לגבי חוקיות סכיני בליסונג

[sektor]

אני רואה בזמן האחרון התעניינות רבה לגבי סכיני בליסונג.

אם אני לא טועה לפני הרבה זמן שאלתי אם סכיני בליסונג חוקיים, ותשובה היתה - לא.

אבל באחד מהנושאים, ראיתי לינקים לחנויות בארץ שכן מוכרים את הסכינים אלה.

אז לא חוקי, או כן חוקי?

אם לא חוקי, תנו לי בבקשה פרק בחוק שבפרוש כתוב שסכיני בליסונג לא חוקיים.

[yaron-farjun]

חוקי אצלך בבית... לא חוקי מחוץ לבית. כמו רוב הסכינים שמעל ל 5-6 אצבעות. או סכינים ננעלים.

[sektor]

כנראה צריך לדייק - מבחינת מכס זה חוקי או לא חוקי?

[Pesel]

אין סיווג מיוחד לסכיני "פרפר", הם מסווגים בקטגוריה כללית עם כל שאר הסכינים.

[sektor]

אין סיווג מיוחד לסכיני "פרפר", הם מסווגים בקטגוריה כללית עם כל שאר הסכינים.

זאת אומרת אם מכס יבדוק הוא לא יחרים סכין?

[Pesel]

זה אומר שדינו במכס כמו כל סכין אחרת, יחרימו או לא יחרימו זו שאלה אחרת לגמרי.
והתשובה לכך תלויה ברוחות, מזג אוויר או סתם מזל.
דרך אגב, עד עכשיו הצלחתי לשחרר את כל החבילות שנאצרו במכס, חלקם בקושי רב.

[יובל]

כמה פעמים צריך לחזור על זה ?

אסור לקטין לקנות, למכור, להחזיק, או לשאת, סכין עם להב מעל 10 ס"מ (או 4 אינץ') או אולר עם להב-ננעל.

- - - - - - - - - - - - - - -

לגבי בגיר:

אין סכינים לא-חוקיות להחזקה, מכירה או קניה.

יש רק סכינים לא-חוקיות לנשיאה (על הגוף, בתיק, ברכב) ברשות הרבים - ללא הצדקה סבירה.

החוק מגדיר הצדקה סבירה כ "מטרה כשרה", ותקדימים-משפטיים קובעים שנשיאת סכין להגנה עצמית - איננה מטרה כשרה.

מה זה הצדקה סבירה יכול לקבוע רק שופט, ובהתאם לנסיבות.

כדי לא להגיע לאפשרות של החרמה - פשוט משאירים את הסכין בבית.

- - - - - - - - - - - - - - -
לסיכום:

לבגיר:
לקנות - מותר
למכור - מותר
להחזיק בבית - מותר
לשאת את הסכין ברשות הרבים, על הגוף, בתיק או ברכב - אסור

לקטין:
כל הנזכר למעלה - אסור

http://www.hov.what2do.co.il/%D7%94%D7% ... %99%D7%9F/

[tutisdog]

יובל - יש לי תיקון קל בשבילך, יש איסור על יבוא ומכירה של סכינים אוטומטיות .

[יובל]

סול, ידוע לי שבארה"ב ישנן מדינות בהן אסורה קניה מכירה והחזקה של בליסונג, אולר ננעל, אוטומטיות, דוקרנים וחרבות, אבל בישראל ?

אני לא מצליח למצוא אסמכתא לכך שסכין קפיצית (אוטומטית) אסורה ביבוא -

אפילו לא בגירסה הקשוחה ביותר: הנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 2007:

http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/ ... /41109.pdf

אשמח כמובן לראות הפניה מדוייקת, שתבהיר יותר את הנקודה שהעלית כאן

[Pesel]

http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/ ... /41109.pdf

ברוסית תקנית זה נקרא "Полный Пиздец", או בתרגום חופשי לעיברית "סוף הדרך".
במיוחד סעיף המטפל ביצרני סכינים.

[sektor]

כמה פעמים צריך לחזור על זה ?

אסור לקטין לקנות, למכור, להחזיק, או לשאת, סכין עם להב מעל 10 ס"מ (או 4 אינץ') או אולר עם להב-ננעל.

- - - - - - - - - - - - - - -

לגבי בגיר:

אין סכינים לא-חוקיות להחזקה, מכירה או קניה.

יש רק סכינים לא-חוקיות לנשיאה (על הגוף, בתיק, ברכב) ברשות הרבים - ללא הצדקה סבירה.

החוק מגדיר הצדקה סבירה כ "מטרה כשרה", ותקדימים-משפטיים קובעים שנשיאת סכין להגנה עצמית - איננה מטרה כשרה.

מה זה הצדקה סבירה יכול לקבוע רק שופט, ובהתאם לנסיבות.

כדי לא להגיע לאפשרות של החרמה - פשוט משאירים את הסכין בבית.

- - - - - - - - - - - - - - -
לסיכום:

לבגיר:
לקנות - מותר
למכור - מותר
להחזיק בבית - מותר
לשאת את הסכין ברשות הרבים, על הגוף, בתיק או ברכב - אסור

לקטין:
כל הנזכר למעלה - אסור

http://www.hov.what2do.co.il/%D7%94%D7% ... %99%D7%9F/

יובל, אני מכיר את החוקים בארץ. לא היה צורך לכתוב מה שכתבת.
השאלה שלי היתה מאוד פשוטה - האם אני יכול לקנות בחו"ל סכין בליסונג ולהביא אותו לארץ באופן חוקי?
למשל לדוגמה - אם מישהו ינסה להביא לארץ סכין אוטומטית ברור לכולם שאם מכס יבדוק הוא יחרים סכין כזה.
מה עם בליסונג?
מישהו קנה בחו"ל והצליח להביא לארץ דרך המכס?

[יובל]

כן.

[sektor]

כן.

בסופו של דבר, זה מה שרציתי לשמוע.
רק שאלה אחת - פקיד מכס פתח חבילה וראה שזו סכין בליסונג?

[יובל]

זה תפקידו לפתוח ולראות מה יש בחבילה, אבל בדרך כלל הוא לא פותח, אלא מסתכל על הצהרת התוכן (מניפסט המטען או שטר המטען) של השולח.

אתה יכול לומר לשולח מה לכתוב בהצהרת התוכן, אבל אם אתה משקר ותופסים אותך - (וזו עבירה פלילית לשקר על תוכן החבילה), אז דווקא כן יכולים להחרים לך את הטובין, לא בגלל שזה בליסונג, אלא בגלל שתוכן ההצהרה איננו תואם את תוכן החבילה.

הגיוני שייתייחסו אל שקר בהצהרת התוכן - כאל נסיון הברחה.

[tutisdog]

בוא ניתן לכם רקע קל, מכס ישראל לא מבצע 100 אחוז בדיקות על כל האריזות והחבילות שמגיעות לישראל, מעבר לעובדה שיש בדיקות אקראיות שנופלות על חבילות , ללא קשר אם החבילה חשודה בעיניהם או לא, ויש כמובן בדיקות שנעשות כתוצאה ממשהו שגורם לאיש המכס לחשוד בחבילה, ניירת מחשידה אולי משקל של חבילה שלא כל כך נותן תחושה מתאימה לתיאור התוכן בניירת, וכד'.

אם נפלת עם חבילה שהצהרת עליה משהו אחד ואכן בפועל יש משהו אחר, יכול להיות שהמוצר יוחרם , ואתה תקבל קנס שנקרא בשפתם כופר כסף, ויכול להיות שאתה כן תקבל את הפריט שלך לאחר שתשלם עליו את המיסים + הקנס כמובן. מעבר לכך אם נתפסת מעביר חבילה עם ניירת כוזבת לגבי תוכן החבילה , אתה כבר מסומן אצלם במערכת, והסיכוי שלך להעביר חבילה נוספת ללא בדיקה הוא די נמוך, כי לאחר שאתה מסומן אצלם, הסיכוי שלך הופך להיות גדול מ-90% שכל חבילה אחרת שתייבא , תיפול לבדיקתם באופן כמעט אוטומטי.

וזה מתוך ניסיון אישי שלי בעבודה מול המכס וראיתי לא מעט אנשים שנפלו כך. בהצלחה לכולם ולא לשקר למכס


----- דרך אגב יובל, אינני זוכר היכן ראיתי את האיסור ביבוא של סכינים אוטומטיות, אני בימים הקרובים אחפש זאת, אם זכור לי טוב זה היה בפקודת המכס באחד מהסיווגים שלהם לגבי סכינים, אני צריך לבדוק זאת. ברגע שאמצא אני אשלח לך לינק.

[charnibog]

אוקיי אני לא מומחה גדול כמוכם בחוק אבל למיטב הבנתי ישנם סוגים מסויימים של סכינים כגון אוטומטיות ובליסונג אשר מוגדרות כסכינים הניתנות לפתיחה ביד אחת וכאן הבעיה כיוון שמשום מה יש חשש שסכינים אלו לא ישמשו למטרות כשרות ולכן הן אסורות ביבוא.

כל העניין מגוחך קצת בעיני, ואני דווקא הייתי שמח לרכוש סכינים כאלה, משום שאלו הכי מושכים בעיני (בליסונג איכותי או סטילטו דק ונאה) אבל מה לעשות זה לא חוק לפי בקשתך.

[יובל]

סכינים אוטומטיות ובליסונג (ובנוסף גם סכיני Assisted למיניהן) אשר מוגדרות "כסכינים הניתנות לפתיחה ביד אחת", אכן אסורות להחזקה וליבוא במדינות מסוימות (לא בכל המדינות) בארה"ב, בקנדה או באירופה - אבל לא זה המצב בישראל.

..."משום מה יש חשש שסכינים אלו לא ישמשו למטרות כשרות ולכן הן אסורות ביבוא."
...
...."אבל מה לעשות זה לא חוק לפי בקשתך."

- אסורות ביבוא? - איזה חוק, ואיזה סעיף קובעים זאת ? האם יש הנחיה ממשלתית מסויימת לכך ?

אם סכינים אלה נמכרות בחנויות ברחבי הארץ, והן אכן נמכרות בחנויות, הרי מישהו צריך לייבא אותן כדי למכור אותן בחנות, לא ?

אני יכול באותה מידה, לקבוע בפסקנות משהו כמו: "בגלל חשש שחמאה מעלה את אחוז הכולסטרול בדם, היא אסורה ביבוא" או "בגלל חשש שמכוניות יכולות לגרום לתאונות דרכים, הן אסורות ביבוא"

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

למיטב ידיעתי, אין אף סוג של נשק קר שאסור בייבוא מוסדר וחוקי, כי מותר להחזיק ולסחור בהם, למרות שאסור לשאת אותם בתחומי רשות-הכלל.

לעומת זאת, כל סוג של כלי נשק-קר אסור לנשיאה על הגוף, בכלים (בתיק או בקופסה) וברכב - שלא למטרה כשרה.

נטל ההוכחה לגבי "מטרה כשרה" נופל על נושא הכלי, ולא על השוטר המעכב אותו או מחרים את הכלי.

ראה:
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/ ... /41109.pdf

(מתוך אתר משרד המשפטים)

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ועוד משהו: על פי הגדרת החוק, נשק קר הוא כל כלי או מתקן שמסוגל לפצוע, וסכין הוא "כל כלי בעל להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך", וזה לא חייב להיות דווקא סכין-מטבח או אולר סטילטו - בעיני החוק - גם מסורית, דקר, חולץ-פקקים, מברג או פצירה הם סכין...

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ולעצם העניין:

ההנחיות אל חברות וסוכנים לעמילות-מכס, מורות להם להזהיר את הלקוחות כדלהלן:

(תחילת ציטוט...)
"על פי חוקי מדינת ישראל, קיימים פריטים אשר אסורים ביבוא, ופריטים אחרים לגביהם היבוא מותנה בקבלת אישורים מיוחדים, מגורמים שונים.

