knife.co.il

שלום וערב טוב לכולם,

שמתי לב שאנשים כותבים לאחרים שהצילום של הסכין לא טוב ותביאו אותה אלי ואני אצלם אותה.

אח שלי(אותו גיל כמוני) לומד צילום וקולנוע באוניבריסטת תל אביב.

גם לי לא ממש מצליח לעשות תמונות יפות לסכינים שלי...

איך אתם מצלמים את הסכין שלכם?עם אחזרי אור קטנים?פוקוס על הסכין ומטושטש מאחורה?

מה הדרך שלכם?

יהיה מאוד נחמד עם כולם יסתכלו ילמדו וילמדו אחרים ומאחרים

בברכה,
ניר

מבלי להתייחס למחירי הציוד לצילום (ממאתיים שקל למצלמה פשוטה משומשת ועד לעשרים-אלף שקל למצלמת רפלקס חדשה עם עדשה או עדשות שרוכשים בנפרד) כדי ליישם עקרונות של צילום צריך מצלמה עם שליטה במפתח צמצם, במהירות תריס וברגישות חיישן (ISO).

- במצב אוטומטי, אין למי שמצלם שליטה, חוץ מאשר לאן לכוון את המצלמה, ובאיזה תנאי אור לצלם.

בטכנולוגיה המתקדמת כיום, רוב התוצאות באוטומט מלא יוצאות מצוין, אבל זה לא מתאים לכל אחד, ויש מי שרוצה יותר שליטה בכיוונון של מצבי המצלמה, ולשם כך דרושה מצלמה עם רמת שליטה גבוהה יותר.

- במצב ידני, יש שליטה על על מיקום הפוקוס (המרחק מהעדשה שיכנס לפוקוס), שליטה על חדות או טשטוש הרקע ביחס לאובייקט המצולם, ושליטה על כמות האור הכללית בצילום.

- השליטה בטשטוש של הרקע תלויה במפתח הצמצם: צמצם סגור יותר גורם לחידוד הרקע וצמצם פתוח גורם לטישטוש הרקע. ההבדל בין שני המצבים נקרא בשם "עומק שדה", והוא גדול יותר ככל שהצמצם סגור יותר וככל שאורך המוקד של העדשה הוא קצר יותר, כלומר לכיוון "זוית רחבה". הזוית הרחבה ביותר היא בעדשת "עין הדג", ולעדשה זו יש "עומק שדה" אינסופי, כלומר בה הכל מפוקס, גם הקרוב ביותר וגם הרחוק ביותר.

- מפתח הצמצם קובע גם את כמות האור וגם את "עומק השדה". ככל שהצמצם פתוח יותר הרקע של האוביקט יצא מטושטש יותר, גם כשהאובייקט המצולם נשאר חד (מפוקס).

- מהירות התריס קובעת גם את כמות האור וגם את החדות של אובייקטים בתנועה. ככל שמהירות התריס נמוכה יותר, עצמים בתנועה ייצאו "מרוחים" בטישטוש של תנועה בתמונה.

עבור כל סגירה של צמצם צריך להוריד את מהירות התריס, ועבור כל פתיחה של צמצם צריך להעלות את מהירות התריס.

הסולם של מפתחי הצמצם ומהירויות התריס, הוא במכפלות של כמות-אור:

1. כל מפתח צמצם קטן יותר (מספר גבוה יותר) מוריד את כמות האור לחצי מהמפתח הקודם.
2. כל מפתח צמצם גדול יותר (מספר נמוך יותר) מכפיל את כמות האור ביחס למפתח הקודם.
3. כל מהירות תריס גבוהה יותר (מספר גבוה יותר) מורידה את כמות האור לחצי מהמהירות הקודמת.
4. כל מהירות תריס נמוכה יותר (מספר נמוך יותר) מכפילה את כמות האור ביחס למהירות הקודמת.

כלומר כדי לשמור על אותה כמות אור, על כל סגירת צמצם בדרגה אחת מורידים מהירות תריס בדרגה אחת, ועל כל פתיחת צמצם בדרגה אחת מעלים את מהירות התריס בדרגה אחת.

לפי אותו עיקרון, כדי לשמור על אותה כמות אור, על כל העלאת מהירות תריס בדרגה אחת פותחים את הצמצם בדרגה אחת, ועל כל הורדת מהירות תריס בדרגה אחת, סוגרים את הצמצם בדרגה אחת.

מחוץ לנוסחה הבסיסית הזאת, כאשר מגיעים למצבי קיצון, ועדיין חסר אור, אפשר להעלות את רגישות החיישן (דרגת ISO), וכאשר מגיעים למצב קיצון שעדיין יש עודף אור, אפשר להוריד את רגישות החיישן, בדרגות ה ISO של החיישן.

אלה העקרונות הבסיסיים. זו לא תורה מסובכת, כי הכל פועל על אותו עיקרון, וכאשר מבינים את השפעה ההדדית של הצמצם והתריס, כל השאר נשאר תלוי בנסיון המעשי בצילום, שבו אפשר לבדוק את העקרונות האלה בפעולה.

וכמובן, תמיד אפשר עדיין לצלם במצב של אוטומט מלא, כלומר לתת למצלמה להחליט לבד, ולבחור מתוך כמה נסיונות את התמונה המוצלחת ביותר.

בניגוד לתקופת הפילם, שהיה צורך להמתין עד לסיום הפיתוח וההדפסה, כיום ניתן לראות את התוצאה באופן מיידי, תוך-כדי צילום, ומשם להמשיך הלאה ולהחליט מה לשנות בכיוונון של המצלמה כדי לשפר את התוצאה.

בניגוד לפעם, כשהפילמים וההדפסות עלו הרבה כסף, כיום, הצילום דורש רק זמן וסבלנות.

תודה רבה רבה על ההסבר אנסה אותו בהמשך השבוע...

יש ל אח שלי מצלמה שעלתה 2,600 ש''ח מקצועית, זום, פוקוס הכל.

כמו בתמונה רק בצבע אדום ויותר משוכללת:

אם מדובר בזאת (Nikon Coolpix P-500), זו אחת ממצלמות הסופר-זום הטובות בעולם. היא איננה מצלמת רפלקס (למרות שהיא נראית כזו), אבל היא לא נופלת מהן בהרבה - אגב ניתן לקנות אותה כיום, חדשה מהחנות, בסביבות 1600 ש"ח, ואולי גם פחות. - למה דווקא זאת? אני לא מכיר דגם אחר בסגנון הזה, שקיים גם באדום

הייתי איתו בתרגיל בית שקיבל כמה שוטים והמצלמה עשתה דברים נהדרים...יחסית חדשה

...

http://www.dpreview.com/products/nikon/ ... kon_cpp500

http://snapsort.com/compare/Fujifilm_Fi ... Nikon-P500

http://snapsort.com/compare/Fujifilm-HS22-vs-Nikon-P500

http://snapsort.com/compare/Nikon-P500- ... _DMC-FZ100

http://snapsort.com/compare/Canon-SX40-vs-Nikon-P500

http://snapsort.com/compare/Nikon-P500-vs-Sony-HX100v

http://snapsort.com/compare/Canon_Power ... Nikon-P500

nikon d3 100 עכשיו שאלתי וביררתי 2,600 ש''ח כולל עדשה כמו בתמונה עם המצלמה השחורה

אתה בטח מתכוון ל Nikon D3100



2100 שקל זה מחיר לגוף המצלמה בלבד.

http://www.zap.co.il/model.aspx?modelid=774676

אולי אתה מתכוון למחיר כולל עדשה של מצלמה משומשת.

צריך לקנות לה בנפרד גם עדשה, ויש עבור המצלמה הזאת עדשות שעולות יותר מהגוף.

יובל כרגע דיברתי איתו והעלתי את התמונה הנכונה בדיוק וגם את הדגם הנכון.

אתה מוזמן לכתוב את זה בגוגל ולראות תוצאות אבל 2600 כולל עדשה במבצע (שכחתי לציין) בחנות ביציאה מתל אביב.

רגע זה אתו דבר ?!

הנה רוב הדגמים של המצלמות:

•Nikon 1
•Nikon D3000
•Nikon D300s
•Nikon D3100
•Nikon D3h
•Nikon D3s
•Nikon D3x
•Nikon D3xs
•Nikon D4
•Nikon D400
•Nikon D4000
•Nikon D500
•Nikon D5000
•Nikon D5100
•Nikon D60 SE
•Nikon D700
•Nikon D7000
•Nikon D700s
•Nikon D700x
•Nikon D7100
•Nikon D800
•Nikon D90
•Nikon D900
•Nikon Deals

...

חוץ מדגמי מצלמות , גם טכניקות תאורה די חשובות. הנה מאמר נחמד שטוב לצעדים ראשונים בצילום סכינים ושאר חפצים מתכתיים בוהקים :

http://www.learnmyshot.com/How+to+photo ... rome+Metal

אח, איפה הימים בהם הוצאתי את העיניים בנסיון לעשות פוקוס במצלמות כאלה :

TC, Like
רקע לצילום של ספיידרקו.

לא מגיע לרמות של הרקע שלך, אבל אנחנו מתקדמים.

TC wrote:הכי חשוב זה לבחור רקע מתאים ותאורה נכונה. כך תבטיח תמונה מענינת שעשויה לרגש את הצופה ולהנעים את זמנו

במה להיתרכז לא הבנתי בסכין כבר נראת מושחזת למדי

מסכן האבא...הלך על הספיידריקו

תאורה טובה ונכונה זה 90% של הצלחה.
כמה כללים כדי להשיג תמונה טובה ללא מאמץ מיוחד. (מדורגים לפי חשיבות)
1. לא לצלם עם נייד!!!!
2. בקניית מצלמה לא לרדוף אחרי פיקסלים, (3MP) מספיק בהחלט, תפנו את ההפרש לאופטיקה טובה יותר.
3. לצלם באור יום
2. לצלם בצל ולא בשמש ישירה
3. להשקיע עוד 200 שקל בדורגלים הכי פשוטים
4.לבחור רקע ניטרלי


צולם ב Fuji FinePix 5000, מצלמה בת 8 שנים, מחיר אז 1200 כיום אולי 400 ש"ח.
באור יום עם דורגלים, במצב אוטומטי MACRO

תמונה מטה בחדר סגור עם תאורה מלכותית, רואים הבדלים.

Fujifilm FinePix S5000 Zoom
http://www.dpreview.com/products/fujifi ... nepixs5000

לכל קובץ תמונה במקור (הקובץ המקורי שנוצר על המצלמה, לפני עריכה או רינדור מחדש) יש מטא-פייל (מין קובץ-מערכת פנימי שזור כקובץ בתוך קובץ התמונה) שנקרא EXIF.

ב EXIF מתועדים כל כיוונוני המצלמה שהיו בעת צילום התמונה, ומהם ניתן ללמוד על כל הפרטים הטכניים (רמת ISO, מפתח צמצם, מהירות תריס, אורך מוקד של העדשה, מצב עבודה של המצלמה, מצב עבודה של העדשה, תאריך ושעת הצילום, דגם המצלמה, דגם העדשה, וכדומה) שאיפשרו את התוצאה שהתקבלה.

ריחוף של העכבר מעל קובץ צילום מקורי של תמונה בחלונות, מאיר פתק עם הפרטים העיקריים מתוך ה EXIF

כאשר מעבדים את הקובץ המקורי של התמונה (זה שנוצר במצלמה) בתוכנת עריכה ויוצרים ממנה רינדור מחדש (Save As) של הקובץ לאחר עריכה ושינויים (אפילו רק שינוי-גודל לצורך הילאה או משלוח), ה EXIF יימחק מתוך הקובץ החדש שנוצר, וכך גם יילכו לאיבוד הפרטים הטכניים של הצילום.

ישנן תוכנות עריכה שאפשר לבקש בהן במיוחד, שה EXIF המקורי יועבר (יועתק) גם לרינדור המחודש של התמונה.

או קי . העקרון בצילום - כל צילום - הוא : רישום האור המוחזר מהאוביקט המצולם ע"ג פילם (פעם) / סנסור (היום) . מה הקטע עם סכינים ו/או כל אוביקט מתכתי מבריק אחר ? שהוא מתנהג (כמעט) כמו מראה - מחזיר את האור הפוגע בו כמעט לחלוטין . (יצא לי פעמיים כמעט , לא נורא)
כשמצלמים מראה , מצלמים בעצם את העצם הנשקף בה , לא את המראה עצמה. אותו הסיפור עם להב הסכין , ולכן צריך לחשוב על בניית תאורה שתשתקף על הלהב בצורה שתעביר היטב את צורתו והטקסטורה שלו .
לשם כך לרוב בונים "אוהל אור" העשוי מבד לבן (או ניר או כל חומר שיפזר את האור העובר דרכו) מסביב לאוביקט , ועדשת המצלמה מציצה מבעד לפתח קטן באוהל. עכשיו ניתן לשחק עם מקור האור (או מקורות האור) ולשנות את כיוונו ומרחקו מאוהל האור, ובכך לשנות את ההשתקפויות הנראות על הלהב . ניתן גם להוסיף רצועות ניר כהה מצידו החיצוני או הפנימי של האוהל כך שהשתקפותן תדגיש את צורת הלהב או סתם תוסיף עניין.
עכשיו ניתן לשלוט באמצעות הצמצם בעומק השדה ובכך לשלוט במידת הטשטוש / חדות של ההשתקפויות (לרוב נרצה שהאוביקט עצמו יהיה חד ככל האפשר) . רצוי גם לשמור על נקיון הסכין שכן כל גרגר אבק מצטלם ממש טוב .
היתרון במצלמה דיגיטלית הוא כמובן היכולת לבחון בזמן אמת את התוצאות של כל ניסוי . כשלמדתי צילום (בתקופת המזוזואיקון התחתון) היה צריך לצלם בפולרואיד ואז לנחש איך זה יצא באמת , לצלם, לרוץ ולפתח , לתקן את הסט וחוזר חלילה .
כל זה נכון כמובן לגבי להב הסכין . הידית זה כבר סיפור אחר . כנ"ל אם הלהב אינו מבריק אלא צבוע בשחור או כל צבע "לא מטלי" אחר .

והנה לינק להסבר על בניית אוהל אור מאולתר (לצלמים מקצועיים יש לרוב אוהל אור "אמיתי" המיוצר למטרה זו) :

http://www.creativepro.com/article/digi ... light-tent

שכחתם לציין, שיש גם צלמים שזו הפרנסה שלהם.
מביא להם סכין, ועבור סכום סימלי שמתחיל מחמישה דולר לתמונה הם עושים אחלה בוק שבעולם.
למה אני אוהב תאורטיקאים? הרבה מלל ולא תמונה אחד. לא, בעצם בגלל זה אני לא אוהב אותם.
צילומים רבותי, צילומים.

stifa wrote:רצוי גם לשמור על נקיון הסכין שכן כל גרגר אבק מצטלם ממש טוב

עוד יתרון חשוב של העידן הדיגיטלי הוא האפשרות לרטש בקלות יחסית, ועל שולחן העריכה, ליכלוך ופגמים אחרים.

...

צליל תזכיר לו את זה בכל פעם

נזכרתי פתאום במשהו שהשתעשעתי איתו לפני כמה שנים , וסיקרן אותי לראות איזה תוצאות אקבל כשאנסה את ההטכניקה הזו על סכינים :










(יובל, רואה מה קורה כשמתעצלים לנקות אבק ואין זמן לרטש ב-PS )

התמונות האלה צולמו בסקאנר ביתי (מסוג Epson 2400 Photo למי שמתעניין בדגם) ע"י הנחת העצמים על משטח הזכוכית כיסויים בבד שחור (טי-שירט במקרה זה) וסריקתם . לאחר מכן ביצעתי כמה איזונים קטנים ב-gimp ("פוטושופ" חינמי) + Unsharp mask .
כפי שניתן לראות השיטה הזו ממש לא מתאימה ללהב בוהק כמו של הליול , ואפילו החלק ה"חצי מבריק" של להב הקונדור יוצא "מושחם"... מה שכן, טקסטורות כמו של ידית הקונדור וקליפת הקלמנטינה מודגשות בצורה יפה .
עכשיו צריך למצוא דרך לשלב בין הטכניקה הזו לצילום באוהל אור ...

...

דווקא די מתאים לתמונות אמנותיות יותר: פרסומות, פליירים וכדומה.
רשמתי בפניי.
פעם חשבתי על פעם חשבתי על בניית אוהל אור, אבל די מהר ירדתי מהעניין (אחרי חקירה מעמיקה של נושא) אם לא מתעסקים בזה יום יום בזבוז אנרגיות ומשאבים יקרים.

TC wrote:

יובל wrote:

stifa wrote:רצוי גם לשמור על נקיון הסכין שכן כל גרגר אבק מצטלם ממש טוב

עוד יתרון חשוב של העידן הדיגיטלי הוא האפשרות לרטש בקלות יחסית, ועל שולחן העריכה, ליכלוך ופגמים אחרים.

יובל, כשביקשת ממני להכין הדגמה בוידאו הדגשת שאתה רוצה אותה "ללא עריכה" - וטוב שכך. למה זה פתאום לגיטימי בעיניך לבצע ריטוש על תצלומי סטילס? הרי אם יש פגמים על הלהב חשוב שמי שרואה את התמונה ידע עליהם, אחרת מה בעצם מוצג לצופה? מה שהיוצר "היה רוצה" להכין? מה שהצופה "היה רוצה" שהסכין תהיה? אני מוכן לקבל שימוש מוגבל בפילטרים כמו auto level auto contrast ו auto color אבל אם מתחילים להתעסק יותר מדי עם העלמת פריטים או הוספה שלהם היצירה מאבדת את הקשר שלה למציאות.

לגבי מכירת סכינים (או סחורה למכירה בכלל) אתה צודק בהחלט, אבל לגבי צילומי פרסומת ואמנות, הריטוש (ובכלל כל הנושא של Post-Processing) הוא חלק נכבד מאד מהעבודה, ושם הצילום המקורי הוא רק "חומר-גלם" לעיבוד מאוחר על שולחן העריכה.

מישהו יכול לדמיין צילום פרסומת או סרט הוליוודי ללא עריכה ?

stifa wrote:(יובל, רואה מה קורה כשמתעצלים לנקות אבק ואין זמן לרטש ב-PS )

התמונות האלה צולמו בסקאנר ביתי (מסוג Epson 2400 Photo למי שמתעניין בדגם) ע"י הנחת העצמים על משטח הזכוכית כיסויים בבד שחור (טי-שירט במקרה זה) וסריקתם . לאחר מכן ביצעתי כמה איזונים קטנים ב-gimp ("פוטושופ" חינמי) + Unsharp mask .

כפי שניתן לראות השיטה הזו ממש לא מתאימה ללהב בוהק כמו של הליול , ואפילו החלק ה"חצי מבריק" של להב הקונדור יוצא "מושחם"... מה שכן, טקסטורות כמו של ידית הקונדור וקליפת הקלמנטינה מודגשות בצורה יפה .
עכשיו צריך למצוא דרך לשלב בין הטכניקה הזו לצילום באוהל אור ...

הצילום באמצעות סקאנר הוא אמנם חד מאד (בעל רזולוציה פנטסטית אם חושבים על זה) אבל עומק השדה בו מוגבל, ומעל 2 או 3 סנטימטרים של עומק מאבדים את הפוקוס.

מצד שני, כדאי תמיד לנסות ולנסות בכל מה שנוגע ל"אקספרימנטים משוגעים" בצילום, כי אפילו אם אחד לאלף יוצא משהו מיוחד או אטרקטיבי, זה שווה את כל המאמץ.

תמונה מטושטשת ולא קשורה, אבל אני מאמין שלכל אחד באוטו יש סכין.

למרות שהשוטר אמר לי מילון פעם שהיא לא אמורה להיות שם....

אבל הסכין הצילה אתוי בטיול בכנרת, תפסנו דגים מרשת של מישהו בכנרת.

מושט טרי זה הכי אחי

יובל wrote: מישהו יכול לדמיין צילום פרסומת או סרט הוליוודי ללא עריכה ?

התכוונתי בעיקר לשיקולי עלות/תועלת : בד"כ יותר קל לנקות אבק ב-2 דקות מאשר לבלות שעה בריטוש האבק בפוטושופ.
לגבי הויכוח הפילוסופי על הצורך בעריכת המציאות על כל סוגיה - כל שביכולתי לומר הוא שלרוב אנו מעדיפים את המציאות ערוכה , כולל קריאת העיתון וצפייה בחדשות, שכבר לא לדבר על היגיינה ואסתטיקה אישיים יומיומיים (מישהו היה רוצה שכולנו נפסיק להשתמש בדיאודורנט או מטהרי אויר לשירותים ? )

stifa wrote:

יובל wrote: מישהו יכול לדמיין צילום פרסומת או סרט הוליוודי ללא עריכה ?

התכוונתי בעיקר לשיקולי עלות/תועלת : בד"כ יותר קל לנקות אבק ב-2 דקות מאשר לבלות שעה בריטוש האבק בפוטושופ.

אכן בשיקול הזה אתה צודק, ואני גם זוכר (בעיקר משנות השבעים והשמונים) אלף ואחד אמצעים להימנעות מאבק והסרת אבק, ממראות רפלקס, עדשות ונגטיבים, ואפילו היום, רוב מצלמות ה DSLR צוברות אבק על החיישן ובמנגנון, ובדגמים היקרים יותר יש גם מנגנון אוטומטי לניקוי אבק מהחיישן - אבל זו בעיה מיוחדת למצלמות עם עדשות מתחלפות, כי האבק חודר לשם, רוצים או לא רוצים.

גם בסורקים, מטבע הדברים יש בעית ליכלוך ואבק.

אבל במצלמות דיגיטליות עם עדשות קבועות אין לאבק לאן לחדור, ושם פשוט מרכיבים (במידת האפשר) על העדשה פילטר UV, וחסל סדר אבק.