הנה עוד אחד

פעם ראשונה שאני מעז צורת ידית כזאות. כשמחזיקים את הסכין ביד מבינים למה הדגם הזה כל כך נפוץ. בחיי שעוד אף פעם לא התנסתי בחוויה כזאות
נגיד
הידית עצמה עשויה איזה עץ אפריקני כלשהו שלא הצלחנו לזהות- אם מישהו יכול לזהות אשמח
הספייסרים עשויים קרן של עגל. ממש מפה. מהרפת שלנו+ טבעות פייבר
הלהב הוא לאורי 95 ממ אל חלד. כמעט תמיד, מסיבה כלשהי, הלכתי על להבי פלדת פחמן. את זה קיבלתי בטעות באל חלד, ואז הסתבר שלהב כזה נותן מראה "אלגנטי" לכל היצירה
שנה טובה לכולם
דוד
ובכן, זאב, הבט , במחיר של הלהבים האלה אי אפשר לצפות לאיכות של סכינוי המילוט עבור טייסי החלל של נאסא, מחושלים בהליום נוזלי או משהו דומה, אבל עדיין, בתור להבים מיוצרים באופן סידרתי ותעשייתי הם עשויים היטב, מגיעים לדלת ביתו של הלקוח חדים כתער (מגלחים ממש וזאת לא מעשיה) , הפלדה מחוסמת למשהו בסביבות ה59 רוקוול סי, העיצוב נאה ופונקציונלי ולחדד אותם מחדש זה כלום
, .
אמנים דגולים ומבוססים יעדיפו להבים של אנדרסון.
אנוכי ואני מתאר לעצמי שעוד כמה, עוד לא בליגה הזאות.
.
מה שמפתיע הוא שהרבה מאד יצרנים משתמשים בלהבים של לאורי, כולל קלאם בסדרת הוולורין שלהם.
בקיצור, להב ש"כ, פונקציונלית ואמינה, טובה לכל דבר, אפשר להלביש עליה כל ידית וכל ג'וב שתרצה במחיר מנה פלאפל.
הלהבים של קנקנפאא טיפה יותר מצועצעים או "מושקעים" (אפשר לחשוב,אה?) ואיכותיים באותה מידה-
אופינל לא שורט את האל חלד של לאורי
קיבלתי זיהוי על העץ: זה כנראה מהוגני
דוד
, .
אמנים דגולים ומבוססים יעדיפו להבים של אנדרסון.
אנוכי ואני מתאר לעצמי שעוד כמה, עוד לא בליגה הזאות.
.
מה שמפתיע הוא שהרבה מאד יצרנים משתמשים בלהבים של לאורי, כולל קלאם בסדרת הוולורין שלהם.
בקיצור, להב ש"כ, פונקציונלית ואמינה, טובה לכל דבר, אפשר להלביש עליה כל ידית וכל ג'וב שתרצה במחיר מנה פלאפל.
הלהבים של קנקנפאא טיפה יותר מצועצעים או "מושקעים" (אפשר לחשוב,אה?) ואיכותיים באותה מידה-
אופינל לא שורט את האל חלד של לאורי
קיבלתי זיהוי על העץ: זה כנראה מהוגני
דוד
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ואורח אחד