הפריטים אשר אסורים ביבוא:

א. צעצועים מסוכנים
ב. בעלי-חיים
ג. פירות וירקות טריים
ד. נשק חם וציוד לחימה צבאי
ה. סמים
ו. חומר פורנוגרפי
ז. משחקי מזל
ח. גבינות, בשר ודגים שאינם משומרים
ט. בשמים
י. חל איסור על הכנסת טלפונים אלחוטיים בתדירות 900 מגה-הרץ ומעלה

הפריטים אשר דורשים אישורים מיוחדים:

א. וויטמינים - דרוש אישור משרד הבריאות, ומרשם רופא
ב. תרופות – דרוש אישור מהלקוח (רק במקרים של יבוא-אישי)
ג. מוצרי-עזר לכלי נשק (למשל, כוונות לרובה) - דרוש אישור משרד הפנים
ד. צעצועים בעלי ערך גבוה - דרוש אישור מכון התקנים
ה. זרעים - דרוש אישור משרד החקלאות
ו. טלפונים אלחוטיים, משדרים - דרוש אישור משרד התקשורת"
(...סוף ציטוט)

רשימת המוצרים אשר אסורים ליבוא, או שהייבוא שלהם דורש רישוי מיוחד, משתנה מעת לעת ועל-פי הנחיות הממשלה, היות והרשימה נקבעת לפי צרכי המדינה המשתנים, ועל-פי הפירוש המשפטי שניתן ללשון החוק, בידי המשרד או הוועדה בכנסת, האחראים לנושא.

[יובל]

בליסונג של בנצ'מייד יש כיום רק את ה Morpho, מהדגמים 32 (להב קצר) ו 51 (להב ארוך) אבל הם מתחילים ב 250 דולר FOB

דגמים ישנים יותר של בנצ'מייד הם כיום פריטי-אספנות, במחירים בין 400 דולר משומש למעל 1000 דולר במצב חדש, תלוי בדגם ומאיזה סידרה, ממוספר או לא, וכדומה.

דוגמה של דגם נדיר ומיוחד (Benchmade 49-01 Spring-Latch), משומש (בתמונה העליונה), ב 1350 דולר, לא כולל משלוח וביטוח :



דגמים כאלה נמכרים במועדוני אספנים, כמו bladeforums.com או jerzeedevil.com וגם balisongcollector.com, וכדומה - צריך להתקבל למועדונים כאלה כדי לקנות או למכור, ואינך יכול להתקבל מייד, כי ישנה מין תקופת-מבחן באתר, כדי להיות חבר בהם.

לא ידוע לי על מקומות אחרים שבהם ניתן כיום להשיג קלסיקות כמו Benchmade 42, ללא קשר למחיר.

ראה גם: http://www.gettier.org/custombalis_1.html לגבי מבחר דגמי העבר של בנצ'מייד, שהם כיום פריטי-אספנות, ועוד דגמים מעניינים אחרים, מתוך אתר של אספני בליסונג.

[יובל]

אינני זוכר היכן ראיתי את האיסור ביבוא של סכינים אוטומטיות, אני בימים הקרובים אחפש זאת, אם זכור לי טוב זה היה בפקודת המכס באחד מהסיווגים שלהם לגבי סכינים, אני צריך לבדוק זאת. ברגע שאמצא אני אשלח לך לינק.

הנה לינק של פקודת המכס (נוסח חדש) :

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?Ar ... goryID=231

מופיע בו איסור להביא ארצה פריטים שהם "אסורים ביבוא", אבל לא מפורטת בפקודת המכס רשימה של מוצרים אסורים ביבוא, כי רשימה זו מתעדכנת אחת לכמה זמן, לפי צרכי המדינה (ראה רשימה מעודכנת שפירסמתי).

בנוסף, הנה לינק למסמך הנקרא: צו המכס (איסור יבוא), התשס"א - 2005 :

http://www.finance.gov.il/customs/makahDocs/1417.pdf

כאן מופיעה במפורש התייחסות לסכינים כהגדרתם הרגילה בחוק, חוק שכולנו מכירים היטב:

אם-כן, לפי הצו, סכין האסורה ליבוא היא (תחילת ציטוט) :

סעיף 8 - פרט 82.11, פרט 93.07 - סכין, למעט אולר, כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, ולמעט סכין שנועדה לשמש במקצוע במלאכה, בעסק, לצורכי בית או למטרה כשרה אחרת (סוף ציטוט)

כלומר, אין הגדרה של סכין מיוחדת, האסורה ביבוא, שאיננה סכין האסורה להחזקה או נשיאה בתוקף החוק הרגיל לנשיאה או החזקה של סכינים, כלומר סעיף 184, המגדיר סכין האסורה לנשיאה על ידי אדם "מחוץ לתחום ביתו או חצריו", כלומר ברשות הרבים, או ברשות הכלל :

(תחילת ציטוט)
184. הגדרות (תיקון: תש"ן, תשנ"א)
לענין סימן זה -
"סכין" - כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;
"אולר" - סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;
"משקה משכר" - כמשמעותו בסעיף 2 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.
(סוף ציטוט)

[tutisdog]

יובל -- אם תקרא נכון את הסעיף בפקודת המכס ואני מצטט אותו :

8. סכין למעט אולר, כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, המסווגת בפרט 82.11
או 93.07, ולמעט סכין שנועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצורכי בית או למטרה כשרה אחרת.

להלן הגדרות "סכין" ו"אולר" בסעיף 184 לחוק העונשין:
"סכין" - כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך.
"אולר" - סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על 10 ס"מ ושלא ניתן להופכה בעזרת קפיץ
או באמצעי אחר לסכין שלהבה קבוע.

סכין שאינה אולר (לרבות חרב) אסורה ביבוא, למעט במקרים הבאים:
א. הסכין נועדה לשמש במקצוע ,במלאכה, בעסק, או לצורכי בית.
ב. הסכין נועדה לשמש למטרה כשרה אחרת. להלן דוגמאות למטרות כשרות אחרות: ספורט (סייף, אמנות לחימה, צלילה וכד'), מחנאות, אספנות, קישוט, סחר לצורכי אחת מהמטרות כאמור.

יבואן המבקש לייבא סכין המותרת ביבוא עפ"י הנחיות אלה, ימלא ויצרף לרשימון את טופס מכס 582 . כאשר היבואן הוא תאגיד, יש לצרף להצהרה אישור מרו"ח/ עו"ד החברה כי האדם אשר חותם על ההצהרה מוסמך לחתום בשם התאגיד.

מתנצל מראש על התגובה הארוכה. הפכתי את פקודת המכס ואכן לא מצאתי איסור ספציפי אבל כאחד שעבד בתחום ראיתי כבר מהרבה מצבים שבהם החוק הכתוב לא תמיד הוא זה שמשפיע ברגע הראשון אלא ההתרשמות של איש המכס .
כאמור - סכין שאינה אולר, לרבות חרב אסורה ביבוא למעט במקרים עפ"י סעיף קטן א + ב ( כאשר בסעיף ב' הם מגדירים לך דוגמאות של מטרה כשרה).
עכשיו למיטב הבנתי את החוק - סכין קפיצי נחשב לסכין כי הוא ננעל ונהפך לסכין בעל להב קבוע ולכן נטל ההוכחה למטרת השימוש שהיא אכן כשרה היא על המייבא, ומכאן אני מסיק שאלא אם כן הצלחת לשכנע את המכס כיבואן פרטי או מסחרי שאתה אכן מביא סכין קפיצי למטרת אספנות או קישוט בלבד, רק אז לא תהיה לך בעיה.
מכיוון שסכין קפיצי לא נתפס ככלי לגיטימי לעבודה למחנאות ספורט או לצורכי בית וכד', וזה בעיני הרשויות , לכן אתה לא רואה מכירה של פריטים כאלה בחנויות. לנו האספנים זה כלי לגיטימי שיהיה באוסף, אבל העבודה היא עלינו להוכיח שזה למטרת אספנות בלבד.
לא נתקלתי בארץ בחנויות שמחזיקות פריטים כאלה בצורה מסודרת, רק בהברחות ואני מדבר עוד על הימים שברחוב העצמאות בחיפה היה את שוק הימאים, שכיום כבר לא תמצא שם כלום. אבל מעבר לכך לא ראיתי בשום מקום , אני את הפריטים שהיו לי רכשתי מאספנים ומכרתי לאספנים. אבל לא הצלחתי למצוא מקומות מסודרים שאתה יכול לרכוש אחת , אני משער שהסיבה היא שליבואן מסחרי הרבה יותר קשה להוכיח שפריטים מסוג זה ספציפי יימכרו בפועל לאספנות בלבד. לעומת פריט כמו חרב או סכין צייד . אני בטוח שלאדם פרטי שיצליח להוכיח שהוא אספן יהיה הרבה יותר קל לייבא אחת עבור עצמו, אבל עם מכס ישראל לך תדע.

להלן שתי דוגמאות של בעיות שעשו המכס , הסתיימו בשלום אומנם אבל מראה עד כמה חשוב להבין שהחוק מתפרש ע"י אנשים שלא תמיד מייחסים חשיבות לנוסח היבש שלו.

אני בעברי הייתי עובד בעמילות מכס באשדוד שהתמחתה ביבוא אישי, זכור לי מקרה של אשה שעלתה ארצה, הביאה את הציוד שלה, וזה נפל לבדיקת מכס אקראית, בבדיקה בין החפצים, ואני מדבר על 6 קו"ב של אריזות , נמצאה חרב בריטית מתחילת המאה שהיתה שייכת לסבא שלה והיא הועברה אליה בירושה, בודקי המכס התנהגו כאילו חרב העולם , לקח זמן לשכנע אותם לא להחרים את החרב ביחד עם הצהרות חתומות של הלקוחה שזה ירושה שלה (כי היא לא היתה אספנית או אפילו קרוב לכך) , לבסוף הצלחנו לשחרר לה את החרב .

היה לנו לקוח שהוא היה רוקח בהשכלתו ומקצועו, במסגרת עבודתו באחת מהאוניברסיטאות בארץ. הוא קיבל תרומה מארגון כלשהוא לאוניברסיטה שבה עבד, התרומה היתה ציוד רוקחות מתקופות שונות , מטרת הציוד שנתרם היתה לתצוגה בבי"ס שבו הוא מלמד, היה שם פריט ששימש בעבר לייצור נרות גליצרין (אלה שדוחפים במקום שלא רואה שמש ) , זה היה נראה כמעיין תוף עגול שמזכיר מאוד תוף של אקדח תופי, החלק החיצוני עגול די חלק ועוד חלק נשלף פנימי עם מגרעות שנותנות את הצורה של הנר. מי שמכיר את זה יודע שהנרות הללו נראים כמו קליע, דבר חשוב לא פחות , על הפריט עצמו היה רשום בלטינית שהוא ציוד לרוקחות ע"י היצרן, ומדובר בכלי לפחות בן 40 שנה. המכס עשה בלגן שלם סביב זה , כי הבודק ראה את זה ככלי לייצור קליעים ולא כלי לרוקחות, למרות כל ההצהרות ולמרות הרישום על הפריט עצמו, לקח לנו כשבוע של "מלחמה" עוד הצהרות ועוד שכנועים בכדי לאשר את הפריט הזה כחלק מאותו משלוח של פריטים תרומה שקיבלה האוניברסיטה על שמו של המורה.

עכשיו אפשר להיות שקט שאכן אתה יכול להביא סכין כזה במשלוח , אבל יש סיכוי גדול מדי שאתה תעבור שבעה מדורי גהנום ע"י המכס עד שתשחרר אותו, ואני לא רוצה לחשוב על יבואן מסחרי , כי הוא יעבור עשרה מדורי גהנום בשביל זה .

ושכל אחד יעשה את שיקוליו לגבי יבוא כזה.

[יובל]

מסכים אתך, והתשובה הארוכה והמפורטת שלך יכולה רק לתרום לדיון מעמיק, כי אנחנו התרגלנו לחשוב כאילו מדובר באיזור "אפור" שנתון לשיקול-דעתו של כל שוטר או פקיד-מכס מזדמן. אבל, הם פועלים על-פי חוק, והחוק הוא זה שקובע, כי אחרת אנחנו חיים במשטר אמורפי, שבו החוק הוא רק המלצה, ובו כל דאלים גבר, שזו כבר חצי-אנרכיה. ואני מאמין שאנחנו לא חיים באנרכיה, אלא במדינת-חוק.

לעצם העניין (וכל האמור להלן הוא רק לגבי בגיר מעל גיל 18, לקטינים כל זה לא רלבנטי, כי אסור להם להחזיק בסכין בכל מקרה):

אני לא חולק על כל ההגדרות הברורות למדי (להב ננעל, מעל 10 ס"מ, וכולי וכולי) לגבי סכין שיש צורך בהוכחת מטרה כשרה וכדומה.

אבל צריך לזכור שמדובר באיסור לשאת את הסכין ברבים, ולא על עצם הזכות להחזיק בה או לסחור בה (כולל ייבוא), שהיא מותרת על-פי כל דין.

קיים עקרון יסוד שנקרא "חופש היבוא" ועל-פיו, עקרונית, מותר לייבא כל דבר, אלא אם המדינה אוסרת על יבואו במפורש, מכוח צו מנהלי.

זו הרשימה שפרסמתי, ובה אין איסור יבוא על שום סוג של נשר קר, לרבות סכינים מכל סוג.

לגבי המכס. במקום שבו לשון החוק ברורה, ומוצר אינו אסור לייבוא, והמקרה דנן גם אינו דורש רישוי מיוחד טרם היבוא, כאן אין למכס שיקול-דעת, כי לא מדובר בפריט שבו החוק נותן למכס שיקול-דעת. מה שאסור, אסור - ומה שמותר, מותר.

לגבי המקרה שהזכרת, עם תוף הנרות שקיבל הרוקח, תגובת המוכס לא היתה במקומה, למרות שחששו נבע מהאיסור המפורש לייבא נשק חם ומוצרי-עזר לנשק חם או ציוד לחימה צבאי (ללא רישוי בטחוני לכך, מראש, ועל ידי גורם מוסמך).

במילים אחרות, אם המכס עושה לך בעיות כדי להכניס ארצה מוצר מותר ליבוא, זו סתם בירוקרטיה, או ניצול לרעה של סמכות, מתוך אינטרס קידום של עמילי מכס, או יבואנים של מוצר דומה, וזה לא יחזיק מים בשום בית משפט.

לגבי:
"...יבואן המבקש לייבא סכין המותרת ביבוא עפ"י הנחיות אלה, ימלא ויצרף לרשימון את טופס מכס 582 . כאשר היבואן הוא תאגיד, יש לצרף להצהרה אישור מרו"ח/ עו"ד החברה כי האדם אשר חותם על ההצהרה מוסמך לחתום בשם התאגיד...." - אכן מדובר בייבוא מסחרי ולא ביבוא אישי, וזהו דין אחיד לגבי אותו הבדל, בין אם מדובר ביבוא סכינים או ביבוא מזלגות. מסיבה זו יש פטור ממיסים על יבוא אישי מתחת לסכום מסויים, כי במקור, תשלום מכסים מיועד לשמר יצרנים מקומיים מתחרות של מוצר מיובא במחירי היצף.

"...המבקש לייבא סכין המותרת ביבוא עפ"י הנחיות אלה..." - נוגע למסחר עם קטינים או לגבי מטרות שימושי הסכין ("...הסכין נועדה לשמש למטרה כשרה ...") - ולא לגבי סוג הסכין - כי ממילא אין מגבלת-יבוא על סוג כזה או אחר של סכין, או בכלל סוג כזה או אחר של נשק קר.

אחרי הכל, כותרת הנושא היתה "האם סכין כזו או אחרת מותרת ביבוא", לא ?

ועוד משהו: אינני צריך כלל להוכיח לפקיד המכס, שאני מייבא את הסכין למטרה כשרה, כי עצם האיסור והגדרת הסכין, נוגעת לנשיאתו עליי ברשות הכלל. את המטרה הכשרה אני צריך להוכיח לשוטר שמצא אחת כזאת בכליי, או לשופט, באם אני מערער על זכותו השוטר להחרים לי אותה.

[tutisdog]

מסכים איתך לגבי זה שיש חוק כתוב ,אכן אינני זוכר היכן נתקלתי בנושא של האיסור לגבי הקפיציות, מכיוון שזה היה לפני זמן די רב , לא זכרתי אם אכן זה היה בפקודת המכס , למזלי ומזלנו האספנים אכן לא רשום הגבלה ספציפית למוצר , הבעיה היא שהניסוח בחלקו משאיר מקום לעמימות, וכאן הבעיה היא כאשר אלה שאמונים על אכיפת החוק, ברגע הראשון של ההתקלות מולם הם אלה שנותנים את הטון , אם וכאשר דבר כזה מועבר הלאה לדיון משפטי זה כבר סיפור אחר , ששם כפי שאמרת כל עוד עשית משהו עפ"י ההגדרה החוקית שלו והצלחת להוכיח את טענותיך , זה לא יתפוס מים בבית משפט. אבל אנחנו בעצם יותר מדברים על התכלס של היום יום.

לעמילי מכס אין שום אינטרס לגבי יבוא מסויים בין אם הוא יבוא אישי או מסחרי, מהסיבה שעפ"י החוק עמיל המכס חייב להיות אמון על חוקי המכס, וגם לשמור על אינטרס של הלקוח שלו, אל מול המכס. ולכן יש הרבה מקרים של סיווג משונה לפריט שיכלת לסווג אותו בצורה קצת שונה ברשימון היבוא, כאן מתבטא הניסיון של עמיל המכס אל מול המערכת הזו ועד כמה אפשר למתוח את הקצוות ללא בעיה .

מי שיושב במכס ומאשר רשימונים ומאשר סיווגים זה אנשים כמונו שלמדו את תפקידם ולמדו לסווג פריטים עפ"י סיווגים שיש בפקודת המכס ועפ"י נהלים שמגדירים איך לסווג פריט כזה או אחר.
למזלנו מצד אחד ולרעתנו מצד שני , פריטים כמו סכינים ואולרים למיניהם, ניתן לסווג רק בצורה אחת. בניגוד רב לפריטים מסוג אחר סתם לדוגמא אופניים, שאתה יכול לסווג זאת כפריט ספורט או כצעצוע אפילו. ושוב תלוי באותו פקיד מכס שמקבל את הרשימון שלך עם הסיווג , ישנם כאלה שצעצוע אכן יעבור אצלם וישנם כאלה שלא, כנ"ל גם במקרה שזה יסווג כגון ציוד ספורט.
ולכן למזלנו סכין או אולר קל יותר לתת לו סיווג אבל מצד שני ההוכחה שלנו כאספנים היא לא תמיד נתפסת בעיני פקיד מכס אחד בקלות למרות שהיא חוקית, והוא עלול לדרוש ממך הצהרות או הוכחות אחרות להובי שלך. ומנגד יהיה פקיד אחר שמספיק לו שתצהיר על כך על דף .

[יובל]

אם כך, אני שמח שהנושא עולה כאן בצורה ברורה ומפורטת, כי ראיתי כאן הרבה דיונים שנתנו משקל-יתר לשיקול דעתו של שוטר או פקיד, כאילו הם המחוקק ולא מישהו שאמור לפעול לפי הנחיות החוק, ובדיונים האלה, לא התייחסו בצורה מספיק נחרצת לעצם הגדרות החוק, לגבי מה החוק מתיר ומה הוא אוסר.

בירוקרטיה היא כבר בעיה מסוג אחר לגמרי, וכדי לטפל בה נדרש עורך דין, ולפעמים נדרשת גם העיתונות. אבל צריך לזכור, שהפקיד או איש החוק אשר מנצל את סמכותו לרעה, גורם לעמיתיו עוול בכך שהוא משחיר את פניהם ברבים כאשר עורך דין או עיתון מאלצים אותו להודות בטעותו, או חושפים את עקשנותו להכביד בקיום הנוהלים. ובשנים האחרונות אני חייב לציין, יש שיפור גדול בהתנהגותם הבירוקרטית של פקידים ואנשי חוק, בעיקר כי הם מבינים שבכך הם משחירים את המוניטין של המקצוע או המשרד אותו הם משרתים, והפוליטיקאים העומדים בראש המשרדים הממשלתיים רגישים יותר ויותר לביקורת ציבורית, ובצדק.

מדובר בכך שעמך איננו עדר צאן, המונהג על ידי פקיד שרירותי כזה או אחר, ואותו פקיד חייב לציית לחוק, גם אם זה לא תואם את דעתו האישית.