פלדת zdp

[rrrr]

מה זה פלדת zdp ? זה טוב?

[זילבנג]

ZDP היא פלדת כלים עתירת פחמן וכרום מתוצרת Hitachi המאופיינת בעמידות מיוחדת לשחיקה. בעיבוד הכלי זה אומר שקשה יותר להשחיז אותה, אבל מצד שני היא תשמור טוב יותר על חדותה כסכין (עד פי 2 או 3) ביחס לפלדות כלים נפוצות כיום כמו 440C או 154CM, D2 ,S30V וכדומה.

הפלדה משמשת כיום יצרני סכינים כמו Spyderco לייצור להבים השומרים על חודם לאורך זמן רב יותר, תחת שימוש סביר, כמובן. הגירסה החדשה יותר נקראת ZDP-189

יש כיום מתכות אחרות הדומות לה, כמו S90V. בפורום של משתמשי Spyderco יש ויכוח על איזה מהשתיים עדיפה:

http://www.spyderco.com/forums/showthread.php?t=37526

תכונה זו אוצרת בתוכה גם חסרונות: הלהב שביר יותר תחת מאמצי פיתול ומכות, כי ביישום מתכות, יש צורך מתמיד לשמור על איזון רצוי, בין הקשיות לבין הרכות, וזאת כדי לתעל את יעילות הכלי, לסוג השימוש אליו הוא מיועד. זו בדיוק הסיבה בגללה יוצרים להבים עם חיסום דיפרנציאלי: חוד הסכין מחוסם יותר מגוף הלהב השומר על רפותו היחסית, כדי להימנע משבירת הלהב בעת מאמצי פיתול והלם של מכה.

תרכובת המתכת (הסגסוגת) והטיפול התרמי שהיא עוברת, משפיעים על סוג הקשר הכימי בין האטומים והמולקולות שבונים את החומר, והקשרים הכימיים החזקים ביותר, הם קשרים-שיתופיים בסריגים מרחביים, כמו למשל "קשר-יוני" או "קשר קו-וולנטי" המאפיינים איזורים מרותכים (כמו מעברי שכבות במתכת דמשקאית, או איזורי ריתוך בקשת), גבישים, וסוגי סלע עמידים במיוחד, כמו שחם.

לדוגמה: קושי היהלום נובע מסריג מרחבי, לעומת רכות הגרפיט הנובעת מסריג שכבתי.

כאמור, גם היהלום וגם הגרפיט הם סידור סריגי אחר (אלוטרופיה) של אותו יסוד - הפחמן.

http://www.williamhenryknives.com/press ... es/ZDP.pdf

[הפטיש]

איך מעבדים פלדה זו - בחישול או רק בשחיזה?

[זילבנג]

ZPD זו רק התרכובת, כלומר, הסגסוגת שמגיעה מיצרן המתכת אל יצרן הסכינים - כחומר גלם.

לפעמים היצרן ישלח את הסגסוגת של חומר הגלם לעיבוד נוסף, למשל - קיפול תרמי להשגת פלדה דמשקאית. היות ופלדות מסויימות (כמו למשל ZDP) אינן מתאימות לקיפול תרמי, נוהגים לרתך את השכבה הדמשקאית לצידי סגסוגת הלהב הקשה יותר, באמצעות ריתוך חומני, כלומר בחימום עם מכות קצובות על קורנס) - כפי שנעשה בסכיני שף וסנטוקו יוקרתיים (ראה לינק בתחתית). יש גם יצרני סכינים שקונים פלדה דמשקאית מוכנה.

יצרן של סכינים סדרתיות מקבל מיצרן המתכת, סליל של המתכת, כשהיא כבר שטוחה ובעובי הרצוי, והוא מוציא מתוכו (עם מכבש שטנץ) את הלהבים שתיכנן בעיצוב הגולמי שהכין, להמשך העיבוד במפעל.

את הלהבים האלה הוא שולח לעיבוד תרמי (בדרל-כלל בתוך המפעל שלו) שכולל חישול, חיסום, והרפיה.

השחזה, צריבה, ומירוק, הם רק בשלב הגימור של הלהב, לפני ההרכבה של הכלי.

[Zoro]

לא יודע מה אתכם...
אבל אני החכמתי