פלדת דמשק - Wootz - סכינים למבינים

knife big1

סַכִּין
×
 x 

סל הקניות ריק
סל הקניות
סל הקניות ריק

Wootz פלדת "דמשק"

היא פלדה המאופיינת בדגם של פסים או 'סדינים' של מיקרו סיבים בתוך פלדה מחושלת מסוג מרטנזיט (פלדה גבישית חזקה מאוד) או פלדה פרליטית (שילוב של שני סוגים של פלדה המחושלים יחדיו).

השם שבנושא הוא שם כללי ל"מוצר" העשוי משני סוגי פלדות. האחת רכה והשניה קשה. מחשלים את 2 הפלדות ביחד ומקפלים, מחשלים שוב ומקפלים. ואז נוצר מעין "בצק עלים" של שכבות - רכות וקשות -המשולבות אחת בשניה בקיפול. היתרון, קבלת שילוב של תכונות גמישות מהפלדה הרכה וקשיות מהפלדה הקשה.

המונח "פלדה דמשקאית" הנו רחב ביותר ומתייחס היום למספר שיטות חישול פלדה שכתוצאה מהן נכר על פני השטח (לאחר ליטוש וצריבה) דוגמא (Pattern) מסוימת. השם פלדה דמשקאית מקורו בטעות. פלדה כזו מעולם לא פותחה / נתגלתה / יוצרה בדמשק. המונח נטבע באירופה במאה- 13 והילך, כאשר סוג מסוים של פלדה כזו הגיעה לאירופה מהמזרח דרך דמשק, שהייתה תחנה חשובה בדרכי המסחר שחיברו את עולם המזרח לאירופה. פלדה הזו, שיובאה מהודו ומפרס, והוכיחה ביצועים עליונים לפלדה האירופית שבאותה תקופה הייתה באיכות נמוכה, בגלל שקיעה טכנולוגית. על פי ההיסטוריה Wootz הפלדה המסורתית מקורה בהודו לפני תחילת העידן המשותף. ככל הנראה אין עדות ארכיאולוגית של ייצור בתהליך זה בדרום הודו מאותה תקופה.

בפלדות דמשקאיות מבדילים בין שתי קבוצות עיקריות השונות מהותית בדרך ייצורה:

        א.       פלדות המבוססות על ריתוך בחישול (Forge Welding) של שניים או יותר מטילי פלדה שונים בהרכבם והמפותלים שזורים ומרוקעים יחד. ליטוש פני השטח וצריבתו מדגישים את הבדלי הגוונים שבין סוגי הפלדה המרכיבים את המטיל ויוצרים את הדוגמא. פלדה זו ידועה בשמות שונים: Pattern Welded Steel, Mechanical Damascus Steel, Laminated Steel וכו', הכל בהתאם לסוג החישול והפיתול הספציפי. פלדה זו פותחה לראשונה באגן הים התיכון במאה הרביעית לספירה ועדיין הנה פופולרית מאד. זו גם סוג הפלדה הדמשקאית המשמשת לייצור סכינים מודרניות בימינו.

        ב.        פלדה המבוססת על גלם שנוצר בכורית היתוך, ושבמהלך היתוכו נפרדו בו אזורים עשירי פחמן ואזורים דלי פחמן. חישול הגלם בטמפרטורה נמוכה יחסית שומרת על ההפרדה הזו וליטוש וצריבה של פני השטח מבליטים את ההבדלים בין האזורים השונים. פלדה זו ידועה בשמות שונים: True Damascus Steel, Watered Steel, Oriental Steel, Wootz וכיו"ב. פלדה זו פותחה במרכז אסיה במאה ה 12 והגיעה לשיא השימוש בה במאה ה 18 בהודו ובפרס. סוד ייצור הפלדה וחישולה נעלמו באמצע במאה ה 19 ורק לאחרונה הצליחו לחקותה. לפלדה זו שהגיעה לאירופה במאה ה -13 והילך ניתן במקור ובטעות השם פלדה דמשקאית. זיופים של פלדות דמשקאיות נעשו על ידי צריבת צורות על פני השטח של הפלדה. למיטב ידיעתי אין זה נהוג כיום. לשאלתך: חרבות סיניות עתיקות וטובות ייוצרו מ Pattern Welded Steel . גם היום יש ייצור חרבות סיניות בטכנולוגיה זו. (ירום ארצי).

בפרספקטיבה היסטורית, בדמשק לא ייצרו פלדות כלל. מניין השם? המגע הראשון של האירופים עם הפלדות המהוללות היה בתקופת מסעות הצלב באמת בדמשק וסביבותיה. דמשק עצמה היתה מרכז לסחר חליפין בסחורות מאירופה ומהמזרח, וכן היתה מרכז לייצור נשק- הרכבה של איבזור על להבי-ייבוא (כך עד ימינו למעשה). האירופים שהתפעלו מאיכות הפלדה לא שאלו הרבה וטבעו את המונח השגוי מיסודו. הפלדה הדמשקאית ה"אמיתית" מגיעה מהודו ומאירן ומבוססת על קיפול חוזר ונשנה של מטיל פלדה אחד עם יסודות נוספים. פלדה זו נקראת wootz ומרקמה קריסטלי. הפלדה המורכבת משני סוגי פלדה נפרדים (אפשר גם יותר) היוצרים תבנית דקורטיבית נקראת pattern-welded steel. הנפחים המנוסים יודעים לשלוט בדוגמה כרצונם. תהליך זה התפתח במקביל במזרח ובמערב- בצפון אירופה, בימי הביניים המוקדמים. הטכניקה של חישול שני סוגי פלדה נועדה מלכתחילה לחסוך בפלדה יקרה- על ידי חיבור חורפת פלדה איכותית דקה לגוף ברזל שנותן גמישות.

טכניקות להכנת פלדת "דמשק" נעלמו בסביבות 1700, לאחר שהמקורות העיקריים של עפרות מיוחדות הדרושות ליצורה התרוקנו. מקורות אלו הכילו כמויות של טונגסטן ואוונדיום אשר ממקורות אחרים קשה להשיגם. המסורת שבעל פה בהודו טוענת כי חתיכה קטנה של לבן או שחור המטיט (או wootz הישן) היו חייבים להיות נוכחים על מנת שהפרדה נאותה של ביסי הפלדה תתקיים.

באמצע ה -19 פותחו שיטות חדשות לייצור wootz על ידי פאבל פטרוביץ Anosov, שסירב לחשוף את הסוד של יצור הפלדה. שיטה נוספת של ייצור wootz, באמצעות הטכנולוגיה המודרנית, פותחה סביב 1980 על ידי ד"ר Sherby אולג ואח' באוניברסיטת סטנפורד והמעבדה הלאומית. למרות שלפלדה זה היתה תצורה אופייניית של מיקרוסיבים, הייתה מחלוקת האם היא יכולה להחשב ומאז לא נעשה ככל הידוע wootz בצורה הקלאסית.

לאחרונה, החוקר פיטר מ Paufler דרזדן University of Technology בגרמניה גילה עדויות של צינורות פחמן פלדה Wootz, אם כי זה שנוי במחלוקת.

במקור, הפלדה הזו התפתחה בגלל כורח מסויים, יוקר הפלדה האיכותית ביחד עם הקשיות המוגזמת שלה. הטכניקה של ייצור הפלדה הזו מתבססת על שיכוב ברזל רך עם פלדה קשה לסירוגין וחישול השכבות לכדי מטיל אחד מוצק תוך הקניית הצורה הרצוייה לכלי, שמתקבל לאחר הטיפול התרמי קשה וגמיש כאחד. תכונת לוואי לשיכוב היא ויזואלית-אסטתית ומהר מאד קהל הקונים למד לזהות את צורת הפלדה בעין. נפח מוכשר ידע לשלוט בדוגמה והתפתחו אופנות של דוגמאות מכוונות. כיום ערכה הוא בעיקר ויזואלי ולהוכחת השליטה בתהליך הייצור, שהוא קשה ומסובך. עד היום לא ניתן לעבד את חומר הגלם בצורה מכאנית, רק ביד ועובדה זו גורמת למחיר הרב. הנאמר לעיל מתייחס לפלדת-שכבות בריתוך-דוגמה (pattern welding). ישנה פלדה דמשקאית "אמיתית" שתהליך ייצורה שונה, אין בה שכבות אלא מבנה קריסטלי עדין (כמו פיקסלים בתמונה) שנוצר מתהליך הייצור שאף הוא ידני, ארוך ומסובך, במהלכו מבצעים קיפול חוזר ונשנה של חומר הגלם (בדומה לחלק מהתהליך בסוג הקודם) במטרה להביא לפיחמון אחיד של הפלדה ולסילוק המזהמים. פלדה זו נקראת ווץ (wootz).

בעוד שיטות אחרות ניתן להשתמש כיום, ידוע כי wootz נעשה קלאסית בcrucibles, למשל, על ידי יציקה בכור ההיתוך, שילוב של תערובת של ברזל יצוק או עפרות ברזל ופחם עם זכוכית מחוממים יחד. התוצאה היא תערובת של מזהמים מעורבבת עם זכוכית ו"כפתורים" של פלדה. כפתורים (עם טיפוסי פחמן בתוכן של 1.5%).

(חלקים מהערך באדיבות מר סער נודל, היסטוריון ואוצר אמנות).