מתכות ולהבים
שלום לאנשי הפורום
אני חדש כאן ומאוד נהנה לקרוא וללמוד מכל אחד ואחד כאן
אני חובב כלי נשק קרים וגם ייצרתי קוקורי יצור עצמי עבודת יד
ראשית אני מעוניין ללמוד קצת על נושא המתכות והתרכובות סימון מתכות מה הוא מסמל לדוגמא פלדה 1060 ממה היא מורכבת ועוד מס' רב של מתכות. לא מצאתי חומר על כך באינטרנט אשמח לקבל קישור לנושא
2 מה המדיניות של הבאת חרב חדה לארץ אני מעוניין לרכוש בחו"ל חרב סמוראים חדה לאימוני חיתוך
3 מה הפלדה המומלצת לחרב לעבודת חיתוך המחירים מתחילים בחו"ל מ300$ ועד אלפי דולרים
אשמח לתשובות
בברכה
אני חדש כאן ומאוד נהנה לקרוא וללמוד מכל אחד ואחד כאן
אני חובב כלי נשק קרים וגם ייצרתי קוקורי יצור עצמי עבודת יד
ראשית אני מעוניין ללמוד קצת על נושא המתכות והתרכובות סימון מתכות מה הוא מסמל לדוגמא פלדה 1060 ממה היא מורכבת ועוד מס' רב של מתכות. לא מצאתי חומר על כך באינטרנט אשמח לקבל קישור לנושא
2 מה המדיניות של הבאת חרב חדה לארץ אני מעוניין לרכוש בחו"ל חרב סמוראים חדה לאימוני חיתוך
3 מה הפלדה המומלצת לחרב לעבודת חיתוך המחירים מתחילים בחו"ל מ300$ ועד אלפי דולרים
אשמח לתשובות
בברכה
לא להתעצל ולעשות גוגל סרצ' מתי שצריך
הנה לך חומר על 1060
דוד
http://www.suppliersonline.com/research ... ls/856.asp
הנה לך חומר על 1060
דוד
http://www.suppliersonline.com/research ... ls/856.asp
לדוד אני חושב שיש טעות בלינק .מה שכתוב מתחת למפרט של תכולת המתכת מתייחס לאלומניום
This is a relatively low strength, essentially pure aluminum, alloy. It is noted for excellent welding characteristics and formability along with good corrosion resistance. It cannot be hardened by heat treatment.
VGAL
This is a relatively low strength, essentially pure aluminum, alloy. It is noted for excellent welding characteristics and formability along with good corrosion resistance. It cannot be hardened by heat treatment.
VGAL
חרבות ופלדה
אם אתה מתאמן במסגרת מסודרת שאל את המאמן שלך, יש למועדונים הסדרי ייבוא.
אם אין לך מושג בעבודת חרב אני ממש לא ממליץ לעשות את זה באופן עצמאי.
לאדם פרטי קשה מאד לייבא חרב מודרנית חדה, משרד המסחר והתעשייה מתנגד.
פלדת 1060 מכילה כשמה 0.6% פחמן, על הגבול שבין פלדה בינונית לפלדה רבת-פחמן, זו פלדה קפיצית מצויינת, בטיפול התרמי הנכון, ללהבים ארוכים שנועדו לעמוד בחיתוך וזעזועים.
אם אין לך מושג בעבודת חרב אני ממש לא ממליץ לעשות את זה באופן עצמאי.
לאדם פרטי קשה מאד לייבא חרב מודרנית חדה, משרד המסחר והתעשייה מתנגד.
פלדת 1060 מכילה כשמה 0.6% פחמן, על הגבול שבין פלדה בינונית לפלדה רבת-פחמן, זו פלדה קפיצית מצויינת, בטיפול התרמי הנכון, ללהבים ארוכים שנועדו לעמוד בחיתוך וזעזועים.
-
Guest
תודה על התשובות
1 איך ניתן להיות חבר בא.נ.ק.ה?
2 בניתי יצור עצמי של סכין קוקורי ואני צריך לבצע החלקה סופית של המתכת לאחר העיבוד(העיבוד נעשה בהשחזה ידנית להקטנת עובי המתכת ) השחזה ו,אולי טיפול טרמי .אשמח לדעת היכן אני יכול לבצע זאת
המתכת היא פלדת סיליקון
3 אני מעוניין לבנות/לקנות כבשן קטן לעבודות נפחות חובבניות משהוא יודע היכן ניתן לרכוש/ מידע איך ליצר
אני יודע שקימים כבשנים על גז ועל פחמים אשמח לדעת מה עדיף על מה בתור חובבן
בברכה
1 איך ניתן להיות חבר בא.נ.ק.ה?
2 בניתי יצור עצמי של סכין קוקורי ואני צריך לבצע החלקה סופית של המתכת לאחר העיבוד(העיבוד נעשה בהשחזה ידנית להקטנת עובי המתכת ) השחזה ו,אולי טיפול טרמי .אשמח לדעת היכן אני יכול לבצע זאת
המתכת היא פלדת סיליקון
3 אני מעוניין לבנות/לקנות כבשן קטן לעבודות נפחות חובבניות משהוא יודע היכן ניתן לרכוש/ מידע איך ליצר
אני יודע שקימים כבשנים על גז ועל פחמים אשמח לדעת מה עדיף על מה בתור חובבן
בברכה
קפוץ לחופי
אורי חופי מעין-שמר מלמד נפחות, וחוץ מזה הוא איש מעניין ורב ידע.
אפשר להיוועץ בו בעניין כירת פחמים וגם לקנות פחם מתאים (היום הגיע משלוח מאנגליה). כיום הוא בונה גם תנורי גז. הוא מוכר אותם בכמה אלפי שקלים, אז אולי זה יותר מדי בשבילך, אבל בשביל טיפולים תרמיים אין ברירה, צריך משהו טוב שיכול לאפשר חימום אחיד. אני חושב שבשימוש השוטף וגם בבניה/קנייה תנור גז יקר יותר, אבל יש לו יתרונות בנוחות באחידות החימום ובסכנת "שריפת" החומר הפחותה. להתחלה אפשר להסתפק בתנור פחמים.
לגבי ליטוש וטיפול תרמי- עדיף לעשות את הטיפול התרמי לפני הליטוש הסופי, גם בגלל חשש לעיוותים קטנים הנגרמים מהטיפול אותם אפשר לתקן בהשחזה, וגם כדי לא לשרוף קצוות דקים בחימום. את ההחלקה אני מאמין שתוכל לעשות עם בדי-לטש במספרים הולכים ועולים עד להחלקה, אבל שמור את זה לאחרי הטיפול התרמי. אגב טיפול תרמי- אם אתה יודע בדיוק איזו פלדה זו, אתה יכול לדעת אם זו פלדת שמן מים או אוויר. לפי העניין הזה תוכל לדעת איך לחסם אותה, ואיך להרפות (אם צריך).
אפשר להיוועץ בו בעניין כירת פחמים וגם לקנות פחם מתאים (היום הגיע משלוח מאנגליה). כיום הוא בונה גם תנורי גז. הוא מוכר אותם בכמה אלפי שקלים, אז אולי זה יותר מדי בשבילך, אבל בשביל טיפולים תרמיים אין ברירה, צריך משהו טוב שיכול לאפשר חימום אחיד. אני חושב שבשימוש השוטף וגם בבניה/קנייה תנור גז יקר יותר, אבל יש לו יתרונות בנוחות באחידות החימום ובסכנת "שריפת" החומר הפחותה. להתחלה אפשר להסתפק בתנור פחמים.
לגבי ליטוש וטיפול תרמי- עדיף לעשות את הטיפול התרמי לפני הליטוש הסופי, גם בגלל חשש לעיוותים קטנים הנגרמים מהטיפול אותם אפשר לתקן בהשחזה, וגם כדי לא לשרוף קצוות דקים בחימום. את ההחלקה אני מאמין שתוכל לעשות עם בדי-לטש במספרים הולכים ועולים עד להחלקה, אבל שמור את זה לאחרי הטיפול התרמי. אגב טיפול תרמי- אם אתה יודע בדיוק איזו פלדה זו, אתה יכול לדעת אם זו פלדת שמן מים או אוויר. לפי העניין הזה תוכל לדעת איך לחסם אותה, ואיך להרפות (אם צריך).
טיפול תרמי
ניסית פעם להכין סושי מקרפיון או ממושט?
והנמשל: טיפול תרמי הוא השלב האחרון.
כאשר מכינים כלי בוחרים את חומר הגלם לפי הדרישות- במקרה של הסכין שלך אני מניח שאתה רוצה חומר שתוכל לעבד בקלות יחסית, ושלאחר שתסיים תוכל להשתמש בו לחבטות עזות בלי שיישבר (קוקרי, לא?), שישמור על חדות הלהב לאורך זמן.
החומר הנבחר קובע את הפוטנציאל- כאשר מחממים את הפלדה מעל לטמפ' קריטית (התלויה בסוג הפלדה, לרוב בסביבות 850-900 מעלות) היא משנה את המבנה הגבישי שלה (מפרליט לאוסטניט). קירור מהיר (חיסום) מונע את המעבר למצב הקודם שהיה לפני החימום (פרליט), מכניס את החומר למצב יציב למחצה קשה ושביר בהרבה- מרטנזיט. מבנה המרטנזיט מבוסס על מיקום אטומי פחמן באתרים מיוחדים בגביש, ולכן אם אין מספיק פחמן אין משמעות לחיסום. אם רוצים פלדה חזקה (על חשבון הקשיות) ניתן להרפות- לחמם את הפלדה המחוסמת לטמפ' נמוכה (בסביבות 200-300 מעלות, תלוי בפלדה) ולשחרר כך חלק מן המאמצים הפנימיים שנוצרו במהלך החיסום.
ישנן פלדות רבות בעלות תכונות שונות ומשונות. אחוז הפחמן הוא הקריטריון הראשון לקביעת סוג הטיפול התרמי המתאים. פחות מ- 0.3% פחמן לרוב לא מאפשר חיזוק משמעותי של החומר ע"י חיסום. 0.8% פחמן מאפשר חיסום של 100% מהחומר. הוספת יסודות נוספים (מסגסגים) לפלדה משנה את ההתנהגות בטיפול תרמי. למשל: הוספת כרום מאפשרת היווצרות מרטנזיט גם בקירור איטי יותר, ולפיכך עומק חיסום גדול יותר (ביחס לפני השטח המתקררים הכי מהר). יש פלדות שלא מגיבות כמעט לטיפול תרמי- למשל פלדות אלחלד שמהן עושים את רוב הסכו"ם, שהניקל בהן מקבע את המבנה ה"חם" (אוסטניט) גם בטמפ' החדר. ישנן "פלדות אוויר" אשר גם קירור באוויר החופשי מביא אותן לקשיות גבוהה, למשל D2 המפורסמת המכילה % כרום פנטסטי.
ואחרי כל ההרצאה הכמעט מלומדת הזו- נסה לברר מה הסימול של הפלדה. לפי זה אפשר לבדוק בספרות כיצד ניתן לעשות לה טיפול תרמי נכון. פלדות סיליקון מתאימות (בעלות חוזק גבוה ועמידות לשחיקה- מכילות חלקיקי סיליקון קרביד כמו באבן משחזת!) יכולות להכיל כ- 2% סיליקון וכ- 3.5% פחמן. אין בידי כרגע את הספרות (metals handbook או משהו בסגנון) המפרטת את הטיפול התרמי, אבל אולי תבין קצת את המורכבות בקישור השימושי הבא:
http://ajh-knives.com/metals.html
בכל אופן- בהצלחה
והנמשל: טיפול תרמי הוא השלב האחרון.
כאשר מכינים כלי בוחרים את חומר הגלם לפי הדרישות- במקרה של הסכין שלך אני מניח שאתה רוצה חומר שתוכל לעבד בקלות יחסית, ושלאחר שתסיים תוכל להשתמש בו לחבטות עזות בלי שיישבר (קוקרי, לא?), שישמור על חדות הלהב לאורך זמן.
החומר הנבחר קובע את הפוטנציאל- כאשר מחממים את הפלדה מעל לטמפ' קריטית (התלויה בסוג הפלדה, לרוב בסביבות 850-900 מעלות) היא משנה את המבנה הגבישי שלה (מפרליט לאוסטניט). קירור מהיר (חיסום) מונע את המעבר למצב הקודם שהיה לפני החימום (פרליט), מכניס את החומר למצב יציב למחצה קשה ושביר בהרבה- מרטנזיט. מבנה המרטנזיט מבוסס על מיקום אטומי פחמן באתרים מיוחדים בגביש, ולכן אם אין מספיק פחמן אין משמעות לחיסום. אם רוצים פלדה חזקה (על חשבון הקשיות) ניתן להרפות- לחמם את הפלדה המחוסמת לטמפ' נמוכה (בסביבות 200-300 מעלות, תלוי בפלדה) ולשחרר כך חלק מן המאמצים הפנימיים שנוצרו במהלך החיסום.
ישנן פלדות רבות בעלות תכונות שונות ומשונות. אחוז הפחמן הוא הקריטריון הראשון לקביעת סוג הטיפול התרמי המתאים. פחות מ- 0.3% פחמן לרוב לא מאפשר חיזוק משמעותי של החומר ע"י חיסום. 0.8% פחמן מאפשר חיסום של 100% מהחומר. הוספת יסודות נוספים (מסגסגים) לפלדה משנה את ההתנהגות בטיפול תרמי. למשל: הוספת כרום מאפשרת היווצרות מרטנזיט גם בקירור איטי יותר, ולפיכך עומק חיסום גדול יותר (ביחס לפני השטח המתקררים הכי מהר). יש פלדות שלא מגיבות כמעט לטיפול תרמי- למשל פלדות אלחלד שמהן עושים את רוב הסכו"ם, שהניקל בהן מקבע את המבנה ה"חם" (אוסטניט) גם בטמפ' החדר. ישנן "פלדות אוויר" אשר גם קירור באוויר החופשי מביא אותן לקשיות גבוהה, למשל D2 המפורסמת המכילה % כרום פנטסטי.
ואחרי כל ההרצאה הכמעט מלומדת הזו- נסה לברר מה הסימול של הפלדה. לפי זה אפשר לבדוק בספרות כיצד ניתן לעשות לה טיפול תרמי נכון. פלדות סיליקון מתאימות (בעלות חוזק גבוה ועמידות לשחיקה- מכילות חלקיקי סיליקון קרביד כמו באבן משחזת!) יכולות להכיל כ- 2% סיליקון וכ- 3.5% פחמן. אין בידי כרגע את הספרות (metals handbook או משהו בסגנון) המפרטת את הטיפול התרמי, אבל אולי תבין קצת את המורכבות בקישור השימושי הבא:
http://ajh-knives.com/metals.html
בכל אופן- בהצלחה
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים
