לא קשור בסכינים אבל אותי מטריד

[Guest]

לאור הפולמוס שמתנהל בנושא ודי ברור לי שאנשים מבוצרים בדעתם - וזה בסדר גמור, הייתי רוצה ליתן את הדעת , כפועל יוצא ממה שאנו קוראים זכויות הפרט למיניהן, אחרי הכל כפי שאני מבין זה חלק מהבעייה- זכויות הפרט,
כמובן שלא ארחיב את היריעה, אבל אדגיש נקודה שנוגחת בנו לאחרונה - בשם זכויות הפרט וזכויות האזרח , אנו מכבדים זכויות לאלו שלא כבדו זכותם של אחרים לחיות - רוצחים למשל, כי חוק הוא חוק וחל על כולם במידה שווה - כך למשל מיודענו יגאל עמיר , בשם זכויות הפרט - זוכה אזרח זה להתחתן, להוליד ילדים ואם אמשיך את הקו לא אתפלא אם נמצא אותו מסתובב חפשי תוך חמש שנים, כל זאת במסגרת הזכויות הללו,
ותחשבו עלזה!

[סער]

בעז, זה רק חלק מהסימפטום. אסיר הוא אזרח סוג ב' שחלק מזכויותיו נשללות לתקופה זו או אחרת, בין היתר הזכות (המפוקפקת?) לבחור ולהיבחר. לדעתי יש לבחון במשנה תוקף מחדש את כל הנושא. מה שמפריע לי, בין היתר, זו הקלות הבלתי נסבלת של מתן חופשות לאסירים, כולל רוצחים ודי אם ניזכר כיצד ברח הרוצח של דרק רוט - פשוט יצא לחופשה ולא חזר! אותי זה מחליא. לדעתי צריך להחמיר באכיפה וברמת הענישה, אולי תוך הטמעה מסויימת של עבודות פרך לשירות המדינה - ראו למשל בארה"ב שם אסירים עובדים במחצבות, סוללים כבישים וכיו"ב.

[ts]

הבעייה היא לא רק במתן חופשות אלא בקלות הראש של השופטים אשר מרחמים על הפושעים.
אני בתור שוטר אמנם בסדיר אבל כבר הרבה שנים במשטרה גם בתור מתנדב רואה זאת.
רבים מהשוטרים לא פועלים ע"פ כל הכללים וזאת אני אומר כשוטר ולא כחול אלא מג"ב.
אבל הבעייה העיקרית היא שבמקום להעניש את העבריין ואת השוטר מעניששים את רק את השוטר והעבריין הולך לו הביתה או עברה הבאה.
כמו כן שופטים רבים מקלים על העבריינים ומסתפקים בעונשים מטומטמים בלשון המעטה.
תוך מתן צוו הרחקה דבילי לאדם אשר הכה את אישתו וקיבל מספר צווים, אי שלילת רשיון נהיגה וכו'
אתן דוגמא: לפני כשנתיים במהלך בדיקת רכבים שגרתית שביצעתי עצרתי רכב בו נהג אדם אשר לו שלילת רשיון ברכב פרטי ל12 שנה אך כיוון שפרנסתו היא נהיגת משאית הותר לו לצורך הפרנס להמשיך ןלנהוג במשאית. בקיצור לקחו לו את האקדח ונתנו לו את פצצת האטום.
דעתי היא על כל עברה שמתבצעת ע"י אדם אשר נמצא מסוכן לציבור ושוחרר ע"י ביהמ"ש
או קיבל חופשה מהכלא יש לטבוע את השופט המשחרר בדבר פגיעה ברשלנות פושעת לכל הפחות אם לא בטביעה כאלו הוא היוזם או המבצע הישיר.

[ברווז]

עוד בעייה, שאנשים שונים זוכים לזכויות שונות, תלוי את מי הם מכירים וכמה כסף יש להם.
בנוגע ליגאל אמיר, או שיעיפו את הזכות להתחתן וללדת מכל האסירים בארץ, או שיתנו לכולם את האפשרות. רוצח הוא רוצח, בלי קשר למי נרצח. כמובן שאני מעדיף את האפשרות הראשונה.
התקשורת גם מעודדת את הנושא ע"י פירסום כל גזר דין קטנטן שעבריין רציני מקבל. אם התקשורת הייתה מפרסמת רק את גזרי הדין הכבדים, ההרתעה הייתה אולי עוד שווה משהוא.
ומצד שני, מתי פעם האחרונה ניתן פה גזר דין כבד?!
כשראשי ממשלה נאשמים בשחיתות,נשיאים באינוס,שרי אוצר במעילות, ועוד ועוד,
האזרח הקטן מרגיש שהוא יכול לעשות הכל.
אני בעד יישום מדיניות "החלונות השבורים" של ג'וליאני בארץ.
אבל אז כל השוטרים המושחתים יאבדו הרבה מ"הפרנסה", כך שזה לא יקרה בקרוב .