מה דעתכם על הטענות של יצרן הסכין?

[coldstorm]

http://www.meat-smoker.co.il/knife.htm

טכנולוגיה חדשנית או בלבול מוח?

[polycros]

האמת שהיא אפשר לדעת , למרות שהטיעונים שלהם נשמעים טובים מדי כדי להיות אמיתיים
אתה יודע מה המחיר של הסכין?? זו בדרך כלל שיטה טובה לקבל מושג כלשהו בנושא .

[Pesel]

אתה יודע מה המחיר של הסכין?? זו בדרך כלל שיטה טובה לקבל מושג כלשהו בנושא .

899 ש"ח

[Melkor]

זה מחיר גבוה ביחס לסכיני שפים??? בחיים לא התעסקי עם סכיני שפים, אין לי מושג מה טווח המחירים. (אם כי לפי תהליך הייצור והחומרים זה נשמע הגיוני)

[Pesel]

מחירים של סכיני שפים מקצועיים באורך 8" נעים בין 500 ל 800 ש"ח. אז המחיר הוא לא כל-כך מוגזם. שאלה אמתית היא: מה באמת מקבלים בתמורה?

1. המילים: סכין המיוצרת בתהליך היתוך בלייזר של טיטניום קרבייד עם פלדת אל חלד, הן חסרי משמעות (מבחינתי לפחות), רעי תגיב בבקשה.

2. הגאומטריה של סכין בהחלט טובה לסכין מטבח.

3. לא התרשמתי יותר מדי ממבחן החיתוך: העגבנייה והבשר נפרסו עבה-מדי. תוך-כדי חיתוך עגבנייה, נראו סממנים של מעיכה. לא ברור אם הסכין באמת חדה, או שהי חותכת בגלל דקות הלהב.

4. מה שנשאר, זו עמידות ההשחזה. ישנם טסטים מקובלים, לדוגמה: חותכים חבל עבה כמה עשרות פעמים, ואז חותכים עגבניה רכה או פורסים נייר, וחוזרים על זה כמה וכמה פעמים.

[יובל]

ובלי קשר לויכוח, הסבר והדגמות אפשר למצוא ביו-טיוב:

(הופק צרפתית)

http://www.youtube.com/watch?v=BIAA8snrZ_I&NR=1

http://www.youtube.com/watch?v=QbzoJ8h8A9Y&NR=1

http://www.youtube.com/watch?v=5l4GertTsm0

[ROMA]

כניראה זה עוד גימיק שיווקי.
ובטח כתוב באותיות קטנות בצד האריזה משהוא בסיגנון הזה:
הכל תלוי במשתמש עם תחתוך חתיכת נקנית פעם בשנה אז היא תחזיק 25 שנה בלי השחזה בקלות

[רעי]

אוי- כתבתי תגובה כ"כ ארוכה עם בדיקות ביניים ברשת, שהיא פשוט נזרקה ואני צריך לכתוב הכל מחדש:

על פניו- הטענות אינן משוללות בסיס, ולהלן ההסברים:
1. הסכין היא סכין פלדת אלחלד לכל דבר. זה מסביר את התכונות המכניות של הלהב (גמישות, קשיחות וכו'). יש כאן יתרון שהפלדה לא צריכה להיות סופר קשה או עמידה לשחיקה בפני עצמה, מה שמאפשר לבחור בדיוק את החומר המתאים לדרישות הללו.
2. החומר טיטניום קרביד הוא חומר מרתק בעל תכונות מופלאות. בעבודתי הקודמת יצא לי לחקור איזה מוצר מחומר זה. בעולם כלי החיתוך חומרים מבוססי טיטניום קרביד מוכרים כ- CERMET. הם בעלי יתרון בעיבוד מתכות קלות אך פריכים בהשוואה לכלים מטונגסטן קרביד. משקלם נמוך משמעותית (צפיפות החומר דומה לטיטניום- 5 גר'\סמ"ק בערך). פשוט חומר מעניין.
3. תהליך הציפוי כנראה משהו ממשפחת ה- SLS- selective laser sintering . משמש כיום לייצור גופים תלת-מימדיים ממתכות וקרמיקות שונות ע"פ דגם ממוחשב ("הדפסה תלת מימדית"). בהחלט ניתן ליישום. כנראה שעל מנת לקבל סינטור בפאזה נוזלית מערבבים אבקת פלדת אלחלד באבקת הטיטניום קרביד. הלייזר מתיך את אבקת הפלדה, ומאפשר הדבקת הקרמיקה לפלדה.
4. ההשוואה לפלדה רגילה אינה רצינית- צריך להגיד למה משווים. אין דין סכין שף של "רדד" לסכין אלחלד של ארקוס, דיק, ויקטורינוקס, גלובל והנקל. ועוד לא דיברנו על סכינים מפלדת פחמן או פלדת כלים שמצטיינות בקושיות והחזקת חוד מעולה, אך מחלידות רחמנא ליצלן... פי 300 מרדד יכול להיות פי 10 מגלובל.
5. ההשוואה לסכין קרמית יותר רצינית, אבל גם היא לא הוגנת, כי מנגנון השחיקה (אובדן החוד) שונה בין פלדה לקרמיקה: זכיתי לבחון ולהשחיז סכין קרמית כזו (של קיוסרה) לפני כשנתיים. תחת מיקרוסקופ ניתן היה לראות בבירור שהבלאי של הסכין איננו שחיקה שמעגלת את שפת הלהב, אלא שברור עדין היוצר שפה שטוחה ניצבת ללהב. סכין עם ציפוי עמיד שחיקה על שפה מפלדה חשופה הרבה פחות לשברור המתואר.
6. סוג הבלאי הצפוי בסכין כזו יהיה ככל הנראה אובדן מצטבר של גרגרי טיטניום קרביד משפת הלהב, מה שיגרום בסופו של דבר להחלקת הלהב. השינון הזעיר של השפה תורם לתחושת החדות לאורך זמן. בלאי נוסף בלתי נמנע הוא מעשי איוולת כמו חיתוך במכות של עוף קפוא, דפיקת הסכין על משטחים קשים, שימוש בלהב לפתיחת פחיות שימורים ועוד טיפשויות כגון אלו. כיפוף שפת החיתוך, עיקום להב ושברור הציפוי בנקודות מסוימות יפגמו בחווית השימוש בוודאות.
7. לסיכום: מדובר בכלי מעניין מאוד, שייתכן שינעם מאוד למשתמשים מסוימים.

אני אישית לא קונה משלוש סיבות עיקריות:
1. המחיר נראה לי מופרז. אחרי שקיבלתי ברשת קופון לרכישת סכין שף "8 של הנקל ב- 250 ש"ח, וראיתי סכין של גלובל בחנות בפחות מ-500 ש"ח, ואני יכול להזמין אצל צליל סכין שף בהתאמה אישית ב- 200$ המחיר של 900 ש"ח לסכין שף (יש לי כבר 6) נראה לי גבוה מדי.
2. העיצוב לא מוצא חן בעיני. הידית לא נראית לי נוחה- צינורית אובלית פשוטה וקצת ארוכה מדי, להב עם גב ישר ויותר מדי "rocker" (בטן) לא מדבר אלי. אני גם לא כ"כ אוהב סכיני שף מחוזקות.
3. אין צורך, וכמו שזה נראה גם אין אפשרות להשחיז, וזה אומר שחצי מהכיף (לפחות) הולך פה לאיבוד...

על אף האמור לעיל, אני מזמין את היבואן הנחמד (והנכבד) למסור לידי סכין אחת לבדיקה מקיפה, ואני מבטיח לכתוב ביקורת הגונה, מקצועית ונטולת פניות.

[TC]

...

[Nik88]

[Melkor]

מובן מאילו שהשף עושה שלושת רבעי מהעבודה, אבל הסכין תורם מאוד.
ניק- השלב הבא שאתה מציע יכול ללכת מעולה!!!

[רעי]

צליל- הנחתי שאני אישית אקבל מחיר טוב, ולא ציינתי מה אני מוסיף לעסקה (רמז- זה קמור, מודבק על סנדל פלסטי, ואוכל פלדה בלי מלח... )
אני צוחק- בפעם האחרונה שבדקתי המחירים היו כפולים בערך.

לגבי הגרביים ללא ריח- אתה יכול לצחוק, אבל יש מי שחושב על זה ברצינות:
באותה עבודה קודמת שלי עסקנו בייצור אבקות מתכת ננומטריות. מנכ"לנו, איש חביב אבל בור גמור בהיבטים הטכנולוגיים הזמין סקר מתחרים אצל חברה חיצונית. את בחינת התוצאות הוא הטיל עלי. מתוך 10 חברות שייצרו חלקיקים ננומטריים מתכתיים, לפחות 7 היו במה שמכונה clean-tec. השימוש השכיח ביותר בחלקיקי כסף וגם נחושת הוא כחומרים אנטי-בקטריאליים בעלי זמן חיים ארוך. לא אכנס למנגנונים, רק אציין שהיישומים המדוברים היו צבעים לבתי חולים, מתקנים לטיהור מים, וגם תוספים לסיבי בדים עם דגש על היישום "גרביים ללא ריח". אם תרצו- אין זו אגדה!

[Nik88]

[Melkor]

אותם מבחני שטח חייבים להעשות על ידי מישהו...
אגב, רעי, מה כ"כ כיף בלהשחיז???

[Nik88]

[רעי]

לגבי מבחן השטח (קרי- מבחן השף האמיץ) המלצתי על עצמי בקול רם וצלול. מי שמסכים שירים את ידו!

לגבי ההשחזה- יש הרבה דברים כיפיים בלהשחיז:
1. היכולת להביא כמעט כל סכין למצב חותך, וחלק מהסכינים למצב אימתני זה כיף.
2. היכולת להתאים את הכלי לצרכי (שינוי זויות, תיקון דפקטים וכו') זה כיף.
3. יש משהו מדיטטיבי בתהליך. לפעמים כשאני עצבני או מתקשה להתרכז אני ממלא את הקערה במים, מניח את האבנים בפנים שייספגו, מריץ בדיקה על סכיני המטבח לראות מי צריך טיפול, ומקדיש שעה- שעתיים להשחזות. בלי רדיו, בלי אשה, בלי ילדים. רק אני, להב, אבנים, סטרופ, מגבת וכמה דפי נייר לבדיקות. החזקת הזווית, בקרת הלחץ, רעש כרסום האבן את הפלדה, העקצוץ בקצה האצבע לבדיקת הגרד, ה"סוויש" של להב חד חותך נייר ללא מאמץ... אני מכור לתחושה.

[Melkor]

וואו, תיאור פרוזאי ממש. גרמת לי לרצות לרוץ להשחיז את הסכינים שלי. חשבת על לנסות לשווק את עצמך בתור מוכר אבני השחזה?

[רעי]

יש לי כמה תחביבים, וביותר מאחד מהם גיליתי שאני שואב סיפוק גם מהעיסוק בתחביב וגם משיתוף אחרים בכיף הזה.
כך זה כשאני מדריך סיורי צפרות (לפעמים בתשלום, לרוב בחינם), כך זה כשאני מבשל ארוחה טובה לחברים, כשאני עושה "על האש" במסיבה של חבר, וכשאני משחיז למישהו או מלמד מישהו להשחיז סכין.
כמו כל תחביב- המינון קובע, וטוב לי עם המינון כמות שהוא. לא צריך לעבוד בזה.

[omery]

הי הסתכלתי ולא התרשמתי מי יודע מה
סכין השף של מורה, עשוייה מסנדוויק וחדה כתער עולה סביבות 220 ש"ח לסכין שף גדולה
בכל הכבוד לפלדות האקזוטיות יש עניין של מחיר = תועלת
במקרה של תועלת, מורה נותנת לא 100% אלא 200%, אין לה בעיה להתחרות בכל סכין שף שעולה 500 ו-600 ו-900 ש"ח (אם זה גלובל או ארקוס או כל אחת מסכינים אלה) בשליש המחיר ובתועלת מצויינת.
אולי אני משוחד, אבל לפחות למשהו איכותי שעובד בכל פעם

[Pesel]

סכין השף של מורה, עשוייה מסנדוויק וחדה כתער עולה סביבות 220 ש"ח לסכין שף גדולה

איפה אפשר לקנות?

[omery]

בחנות באתר, או בפייפל או בכרטיס אשראי
http://www.knife.co.il/index.php/%D7%97 ... 7%91%D7%97

[רעי]

לכל מי שמתכנן רכישות:
סכין mora מתומחרת בדומה לבנות-סוגה (קרי- סכינים "מוטבעות" עם ידית מוזרקת) כמו דיק פרו-דינמיק וויקטורינוקס 5.1903.19.
סכינים סדרתיות מחוזקות של ארקוס, דיק, ווסטהוף וויקטורינוקס, וכן סכיני גלובל (ידית מתכת אינטגרלית) נמכרות ממחיר כפול בערך, וצפונה.
סכיני שף מיוחדות (דמסקוס יפני, סדרות מוגבלות ופלדות מיוחדות), וכן בהזמנה אישית נמכרות מעל 1000 ש"ח. לפעמים הרבה מעל.
הסכין שבעטיה התחיל פה הדיון עומדת איפשהו בין הקבוצה השניה לשלישית, כי מצד אחד אין עוררין על היותה מוצר סדרתי-תעשייתי מה שמשייך אותה לסדרה השניה, ומצד שני מדובר על כלי ממוספר המיוצר בטכנולוגיה לא נפוצה מחומרים אקזוטיים, מה שמצמיד אותה לקבוצה השלישית, ונראה שהיא מתומחרת בהתאם.

[omery]

הי רעי
לדעתי אין ויכוח שהפלדה של מורה טובה מה-440 של ארקוס מבחינות רבות, גם מויקטורינוקס
מדובר במוצר עדיף, ומי שיכול לוותר על ידית "מחוזקת" (לMORA יש פול טאנג) יצא עם ארנק מחוזק - מה שעדיף לדעתי

[רעי]

היי עומר,

אני לא מתווכח- ואני לא כ"כ בטוח שמה שיש לארקוס זה 440, ואם כן, אז האם זו B או C, ואם אחת מהן אז מהי איכות הטיפול התרמי.
(אגב- buck מכינים אולרים וסכינים מ- 420, שהיא פלדה בינונית למדי, ומוציאים ממנה יופי של להבים בזכות הטיפול הנכון)
אני יודע שהפלדה של ויקטורינוקס היא משהו די חשאי לפי תקן DIN, ושהיא מטופלת היטב, גם בסכינים המוטבעות.
לדעתי גם הפלדה של דיק מצוינת- מעייפת אותי בהשחזה פעם בשנה...
הפלדה של סנדוויק 12C27 ידועה, ומקבלת הרבה מקום בדיונים על פלדת אלחלד בספרו של ורהובן "מטלורגיה לשאינם מטלורגים". מסקנתו העיקרית לגביה היא כי היא בעלת תכונות העמידה לקורוזיה מהטובות שיש, אולם עקב תכולת פחמן נמוכה (0.6 בלבד) היא בעלת קושי נמוך יחסית אחרי החיסום, ודורשת טיפול תרמי מדויק על מנת לתפקד היטב. אני סומך על המטלורגים השוודים במורה שיודעים לדבר עם המטלורגים השוודים בסנדוויק בשפת אמם וללמוד את העבודה.

[omery]

אכן
גם קונדור מוציאים להבים מדהימים מפלדות קרבון ו-420HC
יש לא מעט סרטונים ביוטיוב שמראים זאת