שאלה מעניינת

[הפטיש]

מעניין אותי לדעת, מדוע בארץ יש עדיפות בין האספנים, לפחות כאלה שכותבים כאן בפורום, לרכוש דווקא סכינים מודרניות למיניהן,במיוחד מתקפלות, ולא נשק בעל ערך הסטורי, או פריטים אתניים שונים. פשוט שמתי לב שהרבה יותר קל למכור ספיידרקו מאשר חרב טולוור או פגיון קריס. קוקרי לא נחשב - יש דווקא ביקוש די גדול להם, לדעתי. בכל אופן, המצב נראה לי לא הגיוני - פריטים הסטוריים או אתנים הם בעלי ערך יותר מבאק, קא-באר או ספיידרקו. חס וחלילה, אני לא מזלזל בהם, פשוט מוזר לי מאוד.

[tutisdog]

שאלה מעניינת בהחלט

מקווה שאנשים בפורום יגיבו לשאלתך , וכך נוכל לקבל תמונה קצת יותר טובה על בחירותיהם ואולי גם לסיבה שבחירותיהם כאלה.

ולכן אני אגיב ראשון, אצלי אישית אין עניין ברכישת כלים הסטוריים. מעבר לעובדה שיש לי כיף לראותם ולדעת קצת על הכלים המסוימים , אבל מבחינת רכישה לאוסף שלי אין לי עניין רב.
בשנה החולפת מאז שפוטרתי , עברתי כמה שינויים לאחר שמכרתי חלק ניכר מאד מהאוסף שהיה לי, שהיה בו כל מיני פריטים סדרתיים , הייתי רוצה בעתיד ללכת על כיוון הקאסטום בעיקר ומדי פעם גם על פריט מודרני סידרתי שמוצא חן בעיניי. וגם לנסות את הצד היצירתי שבי באופן יותר מוצלח מהיום והעשיר את האוסף בפריטים מעשה ידיי.
בידיעה שרוב פריטי הקאסטום ישבו במגירה והסדרתיים ישמשו לעבודה.
בשאיפה שתוך כמה חודשים אוכל לחזור לאיסוף ורכישה של סכינים אני מאמין שזה הכיוון הכללי שאבחר מתוך ההבנה שמעבר לחיבה שלי לידיעה על כלים הסטוריים והשימוש בהם אין לי רצון עז לרכוש לאוסף העתידי פריטים כאלה.

[Pesel]

אני אוסף כידונים לרובה מאוזר. בעבר פרסמתי פה כמה כידונים שהיו לי למחירה, לצערי נמכרו שלא דרך הפורום. בקרוב, ברגע שאצלם, אפרסם פה כידון מאוזר ברזילאי ארוך.
במקביל אני גם מיצר סכינים, או יותר נכון להגיד עושה "תלבושות" ללהבים. אני לא רודף אחרי דברים סדרתיים, אבל מדי פעם קונה דברים שמשתמש בהם.
מבחינתי, פורום זה מקום שאוכל לרכוש ולחלוק ידע, להתרשם מיצירות של אנשים אחרים ומדי פעם לפגוש אנשים שנדבקו בחיידק KNIFO-MANIAC

[ברווז]

דעותיי בנושא-ידועות.
אני בעל "שריטה" לפונקציונאליות. גם האוסף שלי "סובל" מכך-התייצבתי על קו איסוף צבאי.
סכינים עתיקות וייחודיות זה נחמד, וחשוב לאוסף, אבל אני קונה הרבה יותר פריטים שימושיים ליום-יום מאשר עתיקות לאספנים, כי אני "חורש" עליהם (על החדשות, תרגעו... ).
ובינינו, מי לא אוהב את ההרגשה של סכין חדשה, יפה, נוצצת ונוחה ביד? הפתיחה\סגירה ה"בתולית" כשהיא חדשה, המראה של הנרתיק החדש, הריח שלו...
למעט האספנים ה"הארד-קור" , אני חושב שרובנו אוהבים יותר להתחדש במשהו מודרני מדי פעם, ולו רק בשביל ההרגשה ו"זכויות הלספר לחב'רה".

[דובון]

פטיש
אני שמח שעוררת את השאלה.מבלי להעמיק יותר מדי אני יכול לחשוב על כמה הסברים,וכולם ראויים בעיני:
ראשית-יש סוגים שונים של אספנות ,שמתאפיינים בסוגים שונים של מיקוד:יש המעדיפים את הצד ההסטורי ("הסיפור" של הסכין" )או האתני ( הההיבט הפולקלוריסטי שלו).יש המתמקדים בצד הארטיסטי-קישוטי ויש מי שמבכרים את הצד הפונקציונאלי-חומרים חדשניים,מנעולי להב מעניינים טכנולוגית או ורסיות מודרניות על מוטיבים קלאסיים.
שיקול שני הינו שאם אתה רוצה לשאת את סכיניך ולהשתמש בהם באופן שוטף,הרי נשיאת הכלים ההסטוריים תהיה לא מעשית,ביזארית ובד"כ לא חוקית.הגישה שלי לסכינים היא לא מוזיאלית,ואת רובם המכריע נשאתי תקופות כאלו ואחרות ואף והשתמשתי בהם.
שיקול שלישי הוא המחיר-שמענו ממייק שחרב יפנית מייצור תעשייתי מתקופת מלה"ע השניה-שלא תואר לה ולא הדר ולא ייחוד אספני -נמכרת ב-1500 דולר לערך.אתה יודע כמה סכינים מודרניים ,מבית טוב ,אפשר לקנות בסכומים כאלה?אצלי לפחות אין התלבטות.

