מהו הסכין הכי יקר לך באוסף?

פורום זה הינו הפורום הראשי של האתר.
במקביל לפורום זה יפתחו פורומים נוספים לפי הצורך...
פרסם תגובה
דובון
אביר האפל
הודעות: 474
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: גוש דאנס
יצירת קשר:

מהו הסכין הכי יקר לך באוסף?

הודעה על ידי דובון » 15:58 ,10 אפריל 2009, ו'

בימים האחרונים-כשלא הייתי-נדפו מבין דפי הפורום ריחות של כימיקלים חריפים למיניהם וקולות שפשוף של נייר לטש וצמר פלדה.השתוקקתי למשהו "רך" יותר ולכן אני מתכבד לפתוח שרשור זה.
להבהרת הנושא-אין הכוונה לסכין שעלה הכי הרבה כסף-ייתכן שקיבלת אותו במתנה,ירשת אותו או מצאת אותו באוטובוס.אין גם הכוונה שסכין זה הוא "מלכת הכספת" שמעולם לא ראתה שימוש ,השחזה או אור יום-אולי ההפך הוא הנכון ,וזה הסכין שהציל את חייך כשנותרת לבד בג'ונגל באמזונס.
המדובר בסכין שעד כמה שהדבר תלוי בך לעולם לא תמסור או תמכור,תשתדל מאד לא לאבד ושלא ייגנב ,ומבחינתך הוא אמור לעבור ליורשיך(גם אם אתה בן 18.5 ותוחלת החיים הסטטיסטית שלך עוד 60 שנה!)
מה שעושה אותו לכזה יהיה משהו בסכין עצמו,בזהות הנותן,בנסיבות הגעתו אליך או בסיפור ייחודי הקשור אליו-בקיצור צריך לספר סיפור קטן!
הבנה בחומצות,בבסיסים,בממיסים אורגניים או בציוד מכני כבד אינה חיונית לצורך ההשתתפות,אולם להסרת ספק-כו -ו- ו- ו- ל-ל-לם מוזמנים-כולל מרובי הזהויות!
ואם אתם מתלבטים בין שניים-ספרו שני סיפורים...כי כל המספר ביציאת מצריים הרי זה משובח!

חג שמח!!
נערך לאחרונה על ידי דובון ב 11:33 ,11 אפריל 2009, ש', נערך פעם 1 בסך הכל.
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

tutisdog
הגורו הגדול
הודעות: 1072
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
יצירת קשר:

הודעה על ידי tutisdog » 1:27 ,11 אפריל 2009, ש'

אצלי זה המיקרוטק ולא בגלל מחירו אלא בגלל איזו שהיא יחודיות שיש לפריטים שלהם, אני מאוד אוהב את האוטומט הזה. התחושה שלו ביד , התחושה של הקפיץ כאשר הוא נפתח.
השני שאני אוהב הוא ה- 41 MCUSTA שיש אצלי , ושם זה בעיקר בגלל צורת הלהב והמשחק של הידית עם השני צבעים וגמובן גם התחושה שיש לו ביד.
שניהם לא עשו שום עבודה מעשית , אבל יש משהו בתחושה שלהם כשמחזיקים אותם ביד שעושה לי את זה.
השלישי שעשה לי את זה בזמנו אבל הוא נמכר זה היה המרינר של ספידרקו , ועד שאשיג שוב משהו דומה והפעם זה יהיה להב חלק ולא משונן. ואז אני מאמין ששוב הוא יעשה לי את זה.

דובון
אביר האפל
הודעות: 474
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: גוש דאנס
יצירת קשר:

הודעה על ידי דובון » 9:59 ,11 אפריל 2009, ש'

אנשים
מה קורה?קצת חלודים על הבוקר או לא רוצים להתחלק בסכינים ובסיפורי החיים?!רוצים שאזכיר לכם משהו מעלילות החיים שלכם?
-סכין שקיבלתם מזמן מהורה שאיננו עוד או מאהובה רחוקה שכבר לא תהיה לכם כמוה!
-סכין שנסעתם לקצה העולם כדי להשיג ,ורעבתם ללחם כדי לקנות!
-סכין שעברתם איתו חוויות קיצוניות!
-סכין שיצרתם בעצמכם ,ובליבכם אתם בטוחים שזו ה-מונה ליזה (גם אם בפורום תבקשו "הערות בונות")
-סכין שהוא פרי רוחכם ,ובוצע ע"י יוצר שאתם מעריכים ומכבדים.
-סכין ש"לא היה בליגה שלכם", אבל בהחלטה של רגע קניתם ואח"כ נסעתם 10 ימים באוטובוס כי הכסף לטיסה אזל!
-הסכין הכי יפה בעולם לדעתכם -גם אם אף אחד אחר לא מבין את זה!
-הסכין שחלמתם עליו שנים וביום שהגיע הייתם באמת מאושריםעד הגג.
-הסכין שממשיך לחלץ מכם "וואו" כל פעם שנתקלים בו-גם אם הוא ברשותכם כבר שנים!
אני בטוח שהבנתם את הפרינציפ
אני בטוח שלכל אחד יש סכינים באוסף שהוא לא רואה את עצמו בלעדיהם ,אז שתפו בטובכם
נערך לאחרונה על ידי דובון ב 12:01 ,11 אפריל 2009, ש', נערך 3 פעמים בסך הכל.
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

שלומי
בלייד ראנר
הודעות: 675
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
יצירת קשר:

הודעה על ידי שלומי » 11:19 ,11 אפריל 2009, ש'

אצלי יש שלושה פריטים שלהם שני סיפורים
זוג אולרי אוקפי ישנים שהעליון היה שייך לאבי במלחמת לבנון (איך הגיע האולר לאבי זה כבר סיפור לא לפורום)
והאוקפי התחתון עם העיטורים היה שייך לסבי ז"ל עוד במרוקו
http://i291.photobucket.com/albums/ll31 ... 45/088.jpg

והסיפור השני הסכין הראשון שאבי קנה לי סכין ספרדית של חברת NIETO
לפני 15 שנה
http://i291.photobucket.com/albums/ll31 ... 45/044.jpg

ברווז
מנהל אתר
הודעות: 1478
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: חיפה
יצירת קשר:

הודעה על ידי ברווז » 19:14 ,11 אפריל 2009, ש'

אין לי סכין חביבה עליי באופן מיוחד, אבל אני אישית לא מתכנן למכור אף אחת מהן, אי פעם.

לכולן יש סיפור לספר.
סכין שמקבלים במתנה לא בודקים לה בשיניים...

סכין מהגדרתה היא כלי לפני שהיא כלי נשק.

דובון
אביר האפל
הודעות: 474
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: גוש דאנס
יצירת קשר:

הודעה על ידי דובון » 21:15 ,11 אפריל 2009, ש'

ברווז
אתה מסרב להשתלב?!
נניח שאלה שסילקו מכאן כדורגלן ורקדן נטפלים גם אליך.מחר בבוקר אתה עולה על המטוס לרוריטניה/ארקדיה ,וקרוב לוודאי שלא חוזר משם בשנים הקרובות.לפי דיני אותה מדינה מותר להכניס במזוודה רק שני סכינים מן האוסף..
תמשיך מכאן-יותר קל ככה?
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

tutisdog
הגורו הגדול
הודעות: 1072
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
יצירת קשר:

הודעה על ידי tutisdog » 23:16 ,11 אפריל 2009, ש'

אתה אוהב להקשות דובון :lol: סתם בצחוק.

דרך אגב אני יכול להבין את עמדתו של ברווז, ויש לזה סיבה למה אני יכול להבינו.
הסיבה היא לשאחר מחשבה קצת עמוקה נכון שהפריטים שציינתי יש אליהם משיכה, אבל אם לחשוב יותר לעומק גם לפריטים שהכנתי בעצמי יש לי משיכה עצומה ולא הייתי מוותר עליהם, מהסיבה של הזמן שהושקע , הלימוד של העשיה על בשרי שלי, וסה"כ אולי יש אצל ברווז בדיעה משהו נכון , אני אישית לאחר שמכרתי חלק מהפריטים שהיו לי בגלל צורך בכסף ומעט מפני שרציתי להחליף קצת פריטים ולחדש את האוסף. אני לא חושב שהייתי מוכר את הקרשאו ימאים או את המרינר שהיו לי.
אולי זה מוזר אבל גם אני די קשור לאוסף שלי היום ולאחר המקרה עם המשטרה אני לא חושב שאמכור עוד אפילו פריט אחד , זה היה כמו מין הארה כזו שאולי לא הייתי צריך למכור וכל זה לא היה קורה.
וזה לימד אותי שיעור חשוב בחיים :lol: עמלתי ויגעתי על מנת להשיג את הפריטים שיש לי ןלכן אין סיבה לוותר עליהם גם במחיר מתאים. :lol:
ברגע שאצליח לקבל אותם חזרה מהמשטרה אני אשים אותם שב באוסף ולא אמכור אותם בכלל, כך גם תמיד יהיה סיפור טוב לספר עליהם. :lol:

polycros
תושב קבע בפורום
הודעות: 90
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
יצירת קשר:

הודעה על ידי polycros » 9:53 ,12 אפריל 2009, א'

אצלי זאת שבריה מהמאה ה-19 , שסבא שלי לקח כשלל מלחמה באחת ממלחמותינו הרבות הסורים , זאת סכין שמאז שהייתי עוד ילדון רציתי וסבי הבטיח לי שאני אקבל אותה בגיל שמונה עשרה , ואכן כך קרה .
וללא ספק זו הסכין היקרה ביותר לליבי באוסף הצנוע שלי .

הריבצן
תושב קבע בפורום
הודעות: 72
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
יצירת קשר:

הודעה על ידי הריבצן » 10:13 ,12 אפריל 2009, א'

אוהו-
יש יותר מכמה
שני כידוני קלאצ' תואמים ממלחמת ששת הימים - אחד נלקח על ידי אבי מחייל מצרי בסיני - הידית פגומה מכדור שפגע בבקלית, השני, נלקח על ידי חמי ז"ל מחייל מצרי ב... לטרון - היסטוריה שכוחה משהו - המצרים שלחו חיל משלוח ללטרון לפני המלחמה.
הכידון מאבי, הוא הנשק הראשון שחלמתי עליו ונדנדתי לו שנים עד שקיבלתי אותו.
חמי קנה לי גם שני סכינים בטיול האחרון שלו - אחד סכין "סיקי" מזכרת תיירות ממש לא משהו, עם פגמים הודים מצחיקים והשני "לדרמן נפאלי" או "קוקרי למגייור מההימלאיה" -קוקרי עם מברגים, דקר, עיפרון ועוד, מעוצבים כחלק מהקוקרי - לגמרי לא שימושי למרות שהקוקרי די ברמה יחסית למה שמוכרים לתיירים, ומעלה חיוך בכל פעם שאני מסתכל עליו.
חמי נפטר בטיול הזה, המזוודה עם המתנות הגיעה קצת לפניו, ונפתחה בסוף השבעה ואת הסכינים ממנו, בחיים לא אמכור.
הוא גם היה אספן סכינים מודחק מאלה שיוצאים לכל טיול עם 3 סכינים שונים לכל מטרה רק חמותי כנראה לא ממש אפשרה לו להפוך למשוגע לגמרי כמוני.
סכיני ההרכבה של סבא שלי שייכים לאותה הקטגוריה
שניים מסכיני הציד שעשיתי נכללים גם באותה הקטגוריה.

שלומי
בלייד ראנר
הודעות: 675
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
יצירת קשר:

הודעה על ידי שלומי » 10:27 ,12 אפריל 2009, א'

רגע רגע דובון מה איתך בוא נשמע מה הפריט שלך שלעולם לא תמכור ??????????

דובון
אביר האפל
הודעות: 474
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: גוש דאנס
יצירת קשר:

הודעה על ידי דובון » 11:09 ,12 אפריל 2009, א'

שלומי
אל דאגה-אספר! כמו שאתה יודע גם אם יצליח מימוש האוסף שלי (ובשבועות האחרונים זה ממש צולע :wink: )יישארו לי מלבד סכיני המטבח הטובים שלי עוד 12 פריטים לערך ,ומתוכם יש כמה שאני מאד קשור אליהם.אגבש דעתי במהרה ואשחרר זאת כשחס וחלילה יידלל הזרם של התגובות.בינתיים אני ממתין לשמוע עוד סיפורים איכותיים.
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

הפטיש
אביר האפל
הודעות: 453
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: חיפה
יצירת קשר:

הודעה על ידי הפטיש » 12:12 ,12 אפריל 2009, א'

טוב, מבין הסכינים הלא רבות שנשארו לי באוסף, היקר ביותר זוהי דווקא חרב, ולא סכין. חרב קסקרה סודנית ממאה 19 מהקרב באומדורמאן (עיר גדולה בסודן) אשר אירע ב - 1898 בין צבא בריטי (סודן הייתה אז מושבה בריטית) לבין מורדים של מהדי (שיח' מוחמד אחמד). ובקשר לפריט היקר ביותר שהיה לי אי פעם - זוהי קשת ציד של חברת BEAR, מהסוג COMPOUND. מכרתי אותה, לצערי הרב. :(
Crocodile Dandy said: That's a knife!

argentum
תושב קבע בפורום
הודעות: 62
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: אי שם בדרום
יצירת קשר:

הודעה על ידי argentum » 15:06 ,12 אפריל 2009, א'

זו הסכין (שהייתה) הכי יקרה לי ב"אוסף". סכין פרי עטי בהשראת סכין של kershaw (כבר לא זוכר איזו)- לשעבר פצירה ישנה. שימשה אותי נאמנה בעשרות טיולים עד שמצאה את מותה בטרם עת בהטלה לא מוצלחת של חבר.

תמונה
תמונה
תמונה
תמונה

drorhermesh
נושא - כלים
הודעות: 118
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
יצירת קשר:

איך לבחור

הודעה על ידי drorhermesh » 15:54 ,12 אפריל 2009, א'

האוסף שלי די קטן ופרקטי. הסכין היקר ביותר לליבי היה אולר וירקטורינוקס 20 שפשוט סחבתי לכל מקום מגיל 13 עד 20. קיבלתי אותו מדודי לבר המצווה ואחי הקטן איבד אותו לטובת אנשי הבטחון בשדה תעופה מרוחק.
הכלי הבא אחריו הוא הסוויסטול של ויקטורינוקס. קיבלתי את ההראשון בצבא, אבל משהו נזכר להחתים אותי עליו לפני השחרור, לכן החברים בענף קנו לי אחד למתנת שחרור. הוא נגנב בידי נגר זריז אצבעות שנתיים מאוחר יותר, ואז קניתי את הכלי שבידי כעת. אני לא יכול להגיד שאני קשור אליו אישית כמו שאני רוצה כלי מסוגו תמיד עלי.אין עליו כלי כל שהוא שלא בא לידי ביטוי במהלך השנים.

הסכין היקר ביותר (כספית) הגיע מדובון, והוא מסוג הדברים שאני מחזיק בבית ופשוט מחייך כל פעם שאני מוציא מהקופסה, הוא רק גדול מדי לנשיאה חוקית.אני בטוח שצה"ל יתן לי עוד מספיק הזדמנויות להשתמש בו.
שאר האוסף הוא בעיקר סכיני הטלה, ואני לא מספיק טיפש להקשר למשהו שאני זורק בעוצמה על משטחים שונים.

ברווז
מנהל אתר
הודעות: 1478
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: חיפה
יצירת קשר:

הודעה על ידי ברווז » 19:51 ,12 אפריל 2009, א'

הריבצן כתב: "לדרמן נפאלי" או "קוקרי למגייור מההימלאיה" -קוקרי עם מברגים, דקר, עיפרון ועוד, מעוצבים כחלק מהקוקרי - לגמרי לא שימושי למרות שהקוקרי די ברמה יחסית למה שמוכרים לתיירים, ומעלה חיוך בכל פעם שאני מסתכל עליו.
סכיני הקוקרי מגיעים בד"כ עם 2 כלים בלבד בנדן, למעט קוקרים של איש מקצוע- לפי תיאורך, נגר או רצען. היו גם כאלה שנועדו לרופאים.

דובון- רק 2 פריטים? החלטה תיקח לי שנה וחצי, ואני כבר אפספס את הטיסה.
באמת ובתמים שאינני מסוגל להחליט בנושא.
זו כבר הפעם השנייה שאני מביט באוסף שלי התלוי על הקיר, בעקבות השירשור הזה, ולא מצליח לחשוב על מה הייתי מוותר.
מה הייתי בוחר שיהיה אצלי בתיק שכתוב עליו "למקרה של אחרית הימים", זו כבר שאלה שאני כן יכול לענות עליה, אבל היא לשירשור אחר. :wink:
סכין שמקבלים במתנה לא בודקים לה בשיניים...

סכין מהגדרתה היא כלי לפני שהיא כלי נשק.

שלומי
בלייד ראנר
הודעות: 675
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
יצירת קשר:

הודעה על ידי שלומי » 20:01 ,12 אפריל 2009, א'

סכין לאחרית הימים

אחלה שירשור :wink:

דובון
אביר האפל
הודעות: 474
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: גוש דאנס
יצירת קשר:

הודעה על ידי דובון » 20:04 ,12 אפריל 2009, א'

פטיש-אין הכוונה לפריט בעל הערך הכספי או ההסטורי הרב ביותר אלא היקר ביותר ללבך-שאתה קשור אליו בקשר רגשי עז-קרא מחדש ההגדרות בתחילת השרשור ואולי תשנה משהו.
ברווז-ננסה אחרת (קוראים לזה בפסיכולוגיה "טיפול בהתנגדויות"):המשבר הכלכלי מתעצם.כדי להאכיל את ילדיך שטרם נולדו אתה נאלץ למכור אחת לכמה ימים סכין מהאוסף.מה יהיו שלושת האחרונים למכירה ולמה?
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

ברווז
מנהל אתר
הודעות: 1478
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: חיפה
יצירת קשר:

הודעה על ידי ברווז » 21:02 ,12 אפריל 2009, א'

דובון, אתה משחית זמנך לריק. קצרה היריעה מלספר את סיפורו של כל פריט שיש לי ולמה אינני רוצה למכור אותו. על קצה המזלג:
המתקפלת האיכותית (והיקרה) הראשונה שלי.
המתקפלת מהצבא.
הסכין הראשונה שקניתי אחרי שהשתחררתי.
המאצ'טה הראשונה( והאהובה עליי בקטגורייה).
המאצ'טה השנייה(שגם היא מאד אהובה עליי, ואני מתבאס כשאני צריך לבחור בינהן).
סאגאת המאצ'טה השבורה (הלא היא השנייה).
הסכין הנדירה הראשונה שקניתי.
הביונט הראשון שלי.
הביונט שקיבלתי מתנה מנגר שעבדתי איתו פעם,והנדן שלו שהגיע מלא פחות מאשר סער, שבמקרה היה לו אחד כזה זרוק - שוב תודה סער!!!.
ועוד, ועוד, ועוד, ועוד.
אתה מבין למה התכוונתי?...
אני לא מצליח למצוא תשובה לשאלה הזו שלך. בחיי.
אפילו את הסכין השנואה עליי ביותר אינני רוצה למכור, כי היא מסמלת את כל מה שלמדתי ממנה על מה סכין צריכה להיות.
אני מקרה אבוד, עבור הלאה... :lol:
סכין שמקבלים במתנה לא בודקים לה בשיניים...

סכין מהגדרתה היא כלי לפני שהיא כלי נשק.

דובון
אביר האפל
הודעות: 474
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: גוש דאנס
יצירת קשר:

הודעה על ידי דובון » 0:16 ,15 אפריל 2009, ד'

אנשים
זה רחוק ממיצוי,אז כדי לעודד אתכם להתבטא-ולקיום הבטחתי לשלומי הנה השלושה שלי שאין לי כוונה להפרד מהם:
סבנזה קלאסיק קטן מעוטר בעץ אפריקאי (של כריס ריב)-אחת הקניות האימפולסיביות היחידות שלי-אתם יודעים כמה עולים הדברים האלה-שלא ממש היה לפי כיסי אבל התאהבתי!
מספיק קטן ויפה כדי לא להרתיע את אלה שאינם חובבי סכינים,מספיק להב כדי להיות שימושי .מתאים לנשיאה בכיס (גם כיס מתכפתר של חולצה).מרגיש בתפעול כמו שעון שוויצרי משובח,ואפשר לשלוח אותו פעם בכמה שנים לכריס לצורך חידוש.

בנצ'מייד 806 בפלדת D-2 .למעשה זה AFCK עם חור של ספידרקו ופלדה משובחת- מתקפל מצויין ונוח למי שיכול להרשות לעצמו לשאת להב של 4 אינץ,אבל הסיפור האמיתי הוא שלפני כמה שנים נהגתי לקנות אצל זוג לא צעיר במערב התיכון ,שהיתה להם חנות מקוונת.עם הזמן התידדנו.הם שלחו לי סכין(לא זוכר איזה) שאבד במשלוח.לא היה לי ספק ששלחו,אבל ניסיתי לקבל פיצוי חלקי-נניח הנחה לקניה הבאה.במקום זה שלחו לי כפיצוי-בעצם במתנה- את ה-806 שהיה חדש לחלוטין באריזתו ,והיה סכין יקר למדי-יותר מזה שהלך לאיבוד.התאהבתי בו מייד.כשהתקשרתי להודות הסתבר שהבעל אובחן כחולה בסרטן הריאות,ונפטר כעבור שבועיים.אלמנתו עזבה את העיסוק הזה כך שהסכין נותר כמזכרת לידידות עם אנשים שלא פגשתי מעולם.

קסטום להב קבוע קטן של טרייס רינלדי-הזמנתי אותו לעצמי לרגל אירוע חשוב בחיי.להב CPMS30Vבאורך 3.5 אינץ.ידית קרבון פייבר.רינלדי לא רצה לקבל ההזמנה כי היה עסוק בייצור סכיני שטח/לחימה לחיילינו האמיצים בעירק ואפגניסטן.ניהלתי קרב התשה פסיכולוגי ,בטיעון שכקצין בצבא הכי ידידותי לאמריקה אני צריך גם להחשב כ-LAW-ENFORCEMENT ולקבל קדימות בתור.בסוף אחרי שנה ורבע השתכנע והכין לי את הסכין-הרבה אחרי האירוע שלשמו נועד.בכל מקרה זה יפיוף אמיתי שנולד לעבוד!
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

קני
חדש בפורום
הודעות: 26
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: ראשלצ
יצירת קשר:

הודעה על ידי קני » 19:08 ,16 אפריל 2009, ה'

אין ספק אצלי שמדובר בביונט שקניתי בשוק בבולגריה כחפץ חלף איתי על פני אירופה מחליף מס שדות תעופה ומעורר תהיות האם איזשהו איש ביטחון ישים קץ לטיול אילו יצא בעל כורחו (הביונט מאוזנר1882)

דובון
אביר האפל
הודעות: 474
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: גוש דאנס
יצירת קשר:

הודעה על ידי דובון » 13:15 ,18 אפריל 2009, ש'

יש עוד אחד -רק שאני בדילמה לגבי ההגדרה (אני מניח שמותר לי אחרי מפגן הסנטימנטליות הבלתי מתפשרת של ברווז :) )
MICROTECH MINI SOCOM היה סכין הנשיאה הקבוע שלי והאהוב עלי מאד במשך די הרבה זמן ,עד שבפרץ של רגשנות לא מובנת שלפתי אותו מכיס חולצתי ,ונתתי אותו במתנה לצעיר אחייני,לאחר שהראה לי את ציוני הבגרות שלו!
שנה וחצי אח"כ גנבו לו אותו בקורס חובשים.
זמן מה מאוחר יותר נתקפתי בגעגועים וקניתי עוד אחד-הפעם בגרסת מהדורה מוגבלת ממוספרת שיצאה בשנת 98 בקופסת הזהב.הבעיה היא רק שמעולם לא הכנסתי אותו לשימוש !כל פעם אני מבטיח לעצמי שביום ההולדת הבא אני מעניק אותו לעצמי במתנה.בהתקרב יום ההולדת אני מתבונן בו ואומר לעצמי:"זהו פריט אספני והוא יקר לי מאד-לא חבל להתחרע עליו?! והוא חוזר למקומו.

מה הייתם עושים במקומי?
גם אם תנצח במירוץ העכברים תישאר עכבר

Guest

הודעה על ידי Guest » 13:29 ,18 אפריל 2009, ש'

כמה אתה כבר מתחרע על סכינים? תן אותו לעצמך ותהנה. בכספת הוא לא מועיל לאף אחד ובפרט לא לך :)
מייק

ברווז
מנהל אתר
הודעות: 1478
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: חיפה
יצירת קשר:

הודעה על ידי ברווז » 14:20 ,18 אפריל 2009, ש'

אם כבר קנית מהדורה מוגבלת, שמור עליה בכספת, זו דעתי.

ואם כבר אתה משנה את דעתך, גם אני אשנה את שלי.
יש משהוא אחד שאני לא אהיה מסוגל להיפרד ממנו. סכין וותיקה (אצלי כבר כעשור- בין מקימות האוסף) ושימשה אותי בכל טיול בטבע כמעט ובימי הטלה עם חברים, נקנתה בהמלצת אותם חברים, ועדיין משמשת אותי מדי פעם. היא עברה התעללות בלתי מתפשרת, הסכין היחידה שהתחרעתי עליה ללא שום רגשות אשם, והיא לא הכזיבה אותי אי פעם ממה שציפיתי ממנה לעשות. היא מרוטה, נראית נורא, עברה השחזה של שינוי פאזה במלטשת סרט (מה שהרס לה את יכולת החזקת החוד באופן סופי, אבל מצד שני החורפה שלה מעולם לא הייתה מוצלחת) וכמובן יצא עקום ומכוער(זה היה בשנת 2004), ולא הזיז לה הרבה. היא עדיין טובה ואהובה, וכנראה הפריט שבאמת ובתמים אני לא אמכור ואפילו לא אזרוק לפח כשתישבר אלא אנסה לתקן. כולה סכין פשוטה, זולה, אבל עשיתי איתה חיים ויש לה כל כך הרבה סיפורים לספר...
מדובר על לא יותר מאשר חיקוי של פגיון גייסלר. כן-שמעתם טוב: החיקוי! שלו. אבל- עדיין אחד הפריטים האהובים עליי.
לא מצאתי תמונה זהה למה שיש לי, אז הנה אחת קרובה מאד, רק שזו שלי גדולה יותר והשינון נמצא בחלק העליון של הלהב, והיא לא מצופה בשחור אלא טבעי.
תמונה
סכין שמקבלים במתנה לא בודקים לה בשיניים...

סכין מהגדרתה היא כלי לפני שהיא כלי נשק.

רעי
בלייד ראנר
הודעות: 683
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: משמרות
יצירת קשר:

הודעה על ידי רעי » 15:17 ,19 אפריל 2009, א'

"מה שיש לי- הלוואי ולא היה לי,
ומה שאין לי- את זה אני רוצה...
אז מה אני אעשה עם כל זה, מה אני אעשה?"

אריאל זילבר

אצלי זה פשוט ככה.

אני מתגעגע לאלו שכבר אינן איתי, ומאמין שאסתדר גם בלעדי אלו שיש לי.

זה מתחיל בבאק טיטאניום, גרסת ידית טיטניום עם חורים לאולר ההאנטר שלהם. היה לנו חבר שניהל חברה בארה"ב וידע כמה אני אוהב סכינים. הוא שאל אותי איזו סכין ארצה כשיחזרו, וביקשתי את ההיא. היא הייתה ברשותי כמה שנים- נשאתי אותה בגאווה על החגורה בנרתיק בד, שמרתי עליה מושחזת ונקייה תמיד. כשעברתי לפנימייה בכיתה י' הבאתי אותה והחזקתי אותה בארון הנעול חודש-חודשיים, עד שגיליתי שהיא נגנבה. חשדתי בבחורצ'יק אחד- איזה בוריס רזה ולהטוטן עם פנים של גנב. זו בערך הפעם היחידה שאני זוכר את עצמי מתחיל מכות עם מישהו (ומפסיד, כמובן...)
זה ממשיך (תודעתית) במצ'טה ברזילאית שהוריי קנו אי-שם בקנדה בתחילת שנות ה- 80' והפכה לכלי המשחית החביב עלי. הייתי משוטט איתה ברחבי הקיבוץ ומזיק לכל מיני עצים ושיחים. אחרי שהופתעתי פעם על ידי אחד מוותיקי המשק בחלקת הבמבוק שמאחורי ביתו (נראה לי שעסקתי אז בדמיוני בפילוס שבילים בג'ונגלים של אסיה הטרופית) הושמט הכלי ולא שב עוד לרשותי.
הייתה גם סכין הטלה מזן משובח (מחוסמת היטב- סכין ההטלה היחידה שהשחזתי ממש והחזיקה להב חד לאורך זמן). במפגן מדהים של יכולת שלפתי אותה והטלתי על שק-טונה שהיה מחובר למגרסת הגרעינים במכון התערובת. ההטלה הייתה כל כך ישרה שהסכין נבלעה בשק הענק, ולא הייתה כל אפשרות לחלצה.

היום אני כבר למוד נסיון והרבה פחות סנטימנטלי. אני משתדל להחליף את הכלים בכיס כל כמה זמן, ולא להיקשר לחפצים באופן כללי. אבל הזכרונות מהכלים האבודים ההם לא יימחו כנראה לעולם.

Pesel

הודעה על ידי Pesel » 20:16 ,19 אפריל 2009, א'

לא יודע למה, אבל לכידון הזה אני קשור במיוחד.
יש לי יותר יקרים ממנו, יותר ארוכים, יותר נדירים, אבל הוא עושה לי הכי טוב. :D
תמונה

פרסם תגובה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 2 אורחים