אולרים מסורתיים- האתגר

[דובון]

בעקבות מה שכתבתי בתשובה לברווז בשרשור האחרון,נתקפתי בנוסטלגיה ל"אולרים של פעם"-כמו שהיה לאבי כשהייתי ילד בשנות ה-60.עשיתי חיפוש אמש כשהייתם בכנס (זוכרים-אני עם שפעת!) ומצאתי שיש כל מיני דגמים עם 1-4 להבים,עם כל מיני חומרי ידית מסורתיים,להבי פחמן או אלחלד, ושל לא מעט יצרנים.אפילו המחירים אטרקטיביים יחסית למה שהתרגלנו לשלם בעשור האחרון.עושה רושם שהסבאים שלנו לא היו כ"כ טפשים.
האם אתם מוכנים לחלוק עמי את הפייבוריטים שלכם באגף זה?אם זה יעזור אוכל למנות את שמות היצרנים שאיתרתי.

[tutisdog]

אצלי יש קינג קאמפ כבן 40

[רוחו_של_TC]

vini vidi vadis

[ברווז]

יש לי אולר של חברת BOKER, מצורפת תמונה.

יש לי אליו רגשות מעורבים.
מחד, קניתי אותו למטרה כפולה- חיתוך קרטונים (שכידוע מהווים חומר שוחק רציני עבור להבים) וגם לשימוש כללי כולל אכילה.

מאידך, לא ידעתי אז שמדובר בפלדה פחמנית מחלידה, ועוד יותר לא הייתי מודע לשיטת הפטינה עם מיץ הלימון\חרדל\שאר מתכונים, והוא החליד.

הוא חביב עליי עקב צורתו הכללית, המשקל שלו, ידית העץ, קלאסה במיטבה.

אבל הוא ביאס אותי כשהוא החליד, חבל על הזמן.

זאת אציין: נא לא לאכול אבטיח עם סכין מפלדת פחמן לפני ביצוע פטינה. חבל על הלהב.

[מוטי לזר]

אם הנושא מעניין אותך
אתה מוזמן לבקר.
יש לי אוסף מכובד הכולל הרבה מאוד דגמים יצרנים ישנים ישנים יותר וגם עכשויים,
כולל אולד טיימרים של שרייד, אולרים של קייס, ליולים, בקים , אולרים שוויצרים של וונגר וויקטרינוקס, אולרים צבאיים -שוויצרים ,אלרים ברטיים -כולל צבאיים ממחה"ע ה2 , גרמניים מסוגים שונים, צ'כים (מיקוב ואחרים) מברית המועצות- דגמים מעניינים ובעלי אופי מיוחד.
באוסף מעל ל450 פריטים .
וספרות המגבה את הנושא .
אני מציין זאת -לא חלילה מתוך כוונה להתפאר או להתהדר, כי אם מתוך כוונה ליצור מפגש של כאלה המתענינים בנושא.

[דובון]

מוטי
מצאתי בחיפוש מהיר את קייס,קווין קאטלרי/שאט אנד מורגן,באק קריק,שראד,בוקר,בולדוג ועוד כמה.אני אכן צריך לבוא אליך (יש לנו איזה טרייד להשלים) צריך רק לחשוב איך להמנע מ"אפקט ההלם"-כשיש 450 חתיכות לא רואים כלום.אז זה לא שאעבור לגור אצלך,אבל נגדיר נניח:דגם/חומר/יצרן /תקופה כי מעבר ל8-10 פריטים הכל כבר מתערבל כמו חמין של שבת!
ושוב תודה על ההזמנה.

[דובון]

רוחו של TC
ביקרתי באתר שהצעת.אכן משובב נפש! האם אתה יכול לת לי מושג-מבחינת איכות ההרכבה וטיב הפלדה-אלו חברות הן הכי מוצלחות?
הערך האספני נטו פחות מעניין אותי כי ממילא שום דבר לא יישאר אצלי MINT!
זה מייד מעלה לזכרון את הבדיחה על ההיא שהיתה נשואה ל-4 בעלים ונשארה בתולה,אבל אני לא מצליח לשחזר מי הם היו?

[רוחו_של_TC]

דובון

בעיקרון מבחר החומרים והפלדות שמשמשים את היצרנים הנ"ל די מוגבל והאיכות בסופו של דבר גבוהה ואחידה למדי. בסופו של דבר זה מגיע להעדפה אישית שלך. בשביל "סכין סבא" יום-יומית כולן מתאימות, יפות, ובהחלט מסוגלות לעמוד בעומס לאורך זמן. סכין מ"טיפוס" כזה מחזיקה אצלי בממוצע 3 חודשים עד חצי שנה, אבל אני מתעלל בהן קשות ומשחיז אותן כמעט ללא הפסקה כך שאני לא ממש דוגמה ל"סבא טוב" אבל קח בחשבון שאלה לא סכינים שיפלו וישברו לחתיכות. אצלי מה שבדרך כלל מסיים את החגיגה זה שהלהב פשוט מושחז ומושחז עד שלא נישאר ממנו מספיק כדי לעבוד - אבל באותה מידה אלה כלים שיכולים להחזיק שנים על גבי שנים בידיים רחמניות יותר.

[מוטי לזר]

לדעתי אתה צריך להגדיר מה אתה בדיוק רוצה מהאולר שלך.
וזה - ינתב אותך לדגם מסויים- כמות להבים צורתם גודלם וכו' -ואז תבחר בן מספר אופציות הקימות לחברות השונות.(וגם לסוג/צבע הידית )
ומניסיוני - ועם זה אני ההולך בד"כ - לאולרים של ויקטורינוקס /וונגר , יש כל וריאציה שעולה על דעתך, במגוון גדלים.(וגם צבעים אם אתה רוצה להתאים לצבע הגרביים)
והמחיר שווה לכל נפש ולא מכניס אותך להוצאה שתגרם ע"י רכישת מותג כגון קייס.
ובשימוש יום יומי רגיל- תאמין לי שזה מספיק.
ואם נגיע לעניין הטרייד- אפילו לא יעלה לך כסף...
אני אישית מעדיף את העיצובים של יקטורינוקס מבין ה-2 ולידיעה היום ויקטרינוקס היא הבעלים גם של וונגר


כאמור יש לי הרבה דגמים לבחור מהם - אך תכלס- הפארקטיקה עובדת , ו(לכשתגיע אראה לך במה בחרתי) ,כי ללכת עם בליטה גדולה בכיס- זה יכול להחמיא- אבל בסוף- כשמשתמשים- רואים מה יש שם,
וסתם ללכת עם משהו כבד ומסורב כל הזמן מטריד ולא נוח , מה גם שבד"כ יש משהו יותר רציני נוסף בתיק כמו סוויס טול וכו'.
ולעיתים כשאני הולך למקומות שאני יודע שאולי אצטרך שימוש אחר אז הולך עם דבר נוסף מתאים .

ונוסף -הרי כל בעלות הלהב ההנעל כגון בנצמייד ,ספיידרקו וכו' אסורות עפ"י חוק , ולך תסביר היום שזה בשביל לקלף מלפפון.

[dBu24]

תעשו סיבוב כאן:

http://collectibles.shop.ebay.com/items ... sacatZ1401


דוד

[דובון]

דוד
האם ה-BOY SCOUT שעליו ערכת חיפוש זה לא תת-ז'אנר ילדותי ומחנאי יותר שקונים לילדים כשהם מתחילים לצאת למחנות התנועה,ואז בעיקר הפותחנים הם שעובדים?אולי אני לא מבין,אבל האם גבר בוגר באמריקה של שנות ה-70 היה מסתובב עם BOY SCOUT?זה הרי צעד או שניים מפדופיליה?!

ועוד שניים:ראשית ראיתי שיש להבי אלחלד ויש מפלדות פחמן.היכן אתם עומדים?!אני מניח שמוטי בצד השוויצרי ז"א סטיינלס?
השני-ראיתי שיש דגמים עם להבים בשני הצדדים.למשל STOCKMAN או CONGRESS ויש שיש בהם שני להבים באותו צד כמו סכין רופא,סכין גלף או סכין מניחי מלכודות ובצד השני אין.יש מנסיונכם עדיפות או חסרון למשהו?

ולגבי הבתולה אחרי ארבעה בעלים נזכרתי.לא בארצות המוצא והמקצועות(תחליטו בעצמכם) אלא בסיבות:הראשון רק רצה להסתכל על זה,השני רק רצה לדבר על זה,השלישי ז--ן לה את המוח.הרביעי רק רצה ל---ן את ה-אמ-אמא שלה!

[dBu24]

פדופיליה בצד, פעם הSCOUTS נחשבו לשדאים-על וציוד עבורם כמו אולרים, במיוחד האמריקאים, נבנו באיכות מאד סבירה. אמריקאים, במיוחד לפני 30-40-50 שנה לא בנו חפיף אלא שישרוד לנצח וככה בנויים אותם אולרים עם הסמל הילדותי של ה BSA.

לא אלגנטי כמו וויקטורינוקס אלא קצת "חייתי" עם קשקשי עצם על הידית והכל פלדת פחמן. אלה היו כלים קשוחים ולא רעים בכלל. ילדים של היום לא יטרידו את עצמם עם כלי שמחליד. אז היו דואגים לו אישית כמו טירונים לרומ"ט.

והמחירים בגרושים ממש


דוד

[דובון]

דוד
הבנתי-בהחלט מתיישב עם מה שטוען איזה מכר שלי שבאמריקה ייצרו מכוניות נפלאות עד אמצע שנות ה-70 ,ולכן הוא מחזיק קדילאק 73 ואולדסמוביל 67.
האם אתה יודע להשיב גם לשאלות האחרות שלי-חד צדדי מול דו צדדי ובחירת הפלדה?

[tutisdog]

אני אישית מעולם לא אהבתי אולרים עם יותר מידי להבים , היה לי באק 317 עם שני להבים באותו צד, ולט כל כך התחברתי אליו במהלך השנים , אישית אני מעדיף מקסימום שני להבים , לא באותו צד, היה לי פעם אחד שוויצרי כזה עם ידית מתכת להב גדול ולהב קטן, עד שאבד.

היום אני נהנה מהויקטורינוקס באדיבותו הרבה של מוטי, להב אחד ופותחן בצד שני. אני מעולם לא אהבתי במיוחד אולים עם יותר מידי אופציות כמו שני להבים ושני פותחנים.

אצלי היום יש אימפריאל קאמפ קינג שעוד היה של סבי, אבל אינני משתמש בו בכלל.

[מוטי לזר]

בכדי להראות את חלק מהאופציות בבחירה:
כאמור- להב אחת - או כמה,
איזה גודל?
ממה הידית?
האם סטיינלס- או פחמן - ?
אם כמה להבים איזו תצורה?
והכל פונקציה של מה אתה רוצה למרוח על הסנדביץ- או איזה פרי לקלף...
ובצד שמאל למעלה מתחת לסכינים הרוסיות האמתניות - שאגב עשויות פלדה מעולה(פחמן ויש ציפוי ניקל בד"כ) יש 3 סקאוטים אחת אפילו עם חותמת של האיגוד (יש לי עוד כמה מסתובבות)
וכמו שדוד אמר- אף אחד לא משחק שם , הכל מבצעי, ויעיל.
[/img]

[הריבצן]

שלום לכולם
אם לשפוט לפי האולר שאני מסתובב איתו כל הזמן זה לדרמן - ע"ע שירשור קודם כאן - זה לא אולר זה פלייר ומברג
כשאני בוחר להוציא את אחד האולרים לטיול, זה נא בין אולר הרברטס מעוטר עם להב מפלדה "דמשקאית" בשביל הדאווין, אחיו הפשוט- דגם פשוט של אותו יצרן.
לעיתים קרובות אני בוחר את אחד האוקאפים שלי - אני כנראה אחרון האוקאפים,
אבל האולר האהוב עלי, הוא אולר ההרכבה הישן של סבא שלי. שלצערי קיבל אף סולד משהו כשניסיתי להבריג עם השפיץ בורג לפני איזה 20 שנה. (היצרן schrade walden )

[מוטי לזר]

ראשית גם מולטי טול-סטייל לדרמן , הוא אופציה -ואפילו מעולה
למרות שאני אישית אוהב את הסווס טול של ויקטורינוקס- והיה על זה שירשור מזמן.
ולגבי אוקפי- אולר פשוט עם להב נננעל מפלדת פחמן מצויינת , המצחיק שגם הוא עומד היום ב"קטגוריה האסורה" של סכין עם להב ננעלת (גם הלדרמן -אבל אני מניח שעליו צריך להיות באמת מפגר כדי לעשות בעיה שהלהב ננעל)
ואולרי הרכבה למינהם (למרות שלא ציינת פירמה) ככלי עבודה (לחקלאים) בד"כ נעשו מפלדה טובה ,גם כאן פלדת פחמן בד"כ - למרות שייש כאלה גם מפלדות אלחלד ולא רעות כלל -כמו של ויקטורינוקס,אופינל , ועוד.

[דובון]

מוטי
מה זה אוקפי?(איך הוגים את זה?) יש לך תמונות?
באשר לסכיני הרכבה-אבי-ייבדל לחיים ארוכים-היה מרכיב אמן במשק שגדלתי בו-כל מיני תעלולים כמו להרכיב ארבעה זני אבוקדו על עץ אחד.הייתי אז ילד בשנות השישים-שבעים.אבל ככל הזכור לי סכין ההרכבה שלו היה עם ציור של עץ,ז"א כנראה BOKER.

[מוטי לזר]

אוקפי הוא שם של חיה (קצת מוזרה) ממשפחת האנטילופות שנראת קצת כמו ג'ירפה בגלל הצואר הארוך.
השם ניתן לסכין שיוצרה ע"י חברה גרמנית בשם זה שיצרה 2 דגמים (שאני מכיר) האחד זה הדגם שבתמונה שייש לו 2 מופעים - אחד מקושט ואחד לא.
ויש דגם נוסף שלא טרחתי לחפש- קטן יותר וישר.
האולר פשוט למדי ויש לו נעילת גב שנפתחת ע"י הרמת הטבעת,
ולא מעט נחתכו בעת פתיחת הנעילה- שדורשת טכניקה במקום כח.
הלהב פלדת פחמן פשוטה למדי אך עושה את העבודה, וניתנת להשחזה בקלות.
את האולרים האלה גיליתי-כנער- כמו רבים אחרים, אחרי מלחמת 6 הימים בירושלים בשווקי עיר העתיקה, ובשווקי בית לחם ושאר הערים בגדה., ושם הסתובבו אולרים כאלה בגרושים .
היום הסכינים מיוצרות תחת אותו שם - הידית טיפה שונה בצבע ובעץ, אך בדרום אפריקה .
כי החברה בגרמניה נסגרה .(מתי אני לא זוכר)

[דובון]

אכן אתה מזכיר לי מתי שזפה עיני את הסכינים האלה-ימי ה"כולו בלירה" שאחרי מלחמת ששת הימים.
רק שבגילי הרך אז עניינו אותי יותר העטים הכדוריים עם המטריה (זוכר?)ויש להניח שלא היו קונים לי סכין.מכל מקום "התגלגלו" כאלה עוד שנים רבות אח"כ.
יש להם אופי אבל "לא כוס התה שלי"

[רוחו_של_TC]

דובון,

אני לא יודע אם אתה מודע לזה או לא, אבל בועז שדמות, יוצר ארץ ישראלי מהדרום הרחוק, מכין אולרים עם מנגנון דומה מאד לאוקפי (להבדיל 1001 הבדלות, ומבלי להפחית בערכה ויופיה של האוקפי) . החזקתי סכין כזאת של בועז ביד פעם - זה אולר ברמה אחרת - ועם "אופי" שלא ניתקלים בו כל יום.

[dBu24]

דוד

האם אתה יודע להשיב גם לשאלות האחרות שלי-חד צדדי מול דו צדדי ובחירת הפלדה?

The answer is NO

באשר לריבוי להבים, גם אני לא רואה בזה הגיון גדול . בכיס יש לי וונגר עם להב אחד ואיפהשהו את הוויקטורינוקס עם הלהב הגדול והלהב הקטן המעצבן. לא אוהב אותו. גם פותחן הקופסאות שלהם מעצבן. יש להם גם "נון" בסוויסטול עם הלהב המשונן , שלא כל כך טוב + להב חלק. למה? סתם

אם תבדוק שוב את הרכב אותם אולרים ענתיקות, יש להם בדיוק מה שצריך לפיקניק מצוי: סכין לקילוף התפוח עץ, פותחן לקוקה קולה + מברג, פותחן לקופסאת הטונה ודוקרן . חו"ח לא חולץ פקקים.

דוד


פוסט סקריפטה: גם לי יש אוקפי . לא את האוריגינאל של אז , אלא של מישהו אחר שסתם נתן לי אותו.

אפשר להשיג אוקפים עם ובלי הנעילה, תוצרת דרום אפריקה, אצל רגנר, בעד גרושים ממש

'

[רעי]

נראה לי שאני מיעוט בזוי בעניין בחירת הכלים בשוויצרי.
בתור טייל וגלף מסעות חובב, הכלים שהיו לי שימושיים היו:
להב גדול
להב קטן
מסור
פותחן קופסאות (של ויקטורינוקס הכיל גם מברג שטוח קטן)
פותחן בירות (מכיל גם מברג שטוח גדול)
פיליפס- רצוי
מרצע (הכלי שמופיע על גב האולר וכונה פה "דוקרן"- ניתן לחורר איתו עץ, פלסטיק ועור ולהשחיל איתו חוטים בחורים).
פותחן בקבוקי יין- נחמד שיש, טיפה מציק באחיזה ממושכת.
הסתבר לי שהעובי של אלו גם נוח לי ביד.

[מוטי לזר]

נהפוך הוא.
לדעתי בחירה מעולה, שנותנת מענה לכל סוג פעילות בשטח.
אני עם מסור כזה , ולהבים יצרתי הרבה מקלות הליכה (שבאוסף..)

[דובון]

נקלעתי היום לאיזור כיכר דיזנגוף ל"שוק העתיקות"שמישהו הזכיר כאן פעם (שלומי?).פעם ראשונה שאני שם.לא ממש נראה כאילו אנשים מוכרים את מה שיש להם בבית,אלא יותר כמו שוק הפשפשים שהעתיק כתובתו לכמה שעות.בחלק מהבאסטות יש סכינים שונים:ביונטים,סכיני "קומנדו",תערים,ספידרקו,בנצ'מייד וקולד סטיל (לא יודע אם אותנטיים או זיופים-לא החזקתי ביד)והרבה אולרים מסורתיים-שוויצריים ואחרים.
מישהו כאן מכיר את טיב הסחורה?יש שם באמת מציאות אם טורחים לחטט ,או שזה ג'אנק מחליד שמוצע למכירה במחירים מופקעים?
ואולי לא זה ולא זה? בואו שתפו אותי בנסיונכם

[מוטי לזר]

ראשית- בשוק כמו בשוק-אין שום קשר בין דוכן לדוכן,
כך שלעשות הכללות זה הדבר ההכי לא נכון לעשות- ובטח במקום כזה.
מאחר ובקרתי שם רבות ואני מכיר חלק מנפשות הפועלות אשמח להתייחס- אך לא כאן כי זה יהיה ארוך.
לכשתגיע אלי -תזכיר לי ונדסקס גם בנושא.

[שלומי]

נקלעתי היום לאיזור כיכר דיזנגוף ל"שוק העתיקות"שמישהו הזכיר כאן פעם (שלומי?).פעם ראשונה שאני שם.לא ממש נראה כאילו אנשים מוכרים את מה שיש להם בבית,אלא יותר כמו שוק הפשפשים שהעתיק כתובתו לכמה שעות.בחלק מהבאסטות יש סכינים שונים:ביונטים,סכיני "קומנדו",תערים,ספידרקו,בנצ'מייד וקולד סטיל (לא יודע אם אותנטיים או זיופים-לא החזקתי ביד)והרבה אולרים מסורתיים-שוויצריים ואחרים.
מישהו כאן מכיר את טיב הסחורה?יש שם באמת מציאות אם טורחים לחטט ,או שזה ג'אנק מחליד שמוצע למכירה במחירים מופקעים?
ואולי לא זה ולא זה? בואו שתפו אותי בנסיונכם

היי דובון אני קניתי כמה וכמה פריטים מהשוק בדיזנגוף
וכולם מאותו דוכן של אותו האדם ואני נהנה מכל אחד הפריטים שרכשתי אצלו
גם פריטים עכשווים וגם דברים ישנים

וחוץ מזה ממש כיף לטייל שם בכל הדוכנים

[דובון]

שלומי
יש איזה סימני היכר לדוכן או למפעילו?

[שלומי]

הדוכן של ערן ודניס זה הדוכן הגדול של הסכינים והחרבות
ופעם הבא תמסור לערן ולדניס ד"ש ממני בבקשה

[דובון]

בחפץ לב.אני מבין ששני אלה טובים במיוחד?!

[שלומי]

מומלצים ובכללי יש להם המון מידע מעניין
אם אני לא טועה לדניס יש את אוסף סכיני קאלצ' המלא