מה דעתכם?
אחרי שקראתי את המידע שdBu24 כתב על טיולו שדרך אגב היה אחלה
אבל רציתי לדעת יותר על סוג הסכינים האילו STROMENG
האם למישהו יש נסיון איתם בשטח ?
אני ישמח אם מישהו יפרסם מה דעתו על סוג זה
http://www.woodlife.co.uk/2008/07/23/leuko-puuko-combi/
צירפתי קישור לאיזה אתר עם תמונות
אבל רציתי לדעת יותר על סוג הסכינים האילו STROMENG
האם למישהו יש נסיון איתם בשטח ?
אני ישמח אם מישהו יפרסם מה דעתו על סוג זה
http://www.woodlife.co.uk/2008/07/23/leuko-puuko-combi/
צירפתי קישור לאיזה אתר עם תמונות
-
- תושב קבע בפורום
- הודעות:90
- הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
???
אתה מתכוון לסכיני הלאוקו פוקו?(הסכינים הפיניות הטיפוסיות שמופיעות בתמונות באתר)
או לחברה ספציפית שמייצרת סכינים פיניות?
או לחברה ספציפית שמייצרת סכינים פיניות?
בעיקרון, סכינים מסוג זה הם אחלה דבר: נוחות, אמינות, ניתן לבצע בהן מגוון רחב של עבודות, לדעתי, אחד הסוגים הטובים ביותר לקמפינג ועבודות שטח שונות. הסכינים הפיניות הקטנות יותר מתאימות לעבודה יותר עדינה, הגדולות והמאסיביות, כגון LEUKU PUUKKO, טובות לעבודה מאומצת וגסה יותר, המלצה - סט הכולל אתשני הסוגים, ויש לא מעט כאלה. ספציפית, אין לי נסיון עם STROMENG, אבל כן יש לי עם יצרנים אחרים - MORA, HELLE, MARTTIINI, IISAKKI JARVENPAA, כולם יצרנים ידועים וטובים, בעלי שם ומוניטין של עשרות שנים של הצלחה.
Crocodile Dandy said: That's a knife!
הרבה מהסכינים הללו שמיוצרות בייצור סדרתי הן מפלדת אלחלד SANDVIK 126 או משהו כזה, אולי המספר לא רשמתי נכון, זוהי פלדה טובה מאוד שמיוצרת בשוודיה. אלה מהם שעשויות מפלדת פחמן שהיא לא אלחלד, יכולות להיות מפלדת שכבות (PATTERN WELDED), כמו אלה של חברת HELLE הנורווגית, ואז אלה הם להבים קצת יותר יקרים, אך טובים מאוד. ישנם גם להבים מפלדת פחמן פשוטה יותר, לא שכבות, אבל היום כמעט ולא תמצא כאלה בייצור סדרתי לסכינים הסקנדינביות, למרות שהיו לי שתיים כאלה, אחת של MARTTIINI מסדרת LYNX, ואחת של MORA.
Crocodile Dandy said: That's a knife!
כמה הערות ותיקונים קלים:
יש LEUKO ויש PUUKKO
הראשון הוא הסכין הגדול שמתאים לעבודות שטח, כמו מאצ'טה קצר ואלגנטי, ואילו הפוקו הוא בעצם סכין גילוף שעבר הסבה מקצועית לסכין ש"כ.
תמיד חשבתי וככה חונכתי, שלהבי פלדת פחמן הם הדבר האמיתי וההכי גזעי שיש, להבדיל מלהבי אל חלד "שקשה לחדד ומאבדים חדות" וכו.
האל חלד השוודי של SANDVIK וזה של SOLINGEN הם אופרה אחרת לגמרי והם רחוקים מה"נירוסטה" ממנה עשוים סכיני השולחן המצויים של "מכסף" או עם מה שאוכלים במטוסים.
אלה פלדות מתקדמות ואיכותיות לצורך העיניין שלנו כסכינאים. במיוחד נושא החידוד, שעם שני "סווישים" של לוח היהלום הלהב חד כתער.
סטרומנג מזמין את הלהבים שלו מפלדת סולינגן והם יופי.
באשר לישומים ונסיעת מבחן בשטח, לא יצא לי עדיין לקחת את הסטרומנג לשדה אבל בינתיים כל מה שביקשתי עשה בצורה מרשימה.
כפי שכתבתי במקום אחר, יש לי עוד שני סכינים גדולים, אחד של איסאקי ירוונפה ואחד של לאורי. חותכים יופי ועם הלאורי יישרתי את הגדר החיה בצ'יק. אבל, שניהם מאד קשים ויש כמה שברים קטנים בלהב ממש בחוד. זה יכול לעזור בסיטואציות מסוימות כמו חיתוך עגבניות, אבל אין לזה צורה וזה לא צריך להיות ככה. בסטרומנג עדיין לא ראיתי כל בעיה עם הלהב.
אם תשאלו אותי עכשיו, אין שום רע באל חלד, בתנאי שהוא מה שצריך להיות, ולהבדיל מפלדת פחמן, אין לו ריח רע כשחותכים איתו פירות וירקות.
להבי אל חלד של לאורי הם יופי. יש לי אחד סקינר של ברושלטו שנראה קצת "צמחוני" ורך. להב יפה אבל ככה ככה.
עוד הערה אחת: PATTERN WELDING זה דבר דמוי דמסקוס ואני חושב שהפטיש בעצם התכוון לLAMINATED STEEL, שזה להב סנדוויץ. גם יופי של דבר, חד כתער ישר מהקופסה וקל מאד להשיב להם את החדות. שוב יש את בעיית הקושי הגבוה שבגללו נגרמים השברים הקטנים בחוד הלהב
YMMV
דוד
יש LEUKO ויש PUUKKO
הראשון הוא הסכין הגדול שמתאים לעבודות שטח, כמו מאצ'טה קצר ואלגנטי, ואילו הפוקו הוא בעצם סכין גילוף שעבר הסבה מקצועית לסכין ש"כ.
תמיד חשבתי וככה חונכתי, שלהבי פלדת פחמן הם הדבר האמיתי וההכי גזעי שיש, להבדיל מלהבי אל חלד "שקשה לחדד ומאבדים חדות" וכו.
האל חלד השוודי של SANDVIK וזה של SOLINGEN הם אופרה אחרת לגמרי והם רחוקים מה"נירוסטה" ממנה עשוים סכיני השולחן המצויים של "מכסף" או עם מה שאוכלים במטוסים.
אלה פלדות מתקדמות ואיכותיות לצורך העיניין שלנו כסכינאים. במיוחד נושא החידוד, שעם שני "סווישים" של לוח היהלום הלהב חד כתער.
סטרומנג מזמין את הלהבים שלו מפלדת סולינגן והם יופי.
באשר לישומים ונסיעת מבחן בשטח, לא יצא לי עדיין לקחת את הסטרומנג לשדה אבל בינתיים כל מה שביקשתי עשה בצורה מרשימה.
כפי שכתבתי במקום אחר, יש לי עוד שני סכינים גדולים, אחד של איסאקי ירוונפה ואחד של לאורי. חותכים יופי ועם הלאורי יישרתי את הגדר החיה בצ'יק. אבל, שניהם מאד קשים ויש כמה שברים קטנים בלהב ממש בחוד. זה יכול לעזור בסיטואציות מסוימות כמו חיתוך עגבניות, אבל אין לזה צורה וזה לא צריך להיות ככה. בסטרומנג עדיין לא ראיתי כל בעיה עם הלהב.
אם תשאלו אותי עכשיו, אין שום רע באל חלד, בתנאי שהוא מה שצריך להיות, ולהבדיל מפלדת פחמן, אין לו ריח רע כשחותכים איתו פירות וירקות.
להבי אל חלד של לאורי הם יופי. יש לי אחד סקינר של ברושלטו שנראה קצת "צמחוני" ורך. להב יפה אבל ככה ככה.
עוד הערה אחת: PATTERN WELDING זה דבר דמוי דמסקוס ואני חושב שהפטיש בעצם התכוון לLAMINATED STEEL, שזה להב סנדוויץ. גם יופי של דבר, חד כתער ישר מהקופסה וקל מאד להשיב להם את החדות. שוב יש את בעיית הקושי הגבוה שבגללו נגרמים השברים הקטנים בחוד הלהב
YMMV
דוד
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד