הי,
אני משתמש מידי פעם בפלדה של משורי נגרות ישנים ופסולים,
היתרון הגדול הוא שהם זמינים וזולים בעיקר לידיים הלא מיומנות שלי, אני עדיין הורס ושובר לעיתים קרובות מידי את העבודה שלי.
משורים שונים מתנהגים שונה, כלומר גם כאן אין לנו חוקים קבועים.
אני משתמש בפלדה הזו בעיקר לנסיונות או לסכינים שאינן נדרשות למאמצים קיצוניים.
לגבי החיסום, המתכון שאני משתמש בו.
מחמם עד 780-800 מעלות או לפי צבע, אדום ארגמן עמוק, טיפה לפני שנעשה קצת זוהר (תיזהר התמונות ברשת, הן, מעוותות את הצבע).
בדיקת פצירה.
טבילה בשמן ואז, טמפרינג - (שיחרור מאמצים / הרפייה) - בטוסטר 250 מעלות, בין 45 דקות לשעתיים.
לעיתים אני מחסם פעמים לפני הטמפרינג בעיקר אם אני מרגיש בבדיקה של הפצירה שהיא לא מחליקה מספיק.
אבל יש בזה גם סכנה מסויימת, כשחיממתי יותר מידי בחיסום השני, קיבלתי טקסטורה מדליקה אבל סכין שנשברה כשניסיתי לבדוק עליה כיפוף
על השנייה לא העזתי לנסות.
תשמע, המשורים מגיעים די מחוסמים, הקדיחה הופכת להיות סיוט, הרפייה עם קירור באויר לא תמיד עובדת, קירור איטי בחול לוקח הרבה זמן ולא תמיד מצליח לי, כלומר הפלדה עדיין קשה לקדיחה.
התוצאה הסופית, היא בסימן שאלה, אתה לא באמת יודע מה טיב הפלדה שקיבלת אחרי הטיפולים.
תבחר בתבונה מתי מתאים לך להשתמש בפלדה הזו.
בשבועיים האחרונים יצרתי שתי סכינים שעובדות במטבח שלנו, עובדות נפלא כסכין, מחזיקות חוד, חותכות לחם טרי בקלות וכנ"ל דלעות קשות, הפלדה מקבלת כתמים (לא עשיתי פטינה).
בעבר יצרתי שתי סכיני , אחת מהן עובדת באופן שוטף ובגבורה רבה חודשים ארוכים.
תספר לנו חוויות כדי שגם אנחנו נלמד מנסיונך.
בהצלחה.
"החיים הם כמו אבן משחזת. אתה לבדך קובע אם הם ישפשפו אותך או ילטשו אותך."
