שאלה למומחים: חרבות ספרדיות ממאה 14-15
הבנתי שהספרדים בתקופת הכיבושים במקסיקו ודרום אמריקה השתמשו בחרבות מסוג BROADSWORD. אילו חרכות בדיוק? הייתי רוצה לקבל יותר אינפורמציה אודות הנשק והשריונות של הכובשים הספרדים בתקופת ארננדו קורטס.
Crocodile Dandy said: That's a knife!
Re: שאלה למומחים: חרבות ספרדיות ממאה 14-15
קורטז חי ופעל בתקופת הכיבוש האימפריאלי והיה חלק מהמעמד הפיאודלי שנקרא "קונקוויסטדורס". לקונקוויסטדורס היו שריונות מרוקעים (תמונה עליונה) או חליפות-שרשרת (תמונה מתחתיה), וחרבות ספרדיות אופייניות לאותה תקופה:
דוגמה לחרבות קונקוויסטדורס:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7% ... 7%95%D7%A8
דוגמה לחרבות קונקוויסטדורס:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7% ... 7%95%D7%A8
Life is what happens while you are busy making other plans." -- John Lennon"
Re: שאלה למומחים: חרבות ספרדיות ממאה 14-15
קודם כל, הכותרת לא מדויקת: כיבוש של דרום אמריקה החל רק במאה 16.
שנית:
בקשר לנשק ושריון.
ממליץ על ספר Oakeshott Ewart של European Weapons and Armour, הוא מכסה בצורה סבירה את התקופה.
במידה ויש מתעניינים, בערב אפרסם קישור לספר.
קצת תמונות של חרבות מאותה תקופה.
שנית:
סליחה, אבל קביעה ש "קונקוויסטדורס", הכובשים של דרום אמריקה, הם מעמד פאודלי אלו הם שטויות מוחלטות.יובל כתב:קורטז חי ופעל בתקופת הכיבוש האימפריאלי והיה חלק מהמעמד הפיאודלי שנקרא "קונקוויסטדורס".
בקשר לנשק ושריון.
ממליץ על ספר Oakeshott Ewart של European Weapons and Armour, הוא מכסה בצורה סבירה את התקופה.
במידה ויש מתעניינים, בערב אפרסם קישור לספר.
קצת תמונות של חרבות מאותה תקופה.
Re: שאלה למומחים: חרבות ספרדיות ממאה 14-15
הציטוט נלקח מהספר:Pesel כתב:סליחה, אבל קביעה ש "קונקוויסטדורס", הכובשים של דרום אמריקה, הם מעמד פאודלי אלו הם שטויות מוחלטות.
Racism - By Kevin Reilly, Stephen Kaufman, Angela Bodino - page 130
"...grants of land and power to the conquistadores had the effect of setting up a new feudal class in competition with the crown. Initilly Hernan Cortes (1485-1547), the conqueror of Mexico, received a grant, called an encomienda, of twenty-two towns in Mexico, that gave him control over 115,000 people..."
בתרגום לעברית:
"...הענקת אדמות וכוח שליטה לקונקיסטדורס, השפיעה על יצירתם כמעמד פיאודלי חדש הנמצא בתחרות עם בית המלוכה. בתחילה, הרנן קורטז (1485-1547), כובש מכסיקו, קיבל מענק שנקרא "אנקומיינדה", של 22 יישובים במכסיקו, ואשר נתן לו שליטה על חייהם של 115 אלף איש..."
הלינק הישיר:
http://books.google.co.il/books?id=E_xk ... ss&f=false
Life is what happens while you are busy making other plans." -- John Lennon"
Re: שאלה למומחים: חרבות ספרדיות ממאה 14-15
אולי קצת הוצא מהקשרו:
אם ניכנס רגע לנעלי אנשי התקופה- במאות אלו כל המערכת השלטונית באירופה הייתה פיאודלית, כלומר מבוססת על בעלות של מעטים על אדמות, כאשר מעטים אלו מעניקים לאריסיהם זכות לעבד את האדמה בתמורה לאפשרות לגור עליה ותמורת רוב היבולים. אותם מעטים היו אף הם כפופים למעטים מהם, אשר זכו לנתח מהתוצרת של האריסים. דרגת האצולה בהיררכיה קבעה את גובה ההכנסות, ומכאן את המעמד ואת רמת החיים. מערכת זו העבירה בעלות בירושה, וסבלה קשות מריבוי טבעי- קצת דומה לתופעת "הבן הממשיך" במושבים: כאשר לאב יש שני בנים הוא יכול להוריש לבן אחד את הנחלה ולנשל את הבן השני, או לפצל את הנחלה. הפיצול עובד רק עד רמה מסוימת, כי גם לנחלה יש מסה קריטית שמתחתיה איננה יכולה לפרנס. טענה מקובלת היא כי אחד הכוחות המניעים ליציאה למסעות הצלב היה ריבוי בני אצילים שאין באפשרותם לרשת נחלות- אצילים כאלו יעדיפו לסכן את חייהם בשדה הקרב בתמורה לאפשרות לקבל נחלות בארצות הנכבשות. וכך אכן היה- רבים מבתי החווה הצלבנים שנבנו בארץ ישראל ובארצות השכנות היו פשוט אחוזות שחולקו ללוחמים הצלבנים כשלל.
אם נחזור להרנאן קורטז- הוא היה בן לאצולה הנמוכה (קרי- פוטנציאל לרשת נחלה קטנה למדי), ובחר לצאת לאמריקה ולזכות שם אולי בנחלה גדולה יותר. המוטיבציה לכיבושים הייתה בין השאר כלכלית-חברתית, ובמקרה של קורטז גם השתלמה- לאחר שהפיל את ממלכת האצטקים במכסיקו הוענק לו ע"י בית המלוכה תואר אצולה גבוה יותר, וכשליט אזור עשיר זכה להכנסה גבוהה יותר מזו שחיכתה לו בספרד, ארץ מולדתו.
לטענה האחרונה- כאשר הבעלות הפיאודלית של קורטז (שכנראה מינה תחתיו את אנשיו לאצולה נמוכה בפועל) העניקה לו נכסים בגובה המתקרב להכנסות בית המלוכה הספרדי כולו בעת ההיא- הוא צבר כוח שהפר את מאזן הכוחות הטבעי של המערכת הפיאודלית בה כל רמה חלשה מזו שמעליה.
אם נסכם את כל הטירחון ההיסטורי הזה נוכל להבין שהציטוט אמנם נכון, אך למעשה כוונת המחבר הייתה שצבאו של קורטז צויד בטכנולוגיה שהייתה מקובלת באירופה באותה התקופה. הכינוי "קונקוויסטדורס" הוא בתרגום פשוט "כובשים", ולאחר שהסתיימה מלאכת הכיבוש הפך הצבא הכובש (שהיה זעיר להפליא) למערכת שלטונית-פיאודלית מקומית מהסוג המקובל באירופה בעת ההיא בראשותו של קורטז, בלי קשר ישיר למעמדם של אותם החיילים בארץ מוצאם.
והערה ביבליוגרפית- הספר ממנו מצוטט הקטע הוא ספר העוסק בגזענות, ומעיון חפוז בו עושה רושם שהוא ספר רציני אך די פוסטמודרניסטי באופיו. לא חומר הקריאה החביב עלי.
אם ניכנס רגע לנעלי אנשי התקופה- במאות אלו כל המערכת השלטונית באירופה הייתה פיאודלית, כלומר מבוססת על בעלות של מעטים על אדמות, כאשר מעטים אלו מעניקים לאריסיהם זכות לעבד את האדמה בתמורה לאפשרות לגור עליה ותמורת רוב היבולים. אותם מעטים היו אף הם כפופים למעטים מהם, אשר זכו לנתח מהתוצרת של האריסים. דרגת האצולה בהיררכיה קבעה את גובה ההכנסות, ומכאן את המעמד ואת רמת החיים. מערכת זו העבירה בעלות בירושה, וסבלה קשות מריבוי טבעי- קצת דומה לתופעת "הבן הממשיך" במושבים: כאשר לאב יש שני בנים הוא יכול להוריש לבן אחד את הנחלה ולנשל את הבן השני, או לפצל את הנחלה. הפיצול עובד רק עד רמה מסוימת, כי גם לנחלה יש מסה קריטית שמתחתיה איננה יכולה לפרנס. טענה מקובלת היא כי אחד הכוחות המניעים ליציאה למסעות הצלב היה ריבוי בני אצילים שאין באפשרותם לרשת נחלות- אצילים כאלו יעדיפו לסכן את חייהם בשדה הקרב בתמורה לאפשרות לקבל נחלות בארצות הנכבשות. וכך אכן היה- רבים מבתי החווה הצלבנים שנבנו בארץ ישראל ובארצות השכנות היו פשוט אחוזות שחולקו ללוחמים הצלבנים כשלל.
אם נחזור להרנאן קורטז- הוא היה בן לאצולה הנמוכה (קרי- פוטנציאל לרשת נחלה קטנה למדי), ובחר לצאת לאמריקה ולזכות שם אולי בנחלה גדולה יותר. המוטיבציה לכיבושים הייתה בין השאר כלכלית-חברתית, ובמקרה של קורטז גם השתלמה- לאחר שהפיל את ממלכת האצטקים במכסיקו הוענק לו ע"י בית המלוכה תואר אצולה גבוה יותר, וכשליט אזור עשיר זכה להכנסה גבוהה יותר מזו שחיכתה לו בספרד, ארץ מולדתו.
לטענה האחרונה- כאשר הבעלות הפיאודלית של קורטז (שכנראה מינה תחתיו את אנשיו לאצולה נמוכה בפועל) העניקה לו נכסים בגובה המתקרב להכנסות בית המלוכה הספרדי כולו בעת ההיא- הוא צבר כוח שהפר את מאזן הכוחות הטבעי של המערכת הפיאודלית בה כל רמה חלשה מזו שמעליה.
אם נסכם את כל הטירחון ההיסטורי הזה נוכל להבין שהציטוט אמנם נכון, אך למעשה כוונת המחבר הייתה שצבאו של קורטז צויד בטכנולוגיה שהייתה מקובלת באירופה באותה התקופה. הכינוי "קונקוויסטדורס" הוא בתרגום פשוט "כובשים", ולאחר שהסתיימה מלאכת הכיבוש הפך הצבא הכובש (שהיה זעיר להפליא) למערכת שלטונית-פיאודלית מקומית מהסוג המקובל באירופה בעת ההיא בראשותו של קורטז, בלי קשר ישיר למעמדם של אותם החיילים בארץ מוצאם.
והערה ביבליוגרפית- הספר ממנו מצוטט הקטע הוא ספר העוסק בגזענות, ומעיון חפוז בו עושה רושם שהוא ספר רציני אך די פוסטמודרניסטי באופיו. לא חומר הקריאה החביב עלי.
Re: שאלה למומחים: חרבות ספרדיות ממאה 14-15
שאלה נוספת - האם זה נכון שהעיר טולדו הייתה מרכז לנפחים שהתמחו ספציפית בייצור חרבות ונשק בכלל, כדוגמת סולינגן בגרמניה, טייר בצרפת, שפילד באנגליה או זלטואוסט ברוסיה?
Crocodile Dandy said: That's a knife!
Re: שאלה למומחים: חרבות ספרדיות ממאה 14-15
מקור מסורת הנפחים (Blacksmiths) וחרשי או חרטי המתכת (Engravers) של טולדו הוא עתיק מאד, וקיים עוד מהמאה החמישית לפני הספירה, כלומר עוד מהתקופה הפגאנית של איבריה (Iberia). למעשה, בתקופת הכיבוש הרומאי, ניצלו הרומאים את הידע המקומי ונעזרו בו כדי לשפר את כלי הנשק שלהם, וללמוד טכניקות חדשות של ייצור ועיבוד.
http://www.tf.uni-kiel.de/matwis/amat/d ... oledo.html
http://www.aceros-de-hispania.com/toledo-swords.htm
http://www.tf.uni-kiel.de/matwis/amat/d ... oledo.html
http://www.aceros-de-hispania.com/toledo-swords.htm
Life is what happens while you are busy making other plans." -- John Lennon"
Re: שאלה למומחים: חרבות ספרדיות ממאה 14-15
ברוסיה עיר הנפחים היא טולה (TULA). זלטואוסט (ZLATOUST) בא הרבה יותר מאוחר.הפטיש כתב:שאלה נוספת - האם זה נכון שהעיר טולדו הייתה מרכז לנפחים שהתמחו ספציפית בייצור חרבות ונשק בכלל, כדוגמת סולינגן בגרמניה, טייר בצרפת, שפילד באנגליה או זלטואוסט ברוסיה?
Re: שאלה למומחים: חרבות ספרדיות ממאה 14-15
אני חשבתי שבטולה ייצרו דווקא נשק חם, וא קר, כדוגמת האקדח הסובייטי TT טוקרב.
Crocodile Dandy said: That's a knife!
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים