מרפי >.<
למה סכין חדשה חייבת ליפול דווקא על החוד שלה ולהתעקם? 
-
drorhermesh
- נושא - כלים
- הודעות:118
- הצטרף:2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
קונספירציה
זו קונספירציה ידועה של גילדת משחיזי הסכינים. לפני מספר שנים הם התחילו קומבינציה עם מועצת הידיות. בכל השחזה הם משנים מאט את האיזן של הסכין וכך סכינים ישנים נופלים על הידית החל מהיום שמפסיקים לייצר להן חלפים.
הטבע
כל דבר איכותי טוב יותר לאחר קצת שימוש : נעלי ריצה ,כדורגל,שולחן עץ ,זו דרכו של הטבע.
1. חלק יקר שנשמט מהיד נופל תמיד כך, שהוא גורם לנזק הגדול ביותר
2. פרוסה מרוחה בממרח שנופלת על שטיח יקר, תיפול תמיד על הצד של הממרח
3. בשביל לקבל הלוואה, אתה קודם-כל צריך להוכיח לבנק שאתה לא צריך אותה
- - - -
1. אם אתה מפרק מכשיר ומרכיב אותו בחזרה, תמיד יישארו לך חלקים שנותרו
2. חלקים קטנים אתה לא מוצא, חלקים גדולים אתה לא צריך
3. כשקורה משבר באירגון, זה שמחייך כבר מצא את מי להאשים
2. פרוסה מרוחה בממרח שנופלת על שטיח יקר, תיפול תמיד על הצד של הממרח
3. בשביל לקבל הלוואה, אתה קודם-כל צריך להוכיח לבנק שאתה לא צריך אותה
- - - -
1. אם אתה מפרק מכשיר ומרכיב אותו בחזרה, תמיד יישארו לך חלקים שנותרו
2. חלקים קטנים אתה לא מוצא, חלקים גדולים אתה לא צריך
3. כשקורה משבר באירגון, זה שמחייך כבר מצא את מי להאשים
יש פתרון
איך שאתה קונה את הסכין החדשה, צא אל החצר ותתחרע עליה קצת
אפשר אפילו לשים אותה במלחציים ולתת לה סריטה עמוקה בלהב או בידית, כזו שממש רואים מצד אחד, אבל אם תולים אותה עם הצד הזה אל הקיר, לא.
מהרגע הזה היא מפסיקה ליפול על השפיץ, כל ילד קטן בגן מרפי באירלנד יגיד לך.
מצד שני,
מהרגע שאתה מתחיל לעשות את זה, מרפי לא יוצא פרייר, וכשתתבונן בסכין בחנות ותיקח אותה ליד, היא תיפול ישר על השפיץ ו.. שברת - שילמת
אפשר אפילו לשים אותה במלחציים ולתת לה סריטה עמוקה בלהב או בידית, כזו שממש רואים מצד אחד, אבל אם תולים אותה עם הצד הזה אל הקיר, לא.
מהרגע הזה היא מפסיקה ליפול על השפיץ, כל ילד קטן בגן מרפי באירלנד יגיד לך.
מצד שני,
מהרגע שאתה מתחיל לעשות את זה, מרפי לא יוצא פרייר, וכשתתבונן בסכין בחנות ותיקח אותה ליד, היא תיפול ישר על השפיץ ו.. שברת - שילמת
להלן סיפור בנושא
דוד
New Zealand maker Bryan Baker, the manufacturer of Svord branded blades, related this true story to me. (Knifemakers may sometimes manipulate the truth, but never tell lies.)
Somewhere on the North Island a saleslady in a sports store was trying to convince a Kiwi bushman that he ought to purchase a top quality Svord knife to take back with him into the sticks, whence he came. He was a big bloke, over six feet tall, and mean-looking. He wore a black singlet and gumboots. (Don't tell me ... his name as Wal and he hailed from Footrot Flats!)
The charming lady managed to mellow the scruffy bushman who agreed to buy the knife, although he still had reservations about it's alleged ability to perform in tough conditions.
A few feet outside the door, so the lady says, "Wal" raised the knife at arms length above his head. Then, to her utter amazement, he dropped the knife, plumb onto its point onto the concrete pathway. There was a sickening crunch as steel met stone! He picked it up, carefully examining the tip, then to her great relief, "Wal" gave her the thumbs up of approval through the shop window.
I Guess this is the sort of stuff that starts legends. No doubt Wal, like Banjo Patterson's MAN FROM IRONBARK, has "told the story o'er and o'er while the listening shearers gape". Of course, it would have been a different story indeed had there been a metal fatigue fracture somewhere near the swedge!
דוד
New Zealand maker Bryan Baker, the manufacturer of Svord branded blades, related this true story to me. (Knifemakers may sometimes manipulate the truth, but never tell lies.)
Somewhere on the North Island a saleslady in a sports store was trying to convince a Kiwi bushman that he ought to purchase a top quality Svord knife to take back with him into the sticks, whence he came. He was a big bloke, over six feet tall, and mean-looking. He wore a black singlet and gumboots. (Don't tell me ... his name as Wal and he hailed from Footrot Flats!)
The charming lady managed to mellow the scruffy bushman who agreed to buy the knife, although he still had reservations about it's alleged ability to perform in tough conditions.
A few feet outside the door, so the lady says, "Wal" raised the knife at arms length above his head. Then, to her utter amazement, he dropped the knife, plumb onto its point onto the concrete pathway. There was a sickening crunch as steel met stone! He picked it up, carefully examining the tip, then to her great relief, "Wal" gave her the thumbs up of approval through the shop window.
I Guess this is the sort of stuff that starts legends. No doubt Wal, like Banjo Patterson's MAN FROM IRONBARK, has "told the story o'er and o'er while the listening shearers gape". Of course, it would have been a different story indeed had there been a metal fatigue fracture somewhere near the swedge!
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים
