..

אז ישבת לך בשקט בלי להגיד כלום והרשית לי לעשות שטויות
בלי לחלוק מידע או רעיונות (ציקצוקי לשון...)


עכשיו ברצינות :
1.לא נראה לי שנעשתה פה טעות אבל נחכה למחר כדי לבדוק
2.תוך כדי עבודה ראיתי את הקוולר לוקח לתוכו את הפוליאסטר יפה מאוד
אז אני בספק שיהיה פה כשלון אפי
ההפך
3.אם אתה רוצה נקבע איפשהו ונעשה לחתיכה הזאת מבחני ריסוק יחדיו
אולי גם נעשה על האש

יש 7 או 8 שכבות אני יודע זה מעט
אבל לפולדרים זה מספיק וגם לscrap knife.
המסקנות האלה הם מנסוי או שמא מקריאה בפורומים אחרים?
גם אני קראתי שהחומר מוציא סיבים בשיוף אבל גם קראתי שאפשר לתת לו שכבה של סופרגלו
ולאגד את הסיבים אבדוק את זה

איזה עיבוד כימי עוברות הגופות שאתה קונה,ניק?

לא הצליח
הפוליאסטר לא נספג בכלל
כנראה שאצטרך לשקול הספגה בוואקום

יונתן,
אם הוא לא נספג כלל - למה אתה חושב שוואקום יעזור
ייתכן וצריך דבק מיוחד לניילון (וקוולר?) כגון:

http://www.reltekllc.com/adhesives-for-nylon.html

yontam כתב:לא הצליח
הפוליאסטר לא נספג בכלל
כנראה שאצטרך לשקול הספגה בוואקום

השכבות נפרדו? (תמונות?)
אולי לחצת חזק מדי.
תנסה אפוקסי.
אם גם זה לא יעבוד, איפשר לעשות שילוב, שכבות של בד משולבות בקוולר.

חתכתי חתיכה קטנה מהקצה
ומשם יכולתי לתפוס ולהפריד את החתיכות
יכול להיות שלחצתי חזק מידי
אבל זה לא כל כך משנה כי בפעם הבאה אני מתכוון להספיג בוואקום ואולי גם ללחוץ פחות
(תמונות בלי נדר מחר)
למה וואקום?
מפני שהבחנתי שהסיבים הפרומים בקצוות הבד כן ספגו את הפוליאסטר ולכן אני מניח שלחומר יש פוטנציאל ספיגה
אבל לא בתנאים רגילים
וואקום יעזור להספיג את החומר בכל העומק.

בשביל ואקום צריך לאטום את הכל בתוך איזה שקית סגורה של ניילון עבה, לא ?

איך תעשה שהפוליאסטר לא יזרום לתוך הפיה ששואבת וימלא את המשאבה ?

עם מיכל קשיח ולא שקית
ואת הפיה השואבת אמקם רחוק מהחומר שבפנים

ואיך ואקום במיכל יהדק את השכבות של הקבלר אחת לשניה ?

לא רוצה להשבית שמחות כי ראיתי שאנשים כאן ובחו"ל מצליחים להכין כמו-מיקרטה ביתית, שכנראה מספיק טובה בתור ידית.
זה לא בר השוואה למיקרטה תעשייתית שמכינים במכבש, בלחץ של טונות רבות.

תוספת: אני ממליץ למי שרוצה להכין ברצינות, לרכוש מכבש בורג קטן של כורכי ספרים. הם מופיעים לפעמים בשווקי פשפשים ואצל סוחרי כלים משומשים והעלות סביב 500 ש"ח. טוב גם לעבודות נוספות שצריכות משטח לחץ גדול למדי ואחיד.
http://4.bp.blogspot.com/_HIHTixqX3Vc/S ... -Press.jpg

יש לי מכבש של עד 25 טון זה מספיק ?

big_k כתב:יש לי מכבש של עד 25 טון זה מספיק ?

סביר שכן.

סער כתב:

big_k כתב:יש לי מכבש של עד 25 טון זה מספיק ?

סביר שכן.

סוף סוף הוא לא יעמוד כמו אבן שאין לה הופכין

big_k כתב:

סער כתב:

big_k כתב:יש לי מכבש של עד 25 טון זה מספיק ?

סביר שכן.

סוף סוף הוא לא יעמוד כמו אבן שאין לה הופכין

האם אני רואה באופק אנטרפרייז לייצור כחול-לבן של מיקרטה "כבקשתך"?...
במאמר מוסגר, מייצרים בארץ בצורה תעשייתית מיקרטה, בשמות נובוטקס ופרטינקס (כל אחד על בסיס חומר שונה), ניתנת לרכישה בכל כמות בת"א. החומר באיכות מעולה אבל קיים בגוון אחד בלבד, מעין חום-אדמדם בהיר.

תוספת: אני ממליץ למי שרוצה להכין ברצינות, לרכוש מכבש בורג קטן של כורכי ספרים. הם מופיעים לפעמים בשווקי פשפשים ואצל סוחרי כלים משומשים והעלות סביב 500 ש"ח. טוב גם לעבודות נוספות שצריכות משטח לחץ גדול למדי ואחיד.
http://4.bp.blogspot.com/_HIHTixqX3Vc/S ... -Press.jpg

בשביל יצירת מיקרטה ביתית זה מתקן פשוט מעולה! תודה.

יונתן, לגבי קבלרטה בואקום - אפילו אם זה יעבוד לדעתי כל החומר המודבק צריך להיות מוטבע בפוליאסטר\אפוקסי בעת שחרור הואקום כמו במקרה של impregnated wood כך שזה בזבוז נוראי של פוליאסטר\אפוקסי. לא פרקטי ליוצר ביתי. אבל כולנו כמובן מחכים בקוצר רוח למה שיצא בניסוי הזה.
ודרך אגב תוכל לצלם ולפרט על מתקן הואקום שלך (שזה לשעצמו מעניין עוד יותר)? אוליי סוף סוף נפסיק לבשל את הידיות העץ שלנו בשמן אלא נשתמש במתקני ואקום!!!

אין מתקן וואקום רציני עדיין
אבל עשיתי ניסוי בהספגת עץ בוואקום
עם צנצנת מיונז עם חור במכסה שיושבת בתוך שקית וואקום של סנו
בתוך הצנצנת שמתי חתיכה די קטנה של וונגה וגם water seal
אוטמים את השקית ועם המשאבה שמגיעה עם השקית עושים וואקום
(את שקיות הוואקום אפשר לקנות בכל סופר רציני)
לגבי מתקן יותר רציני :
יש תיכנון לבנות תא עם צינור PVC גדול (קוטר 20 ס"מ) שבשני קצותיו יש הברגות
פקק אחד הוא קבוע עם טפלון ודבק
והפקק השני נייד(משמש כדלת)
בפקק הנייד יש חור שלתוכו נכנס וונטיל של אופנים ומודבק ואטום עם אפוקסי
הוונטיל בולט החוצה
אל הוונטיל מחברים משאבת אופניים עם שסתום הפוך ושואבים
לגבי ההספגה עצמה
אני מניח שאפשר לתפור קצה אחד של הבדים ככה שיוחזקו ביחד בזממן ההספגה ויהיה ניתן להספיג את כולם ביחד
ואז ללחוץ
לגבי בזבוז החומר: אפשר לעשות שתי נגלות בהפעלה אחת של מתקן הוואקום
אחת אחרי השנייה
ועם השאריות(מה שיישאר במיכל אחרי שתי הנגלות) להספיג חתיכות קטנות של עץ בפוליאסטר

..

לא
אבל אם תפעיל וואקום ואז לחץ מוגבר אז אתה אמור לקבל הספגה איכותית ביותר
אבל זה כבר overkill
כי גם וואקום לבד נותן הספגה מצוינת

זה לא צל
החלק הכהה הוא הסיבים הפרומים בקצה שכן ספגו את הפוליאסטר(במציאות הצבע הרבה יותר יפה מעיין צהוב עינברי כזה)

