'יטסו, באמת לא הבנתי איך אדם שלמד את זה חושב שזה לא אפקטיבי במיוחד לאחר השיעור הראשון שלאחריו כאבו לי שרירים שלא חשבתי שקיימים, אבל אחרי התגובה הבנתי שאנחנו אומרים את אותו הדבר בנושא. כמו גם קאטות, שמדמות למעשה קרב שכבר ידוע מראש. לגבי אגרוף מסובב, אני לא מסכים, ברגע שאתה מתרגל אותו מספיק הוא האגרוף הכי פונקציונלי והכי אפקטיבי שאני מכיר.
בנוגע לקרב מגע, אתה שוב דבק באותם סרטונים ואותן פעילויות, אני ממליץ לך להגיע לשיעור, אם אתה גר באיזור חיפה, יש לי לפחות שני מדריכים שתוכל לצפות בשיעור שלהם.
זילבנג- גם באימוני ירי וגם באימוני שיטות לחימה, התגובה החייתית זו בדיוק התגובה שאתה מנסה להמנע ממנה. אגב הנשק היחיד שאני למדתי איתו וחושב גם שהוא הכי מוצלח מבין האקדחי 9 מ"מ זה הF.N הסינגל אקשן המיושן פשוט נוח וככה אין בעיה לשחרר כדור תוך שניה, אבל רק לאחר אימונים מסויימים.

דובון - לצערי גם אני הייתי נוכח בקורס ירי מעשי, לא אפקטיבי לא מלמד את הדרך לפני הירי ולא יעזור לך אלא אם הצלבת כוונות ואתה רק מחכה שהוא יגיע אליך.
גאס1- (אני מתנצל אם זה לא שמך), נתתי הערכה גסה לתחום הפסימי, שיקח לבנאדם כל כך מהר לתקוף אותך עם סכין תמיד תהיה מוכן לרע ותופתע מהטוב. משפט שנחקק אצלי מהצבא.

אבל בכללי, אני די מסכים עם כולכם, קודם כל לשלוף נשק אישי זה דבר מסובך לאדם ממוצע שלא עבר קורס מתקדם בזמן שציינתי, ולא כולם רוצים או צריכים את זה, הסיטואציה היא די נדירה.
אם אדם ירוץ מ10 מטרים וינופף בסכין אני בטוח שכל אחד יגיב שונה חלק יתפסו מחסה וחלק פשוט יסוגו. תגובה יעילה שיכולה להציל חיים גם שלכם וגם של אחרים.

guss1
חדש בפורום
הודעות:24
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי guss1 » 14:14 ,6 יוני 2009, ש'

דובון,
רואה אתה כמה שווה לעשות קורס ולא רק להיות נוכח בו,,, :wink:
אתה כבר מאד מודע למגבלות שימוש בנשק ומבין שב1.5 תספיק לעשות הרבה ,,אבל לא להוציא כדור לעבר תוקף [ומי מבטיח שהוא באמת תוקף],,
לדעתי באימון ריצה/הליכה אין מקום לנשק חם,,
הצעה :קח עמך 2 משקולות יד קלות[לא יותר מ1 ק"ג ] אחת בכל יד וצא לדרך,במידה ולא "נתקלת"
אזי הרווח הוא ספורטיבי, במידה וכן הרווח כפול,,
:)

דובון
אביר האפל
הודעות:474
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום:גוש דאנס

הודעה על ידי דובון » 14:34 ,6 יוני 2009, ש'

גאס
היתה תקופה-אחרי הקורס ועוד כמה אימונים שעברתי-שהסתובבתי במצב 1 באקדח 1911,וזאת בעיקר בעת נהיגה בשטחים,אבל עם הזמן חדלתי מהמנהג הזה-שיש אולי הצדקה לו במצבים מסויימים ורק אצל אנשים מאד מיומנים אבל לא אצלי.חוץ מזה אני לא שש להרוג אנשים בטעות,וכשאתה יורה אינסטינקטיבית ל"מרכז המסה" כדורים עם כוח עצירה 0.92-יום אחד זה ייקרה!
ולגבי המשקולות-איך משתמשים בהן כנשק הגנתי? הן לא ממש נותנות טווח ביטחון?
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

guss1
חדש בפורום
הודעות:24
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי guss1 » 19:12 ,6 יוני 2009, ש'

דובון
ראשית הסרת כובע על ה1911 !!
2. אני מתיחס לאקדח כמו הסמוראי לחרב,אל תשלוף,אל תאחז אפילו בקת אלא אם בכוונתך לירות ע"מ לפגוע !לא לאיים לא להרתיע, לא להפחיד!
3.לעינין המשקולות,ישנן לפחות 2סוגים, הקלאסי ,באחיזתם יש לך 2 כדורי ברזל משני צידי האגרוף,הדגם השני מצופה מעיין פולימר, צורתו צורת אגרופן,
יתרונות ,מונע הרגשה של נפיחות בכפות הידיים לאחר הליכה ממושכת,נמצא תדיר בכף היד ו"הופך" לחלק ממנה,
אומנם לא מגדיל את טווח הפגיעה, אבל הטווח הו דואלי
שנית חוקי למהדרין !
בדוק על קיר או גזע עץאת האפקט של מהלומה פשוטה.
ואל תשכך, המטרה העיקרית, לעשות קלומטרז' ולחסל את ה"צמיגים".
שבוע טוב ושקט .
נ.ב. טווח ביטחון??? לפעמים אין גם בבית,,, :lol:

הריבצן
תושב קבע בפורום
הודעות:72
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

מקל עם שפיץ ומה שהוא יודע לעשות

הודעה על ידי הריבצן » 16:43 ,13 יוני 2009, ש'

הי חברים
נכנסתי אתמול לויקיפדיה בעקבות לינק שסער שם בפורום השני על הפלשיון [תודה ס ] ובגלישה ממושג למושג, הגעתי למקל הנ"ל שהערך שלו מצורף לעיל, ולמה שהוא יודע/ידע לעשות - הקישור השני.
בגדול ולמי שהטיל ספק במה שמקל פשוט יודע לעשות:
מלך צרפת במאה ה14, שלח את אביריו לעשות סדר בפלנדריה שהיתה חלק מהממלכה שלו או מדינת חסות באותה תקופה.
אבירי צרפת היו האבירים הטובים ביותר בעולם הנוצרי ע"פ הדעה הרווחת אז [לא מהקישור - מ"ראי רחוק" של ברברה טוכמן] ואם לא, אז לפחות מצויידים, משורינים ומחומשים היטב.
המיליציה העירונית של ברוג' - חיל מילואים של התושבים שגוייס ע"פ ההשתייחות לגילדות המקצועיות, והמיליציה הכפרית של אזור ברוג', פגשו את הצבא הצרפתי בתנאים ובמקום הנוחים להם.
הצרפתים אמנם למדו מהאנגלים שיעור יקר בגאווה אבירית ובמה שפשוט עם יכול לעשות עם מקל מכופף קשור במיתר ועוד כמה מקלות מחודדים עם נוצה בקצה האחורי, ולכן שלחו תחילה את הרגלים שלהם שעשו נגד אנשי ברוג' עבודה לא רעה בכלל.
כדי לזקוף בכל זאת את הניצחון לאבירי צרפת האצילים, הם הסיגו את הרגלים והסתערו על האויב הכמעט מובס עם הסוסים והשריון בשטח בוצי מחולק ע"י תעלות, דרך הרגלים הנסוגים של הצד שלהם.
אנשי ברוג' ששמרו על השורות, המשמעת והמקלות בידיים, כיסחו את מיטב אצילי צרפת בעזרת מקלות עם שפיץ ברזל בקצה שמן הסתם עלו להם שוה ערך לשקל וחצי לחתיכה אחרי הרווח לאפסנאי הגילדה כי מושחתים היו מן הסתם בכל ארגון תמיד (-;
הקרב נקרא קרב דרבנות הזהב ע"ש דרבנות הזהב שנאספו מגויות האצילים - חלק מהמשמעת היתה הפקודה שלא אוספים שבויים אצילים לשם כופר נפש כדי לא לשבור את המבנה בעת חילוץ השבויים לאחור.
מוסר השכל של כל הסיפור הארוך ומה שקשור לנושא:
אדם ממושמע עם אימון בסיסי במקל [ בעל מקצוע ולא לוחם], יכול לעשות הרבה מול תוקף מאומן טוב יותר, מזוין בנשק טוב יותר ובטחון עצמי גבוה מדי


http://en.wikipedia.org/wiki/Goedendag

http://en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_the_Golden_Spurs

סער
הגורו הגדול
הודעות:1090
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי סער » 8:49 ,14 יוני 2009, א'

למקל המשודרג הזה קוראים גודנדאג שזה בפלמית "בוקר טוב" או "יום טוב" (מאד דומה לגרמנית, גוטן-טאג). למה קוראים לו בשם מוזר/אופטימי כזה? האגדה מספרת שבאותו קרב מפורסם כל לוחם שהיה חמוש במקל בירך את האביר נגדו נלחם: בוקר טוב! (בום, מקל מפורזל בקסדה) בוקר טוב! (בום, שפיץ בבטן). עם השנים ובדומה לדברים אחרים גם הגודנדאג שודרג לרמה של נשק מתוחכם יותר עם עוד שפיצים מסביב לראש המפורזל, לפעמים הראש עוצב בדמות פטיש ולפעמים קיבל משקולת נשלפת על שרשרת ארוכה, ללכידה.
אוצר וחוקר נשק היסטורי

ACT - Armed Combat & Tactics

הריבצן
תושב קבע בפורום
הודעות:72
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

אז גודן דאג גם לך :-)

הודעה על ידי הריבצן » 18:30 ,14 יוני 2009, א'

במובן המילולי המנומס -ולא המכות
למרות שמתי שהוא מקווה שחיפה תפגש עם ארלוזורוב
תודה על הפירוש - תהיתי באמת על פירוש השם - שומע מעט פלמית, מבין עוד פחות, מדבר יותר משמבין [ בכל שפה לצערי] ומאותגר בקריאת השפה ותרגום האותיות להגיה באופן מוחלט.
לגבי השידרוגים - בחלק אני לא מסכים אתך - הוספת הקוצים בצדדי המקל היתה קיימת כבר קודם - קראתי איפשהו שריצ'ארד לב הארי אהב מאד את האלה המסומרת כנשק שחדר את שריון הטבעות של התקופה.
זה הזמן והמקום לשאול אותך - קראתי פעם שהוא השתמש פה בארץ גם במתקן שאם הבנתי נכון די הזכיר קשת רובה שיורה אבנים או "קטפולטת יד" - מוכר? קיים? היה?
צורות שונות של אלות מסומרות היו גם לפני ה"יומטוב" או אם נלך לתקופות מאוחרות יותר של תרבויות שהתקדמו פחות בעיבוד מתכת לנשק - אבני האובוסידיאן שמשובצות באלות ויוצרות את ה"חרב" של האצטקים, אתה בטח מכיר הרבה יותר דוגמאות ממני
את "יומטוב" הבאתי כאן כדוגמא, כי הוא פואר ורומם בתיאורי הקרב [למרות שהבנתי שג'מעת ברוג' היו חמושים בעיקר בגלדון [פייק/סאריסה] וראיתי בציורים גם הרבה מהפלשיון האהוב עליך אחוז משום מה כאילו הפוך]

סער
הגורו הגדול
הודעות:1090
הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

הודעה על ידי סער » 8:25 ,15 יוני 2009, ב'

זה קצת כמו שאלת הביצה והתרנגולת. ברור שמקל, באופן גורף, היה קיים כנשק עוד מהפרהיסטוריה. גודנדאג בפירוש, עם הצורה הייחודית שלו באיזשהו שלב פסק מלהיות סתם מקל וקיבל תוספות כפי שהיה. גם אלות מסומרות היו לפניו - זה יכול להיות בכל מיני קונפיגורציות. על ריצ'ארד לב הארי אני לא מכיר סיפור בקונוטציה לאלה - רק עם גרזן. האלות המסומרות של תקופתו נראו כמו אלת בייסבול פחות או יותר, עם שורות מסודרות של מסמרים קהים וקצרים, שומדבר שעשוי לחדור שריון טבעות.
אוצר וחוקר נשק היסטורי

ACT - Armed Combat & Tactics

פרסם תגובה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד