לדעתי, צילום רציני תלוי יותר בעין שמזהה תנאים מעניינים לצלם אותם, מאשר איכות המצלמה. כאן הכישרון חשוב יותר מאשר המכשיר. לא שאיכות המכשיר גורעת מהתוצאה חלילה, אבל העיקר הוא היכולת לזהות מצב ראוי לצילום.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Swedge הוא ההשחזה הנגדית לחורפת הלהב, כך שהדבר מקנה ללהב סגנון של השחזה דו-צדדית. ברוב המקרים (אך לא בכולם) זוהי השחזת-דמה, כי לרוב, בעיקר באולרים למיניהם, השחזה נגדית אמיתית, כזו שמסוגלת לחתוך, היא לא-פרקטית ואף מסוכנת למשתמש, ולא צריך הרבה דמיון כדי להבין מדוע.
האולרים היחידים שבהם להב דו-צדדי אמיתי יכול להיות גם פרקטי וגם בטוח הם אולרים מסוג פרפר-שטוח, וקפיציות למיניהם, בעיקר מסוג OTF:
בתמונה הבאה, זה אולי ה-
Swedge המפורסם ביותר בעולם (מופיע כחיקוי בלהבי אולרים רבים), על הלהב של BM42 מתוצרת Benchmade
לעיתים נדירות ביותר באולרים ההשחזה הדו-צדדית היא אמיתית, במיוחד באולר המסוכן יותר לשימוש, אולר הפרפר (BM46) אותו אפשר להזמין עם צד-נגדי מושחז או קהה (כפי שמופיע בתמונה):
פרפר עם להב דו-צדדי אמיתי דורש זהירות מיוחדת בשימוש, אדפטציה מיוחדת של כמה טכניקות פתיחה, והימנעות מוחלטת מכמה טכניקות מקובלות אחרות. להבים כאלה נקראים בדרך-כלל בשם 'Spearhead', כלומר "ראש חנית", אבל יש גם בסגנון אחר (BM49):
נ.ב: "להזמין" במקרה דנן הוא תיאורטי בלבד והיה נכון לשנות התשעים, כי שני הדגמים 46 ו-49 הם כיום נדירים ביותר.