והנה כל החתיכות חלקן מופרדות וחלקן עדיין ביחד

יונתן- לדעתי יש בעיה של הרטבה בין הדבק לסיבים. זו לא בעיה של התאמה כימית (גם בקישור המעניין של BROOL אפשר היה להבין זאת), אלא משהו במרקם המשי של הסיבים, הגדילים המהודקים והאריגה. תרמה לזה בוודאי הצמיגות של הדבק- היה די צמיג אני מניח? הספיגה בגדילים הפרומים מחזקת את ההשערה הזו שלי- שם בקצוות יותר קל לחומר להיספג.
אני הייתי מנסה אולי טיפול מקדים, שישפר את ההרטבה- הרטבה של הבד בממס אורגני כלשהו, דילול הדבק או חלק מהדבק במידה משמעותית בממס תואם והספגה מקדימה של הבד בתערובת המדוללת דבק/ממס.
עניין נוסף הוא ספיחת המים של פוליאמידים- סופחים מים מהאוויר, עניין המשפיע על כימיית פני השטח שלהם ופוגע בהרטבה. אם הייתה לי דרך טובה לייבש הייתי מציע, אבל כרגע אין לי רעיון טוב. בתעשייה מקובל לשלב חום ודסיקנטים ביבשנים של ניילון (כהכנה להזרקה). לא בטוח שיסכימו לי להכניס את הבדים שלך ליבשן...
בקישור המדובר התייחסו לעובדה מעניינת- חומצה פורמית (חומצת נמלים) ממיסה ניילון, ונראה לי אתגר מעניין להכין איזה "מרק" עם חומצה פורמית, איזה אפוקסי וממס שידלל אותם טוב-טוב, על מנת לקבל הדבקה פראית של המערכת הזו.
אגב- השימוש בוואקום נועד גם להתמודד עם הגזים המומסים בדבק, ומשתחררים כבועות עם ההתמצקות. יצא לי בעבר לראות תהליך הדבקה עם אפוקסי, בו הוכנה כמות של דבק, הוכנסה לסיר אטום, הסיר חובר למשאבת ואקום ל- 10 דקות, ולאחר הוצאת הגזים המומסים בוצעה ההדבקה. הדבק יושם כרגיל, אבל לאחר ההתקשות לא היו בו בועות.

אני מסכים איתך לחלוטין
גם לדעתי הבעיה היא בצפיפות האריגה והמרקם של החומר
לצורך הדילול
אציטון יעבוד? טרפנטין? אלכוהול?
הדבק לא היה צמיג נורא
אבל יותר צמיגי ממים
משהו כמו טחינה גולמית דביקה במיוחד
לגבי הוואקום
כשהאוויר נשאב מתפנה מקום בין סיבי הבד ולכן הדבק זורם לתוך הבד ומחליף את האוויר
וכך מקבלים הספגה לכל עומק הבד ומוצר נטול בועות אוויר לחלוטין

רעי הקדים אותי.
יש מנטרה של מדביקים: ללא הרטבה- אין הדבקה.
לא מספיק שדבק יכנס בין הסיבים, הדבק צריך להיכנס לתוך הסיבים, או לפחות להרטיב אותם בצורה טובה.
ניסוי הכי פשוט: קח שתי שכבות קוולר בד תמרח דבק ביניהן, אל תהדק חזק, אלה תשטח עם ספטולה.
אם לאחר יבוש תצליח להפריד שכבות צריך להחליף דבק או לנסות טיפול שטח פנים כמו שרעי תיאר.

אני מאמין שהבעיה היא בחוסר היכולת של בד הקוולר (לא סיבי הקוולר אלא הבד הארוג)
לספוג את הדבק
ולכן אנסה בסיבוב הבא את טיפול השטח
איזה ממס עדיף לדילול הדבק/הכנת הבד להדבקה?
אני משתמש בפוליאסטר 555

לפי טמבור- אצטון ידלל פוליאסטר בהצלחה.
ממליץ לעשות כמה נסיונות ולראות איך אתה מצליח להספיג, ומהי הצמיגות המתאימה.
אני הייתי הולך על שילוב- להכין משהו דליל מאוד (50% לפחות מדלל), לטבול בו את היריעות, ואז למרוח על השכבה משהו מדולל חלקית (10% מדלל), להדק היטב ולהתפלל חזק.
אולי תוכל למצוא פוליאסטר שהוא דליל יותר מטבעו.
בכל מקרה- שים לב לזמן הג'לציה או "זמן החיים" של הדבק: לאחר שערבבת בסיס עם מאיץ ומקשה, יש לך זמן די קצר ליישם את החומר- כמה דקות אולי. ידידי סטיב שבונה קיאקים מערבב מנות של 50-100 גר' אפוקסי, אחת-אחת, עד לכיסוי מלא של הקיאק.

תודה רבה
אנסה את זה