משאל:איך אתה מגיב לסיטואציה הבאה

[דובון]

פרסמת מודעה למכירת סכין מהאוסף.הראשון שמגיב מספר לך בהתרגשות שכבר שנים הוא חולם על הסכין הזה, ומחר זה כבר איתו על החגורה.כעבור חודש אתה מגלה באקראי שיומיים לאחר הקניה הציע את הסכין למכירה-במחיר כפול-באתר מתחרה

[SiDi]

כשנפגשתי עם אלישע הוא סיפר לי על המקרה ואני הייתי המום מהמעשה אבל אני לא חושב שיש ממש דרך להתחמק ממחירה לבנאדם שזאת הכוונה שלו.וחבל

אלישע שלחתי הודעה לפרטי.

[דובון]

קיבלת תשובה מפורטת לפרטי

[EliranD]

מותר להתאכזב,לכעוס ולהצטער שהוא היה הראשון.
זאתי התשובה שלי.

[דובון]

ראו-אני לא חושף את האיש,אני לא חושף את הסכין-אפילו לא את הפורום המתחרה והמחירים.רק מנסה לברר אם רק אני רואה פה בעיה.לכן בניתי את זה כמשאל, כדי שתכלו רק לסמן בעילום שם,אם לא בא לכם לכתוב.

[tutisdog]

תמיד יהיו אנשים שיעשו זאת ותמיד יהיו אנשים שיגידו משהו שהם לא מתכוונים אליו באמת. נכון שזה יכול קצת לבאס ולהרגיז אבל, בכל מקרה רצית למכור וקיבלת את המחיר שביקשת אני משער כך

התשובה שלי הייתה :
זה החיים העיקר שהצ'ק שלו לא חזר.

אין טעם להתבאס יותר מידי. כי למרות הכל החיים יפים מידי בשביל זה

[האביר]

דובון יקר שלום רב

לצערי,אינני רואה כל קושי בעניין, אלא אם כן לא ציינת כי האיש ביקש הנחה משמעותית בגין XYZ [כמו שעשית לי] .

זאת כי,חלומות משתנים וכמו שאתה יודע כאספן, הכיסופים והגעגועים לסכין או "כלי" חדש נמוגים קימעה מרגע שהם בידך ואתה מתאווה לריגוש הבא כמו כל "מכור" או "נקרומן קטן" [נרשם בכוונה כך] .

אז, בקיצקץ סע מחר למפגש העמותה, תאכל טוב ותהנה ,החבר'ה נהדרים -אני מאוד נהנתי מהמפגש האחרון ומהאירוח של האביר סער הנכבד.

ובקשר לשאר הקישקושים בפורום על התייחסות החברים, דובון ספר להם על אתרים של "אוכלי אדם" כאן רוב החבר'ה נחמדים מאוד: הייתי מאוד רוצה לפגוש את אלירן הקטן, ברווז,דוד,TC, טוטסי ,קרמיט ואחרים שבסה"כ מעניינים אותי גם כבני אדם.

כל טוב לכולם.

[דובון]

טוטיס
קרא לי רומנטיקן;קרא לי אידאליסט,אבל בניגוד למה שכמה אנשים חושבים או רומזים,זה לא הביזנס שלי,וכמו שכתבתי בשרשור שהתחיל הכל לפני חודשיים ,אני מנסה לממש בערך 80% מהאוסף הלא גדול שהיה לי כדי לקדם מטרות טובות שאינן קשורות לא לסכינים ולא למחיה השוטפת שלנו (ובכוונה אני משאיר את הנושא עמום).
ובגלל צירוף הנסיבות שכבר טחנו לא מעט (שקניתי בדולרים יקרים ושילמתי עבור משלוח ומכס ומע"ם)לא רק שאין לי מזה שום רווח,אלא אני מוכר בהפסד נומינלי של 30-40% על מה ששילמתי לפני שנים.
מה שכן יש לי -חוץ מהמטרה הנעלה-זה האושר שאני גורם לאנשים פה ,שאני מצליח להגשים להם חלום לשים יד על סכין שלא האמינו שיקבלו,ועוד פה בארץ,ובמחיר שהם יכולים לעמוד בו.
זו הסיבה שאני די מופתע לגלות שעושים לי מניפולציה,ואולי בסופו של דבר הסכינים יעזבו את הקהילה שלנו ויישלחו לצד השני של העולם.
אולי זה לא מתאים לאדם בגילי ובעל נסיון החיים והרקע שלי אבל זה אני.

[tutisdog]

בגדול אני מסכים עם דברייך אבל לעולם לא תדע מול מי אתה עומד בעצם , יש אנשים שקופים למדי ויש אנשים שאינם שקופים , אני יכול לומר שאני מבין את הבאסה אבל כפי שאמרתי בסופו של דבר הסכין נמכר , ועבר לבעלות אחרת, וזה כבר די מאוחר אז כך שהזמן הוא זה שיירפא את הכאב במקרה הזה,

לי קרו שני מקרים דומים בחיים , אחד עם רכב קבריולט (פורד אסקורט 94) שמכרתי לאדם שאמר והראה התלהבות , אבל לאחר חודש וחצי הוא מכר אותו , אמנם לא במחיר כפול אבל מכר ברווח נאה מהקנייה ממני. לא ציער אותי הרווח שעשה אלא ציער אותי למכור מלכתחילה את הרכב.
הזמן בכל מקרה העביר את הכאב.
המקרה השני היה עם שני כלבים שאימצתי מהרחוב, היו אצלי חצי שנה ולאחד מצאתי לו "בית חם" או לפחות כך חשבתי. וביקשתי הבטחה מהזוג המאמץ שבמידה ויש בעיה אנא ליצור איתי קשר ואני אקח אותו חזרה. לבסוף עבר שבוע וחצי והתקשרת לשאול מה שלום הכלב והסתבר שהם מסרו אותו הלאה למישהו שאין לי מידע לגביו ואין לי מושג לגבי יחסו לכלבים. הכלב השני עד היום אצלי לאחר שניסיתי למצוא לו בית ולאחר שהצבתי תנאי למי שבא לאמץ שלפני האימוץ אני מעוניין שיבוא פעמיים או שלוש ויצא עם הכלב לטייל בנוכחותי בכדי שאראה את היחס ואת הרצון שלו האמיתי לאמץ. יש לציין שהכלב הזה איתי עד היום ולאחר ששני אנשים באו וראו למרות התלהובתם הם לא התמידו ולא הראו יחס טוב מידי ולכן לא קיבלו את הכלב לאימוץ.
אני לא מצטער שלא נתתי להם לאמץ בסוף ןאני לא מצטער לרגע אפילו שהכלב עד היום אצלי. בגלל זה כבר יש לי ארבעה כלבים ושלושה חתולים. והיד עוד נטויה ברגע שארויח שוב משכורת.

מוסר ההשכל שלי הוא לפעמים אולי עדיף לסמוך על תחושת בטן ולא רק על מראה עיניים ומשמע אוזניים.

אני מאמין שאפשר ליישם עקרון דומה גם במכירת סכינים , למרות שברגע שכבר עברה הבעלות לגבי סכינים לפחות עדיף לא לקחת ללב כי אני מאמין שיגיע סכין אחר שייפצה על האובדן. או לפחות ייפצה על ההרגשה והטעם המר שהאירה לך המכירה.

להיות אידאליסט זה טוב למרות שציניקנים יאמרו בעולם כמו שלנו אידיאליסט רק סובל ולרוב אין לו חוץ מסבל כלום.
אני תמיד אומר לציניקן שללא אידיאליסטים העולם היה נראה אפילו גרוע יותר

[drorhermesh]

הספר "מלך עכברוש" של ג'יימס קלאוול מספר על מחנה של שבויי מלחמה בויאטנם. באחד הפרקים מתוארת מכירה של שעון אומגה לשומר. המוכר וחבריו מחליפים את המנגנון בזה של שעון זול יותר. אז הם מוכרים אותו במחיר "הפסד" לגיבור הסיפור. הוא מוכר אותו לשומר במחיר שהוא שבריר מהמחיר של אומגה מקורי בארה"ב, ונותן לשומר להוריד אותו למחיר נמוך יותר. כמבון שהמחיר הסופי כפול מזה שהוא שילם במקור. השומר ימכור אותו בשוק המקורי במחיר גבוה פי 10. האסירים יוכלו לרכוש משומרים אחרים תרנגולת נוספת או קמח שיציל אותם מרעב.

יש פה מצב שבו כל צד בעסקה מרגיש שהוא דפק את האחרים ובסכומים שמתוארים כל אחד מקבל קצת מעל מה שקיווה לקבל בהתחלה. זה לא מצב אופטימלי (בסוף לאף אחד אין שעון אומגה מלא) אבל הכלכלה זזה.

ובגישה אופטימית יותר, יכול להיות ששני אנשים חיפשו את הסכין הזה שנים ועשית את שניהם מאושרים.....בפרק זמן קצר מאוד.....

[דובון]

דרור
כרגיל אתה מרומם את רוחי!
הקונה ממני גם הגשים את חלומו,גם החזיק בסכין לפחות יומיים (ואולי אפילו לקח אותו לביקור במקום עבודתו) וגם שילם את חשבון החשמל.השני שהסכים לשלם מחיר גבוה גם הגשים חלום והיה שווה לו,ואם הוא קנה את זה לאביו ליום הולדתו (כמו BAGUA שחיפש פה סכין לאבא ביום שישי לפנות בוקר)אז בכלל התנעתי שרשרת פיצוץ של אושר גלובלי.
אתה יודע מה-הולך על זה!

[רוחו_של_TC]

vini vidi vadis

[Guest]

דובון,
מה שקרה לך הוא התמצית המזוקקת של העקרון הקפיטליסטי, קונה מזהה הזדמנות עסקית, מבצע פעולת רכישה אגרסיבית (במקרה שלך מספר סיפור כלשהו), קונה במחיר טוב, הקונה והמוכר מרגישים טוב, הקונה עושה שימושקצר במוצר ובהמשך מוכר אותו ברווח.
לא היתה עושה אותו דבר?
כמובן, שמה שאביר כתב אף הוא נכון מאד ומתאר במדויק את האופי האנושי של זן האספנים הנכחד באשר הם, אולם לפי סיפורך, אני מניח שהתאור הראשון קרוב יותר למציאות.
אני שמח שמצאת נחמה בכך שהפעלת אפקט פרפר, אולם הדמיון לאירועי מלך עכברוש קלוש לדעתי.
ובכל זאת, החלטת למכור סכין, קיבלת את המחיר אותו רצית, דיינו. לא?
מייק

[אמיר_לב]

את האמת אלישע, זה היה קצת מרגיז אותי אבל יותר מכל מאכזב, רובנו המוחץ אוסף סכינים שיש לנו חיבור מיידי איתם , אף פעם אי אפשר להסביר את זה חוץ מאשר כשרואים את אותה סכין או חרב שרוצים. לדעתי זה בסדר להתרגז במקרה כזה אבל אם מכרת את הסכין אז כנראה שגם לך היא לא היתה ממש חשובה.

[קרמיט]

דובון ידידי
אני מסכים לחלוטין עם מייק.
מכרתי לא מעט פריטים בחיי שאח"כ נמכרו בכפול. אף פעם לא ראיתי עם זה בעיה. אני ביקשתי מחיר, קיבלתי את מה שרציתי ובזה נגמר הסיפור. אם לקונה יש דרך להגיע לקליינטים שלי אין אליהם גישה, שייבושם לו. אם הוא בר תושיה רבה משלי, גם כן שייבושם לו.
כל עוד אף אחד לא הכריח אותי למכור, אין בעיה. אנשים קונים ומוכרים לאחר מכן מסיבות שונות. רצון לממן חלק מהעיסקה. הפריט לא מוצא חן בעיניהם כפי שחשבו. או למסחר נטו.
אני אישית מכרתי (ועדיין מוכר ) אוסף שלם מכוון שאני מגייס כסף לחתונה וללימודי דוקטורט בארה"ב, וברור לי שאני מציע מחירים זולים משיקוליי האישיים ומי שקונה ויש לו זמן וסבלנות ימכור בכפול. כול עוד שני הצדדים קיבלו את מה שרצו אין בעיה. עיני אינה צרה לרווחו של הצד השני בעיסקה.
אני אישית דובון, קניתי ממך מספר פריטים ולא מכרתי אף אחד מהם (עדין). חלקם שמרתי לעצמי וחלקם נתתי במתנה לאנשים יקרים. יחד עם זאת אם אחליט בשלב מסוים למכור, ברור שאנסה להשיג מחיר מקסימאלי. אנני רואה מדוע לא?
בקיצור, אני סבור שמרגע והפריט יצא מידי, רשאי הקונה לעשות איתו כראות עיניו ואין לי שום סיבה לביקורת. באותה מידה יכול היה האיש לזרוק את הפריט כי מאס בו. האים גם אז היה מקום לעלבון או מרירות מצד המוכר?

רם (קרמיט)

[saya]

אין מה לעשות. ככה החיים. העיקר זה באמת שהצ'ק שלו לא חזר....
אם מוכרים סכין, או כל דבר אחר, צריך לדעת שהקונה יעשה איתה מה שהוא רוצה- לא בהכרח ישמור את זה לעצמו. וזה מקובל לגמרי, כיוון שמרגע שהסכין יצאה מרשותך אי אפשר להתלונן.
בקיצור- לא נעים, אבל זה מה יש.

[iv]

בקצרה כי מאוחר. ברגע שמכרתי סכין, היא כבר לא שלי והבעלים החדש והמאושר יכול לעשות בה כרצונו