ועניין אחרון-ואולי זה זניח-אני לא רוצה להחזיק בביתי ,ולהציג לראווה, כלים שאולי בוצע בהם הרג! נכון שלכל סכין יש פוטנציאל כזה,אבל סכין חדש לא שימש למטרה כלשהי בעבר.
הרעיון של לרכוש ביונט עתיק וחלוד ,ששימש ככלי הריגה באיזו מלחמה ישנה-ואחת היא לי מי ההורג ומי הנהרג-נראה לי מזוויע,וגם בחינם לא הייתי מקבל אותו לרשותי.מתנצל אם אני מציג השקפות "רוחניות" מדי (לא תמיד הייתי כזה) אבל ייתכן שיש גם אחרים שמושפעים משיקולים כאלה-גם אם לא במודע.

[הפטיש]

דובון, למדת פאנג שואי במקרה, או משהו כזה? אני פעם סיפרתי על האוסף שלי למישהי שמסתבר שמתעסקת עם זה, והיא קיבלה חום. אמרה לי שאם אני רוצה לחיות טוב, שאוציא מהבית מהר ובכל מחיר. כמובן שלא התייחסתי לכך, ומאז אני בודק לפני שמתחיל אם מישהי, האם היא בקטע של פאנג שואי, או לא.

[דובון]

פטיש
פאנג שוואי לא למדתי.ענפים אחרים-מערביים יותר- של רפואה אלטרנטיבית אכן למדתי,אבל אתה יודע,החיים מורכבים יותר מהסיווגים הרגילים.אין לך כאן עסק עם נער ב-"בומבמלה" עם עיניים נוצצות וצינגלה ביד.אחרי עשרים וכמה שנים בכוחות הבטחון אני לא חושב שאני חשוד בנאיביות ובעדינות קיצונית,אלא שמתישהו-אחרי גיל 40-חלק מאיתנו נתפסים לסוג אחר של חשיבה ותפישת עולם (וחלק מהחברים הישנים חושבים שהתחרפנו!)

[רוחו_של_TC]

vini vidi vadis

[דובון]

רוחו של TC
רק מבזק קצר-כחומר למחשבה ולנטרול הרגשות שלנו ביחס לסכינים
נניח שכולנו אוספים מלחיות (כלים לבזיקת מלח),ורובנו לא מתכוונים לממש ברווח:
מוטי-היה מחפש מלחיה וייטנמית שהאיכרים עושים בעצמם

מייק -היה מחפש מלחיה יפנית מהמאה ה-16

אתה היית מחפש מלחיה מעץ אקזוטי עם גילופים מעשה אמן

אלירן-היה מחפש מלחיה שאפשר לזרוק ממטוס ולא נשברת

ויש מי שהיה רוצה 10 מלחיות-מארצות שונות,מחומרים שונים ועם מנגנוני טחינת מלח שונים

[Pesel]

ואיזו מלחיה אני הייתי מחפש?

[דובון]

פסל
אני יכול רק לנחש מהמעט שאני מכיר אותך:תפיסה טכנית טובה,התמקדות בפריטים הסטוריים עם מחלקה של פריטים מודרניים ושימושיים...
הכי טוב שאתה תבחר-אולי המלחיה שיורי גגארין לקח לחלל?!

[polycros]

בהמשך לשאלת האוספים ולא למלחיות
אני אישית אוסף מה שתופס לי את העין וגורם לי לתחושה של "אני חייב שיהיה לי אחד כזה"
לא משנה אם הדבר מוגדר כנשק היסטורי שיש ברשותי כמה או משר חדש ונוצץ שכם מאלו לא חסר לי .
אני מאמין שבסופו של דבר זה מה שקובע גם אם יש למישהו נטיה לכיוון העתיק או להפך

[הפטיש]

רוחו של טי סי, מסכים איתך בכל מילה! סוף-סוף מישהו שחושב בערך כמוני! דובון, אהבתי את מה שפירטת - ממש תיארת במדוייק את חלק מהאספנים כאן בפורום. ואם כבר, אז אני, הפטיש, הייתי בוחר מלחיה בעלת ערך הסטורי מארצות ערב.

[EliranD]

אלישע יודע מה הוא אומר