ספיידרקו delica 4
Posted: 20:29 ,11 May 2009, Mon
כבר כמה זמן שאני מעונין בכלי הזה- תהיתי אם להשקיע בגרסת ה- ZDP או להסתפק בפלדה הסטנדטית שהם מציעים (VG10). רציתי ספיידרקו עם להב חלק שאוכל להשחיז, שיהיה לי קצת גיוון בכיס בחיי היומיום.
הצעתו של רומן בפורום לפני כמה שבועות תפסה אותי מוכן ובשל לרכישה.
בתור בעליה של tasman salt ישר השוויתי ביד עוד לפני שקניתי, ורמת הגימור של ה- DELICA נראתה לי נמוכה מעט- מהכתובת על בסיס הלהב שעמקה לא אחיד, דרך השקע שבמנוף נעילת הלהב שהיה רדוד ובלתי ממורכז, ועד לפאזת ההשחזה שרומן הודה שאיננה דנדשה, אבל אמר שלא ניסה להשחיזה מעולם. בדיקת פרטים מדוקדקת בבית הורידה את החששות שהכלי מזויף, אבל עדיין הרגיש לי משהו לא הכי הכי.
ב- DELICA יש פס פלדה בלחיי הידית, מה שמעלה את משקל הסכין מעט, אבל נותן קשיחות לידית וגם איזון טוב. כדי להעביר את הקליפ לתנוחה החביבה עלי (ציר למטה בכיס שמאל) נאלצתי לחפש מברג כוכב מיוחד- מזל שזה בדיוק הכלי המשמש להידוק ברגי שימות חריטה למחזיקיהן, ומצאתי אחד בעבודה. להידוק ציר הלהב, אגב, צריך מברג גדול יותר מאותה הסדרה, ואללה יודע איפה אפשר למצוא כזה בשוק החופשי.
מכיוון שבתקופת הרכישה עסקתי בזמני הפנוי בהשחזת סכין המטבח הקרמי של קיוסרה, ניצלתי את ההזדמנות והשחזתי את ה DELICA על אופני יהלום עדינים. ההשחזה בוצעה בזווית קהה יותר מזו שבה אני משחיז את סכיני המטבח שלי, אני מעריך שבאזור 20 מעלות. האופן העדין השאיר אחריו השחזה חלקה מאוד- אולי חלקה מדי. הפלדה- VG10 - מרגישה כבדה וקשה יותר מה- H1 של סדרת SALT, ויש משהו נעים בתחושה ובמראה של הפלדה הזו. קשה לי להסביר את זה מילולית, אבל ביד מרגישים שזו פלדה על הכיפאק.
לא נכנסתי לסדרת ניסויי התעללות בכלי החביב, אבל הכנסתי לכיס לכמה ימים. ה- DELICA עשתה כל מה שביקשתי ממנה: קילפה פירות, פתחה אריזות, חידדה עפרונות וחתכה ניירות להדגמה. אחרי כמה ימים נשברתי והשחזתי אותה שוב על אבן גסה יותר. חיתוך הניירות השתפר פלאים, ואכבר אי אפשר להעביר אצבע בלי להרגיש מאויים. דווקא התיידדנו, אני ו- DELICA, אבל הה אני כותב את הביקורת, ובכיסי ה- TASMAN SALT...
בשורה התחתונה- אחלה כלי, זו לא היא, זה אני.
הצעתו של רומן בפורום לפני כמה שבועות תפסה אותי מוכן ובשל לרכישה.
בתור בעליה של tasman salt ישר השוויתי ביד עוד לפני שקניתי, ורמת הגימור של ה- DELICA נראתה לי נמוכה מעט- מהכתובת על בסיס הלהב שעמקה לא אחיד, דרך השקע שבמנוף נעילת הלהב שהיה רדוד ובלתי ממורכז, ועד לפאזת ההשחזה שרומן הודה שאיננה דנדשה, אבל אמר שלא ניסה להשחיזה מעולם. בדיקת פרטים מדוקדקת בבית הורידה את החששות שהכלי מזויף, אבל עדיין הרגיש לי משהו לא הכי הכי.
ב- DELICA יש פס פלדה בלחיי הידית, מה שמעלה את משקל הסכין מעט, אבל נותן קשיחות לידית וגם איזון טוב. כדי להעביר את הקליפ לתנוחה החביבה עלי (ציר למטה בכיס שמאל) נאלצתי לחפש מברג כוכב מיוחד- מזל שזה בדיוק הכלי המשמש להידוק ברגי שימות חריטה למחזיקיהן, ומצאתי אחד בעבודה. להידוק ציר הלהב, אגב, צריך מברג גדול יותר מאותה הסדרה, ואללה יודע איפה אפשר למצוא כזה בשוק החופשי.
מכיוון שבתקופת הרכישה עסקתי בזמני הפנוי בהשחזת סכין המטבח הקרמי של קיוסרה, ניצלתי את ההזדמנות והשחזתי את ה DELICA על אופני יהלום עדינים. ההשחזה בוצעה בזווית קהה יותר מזו שבה אני משחיז את סכיני המטבח שלי, אני מעריך שבאזור 20 מעלות. האופן העדין השאיר אחריו השחזה חלקה מאוד- אולי חלקה מדי. הפלדה- VG10 - מרגישה כבדה וקשה יותר מה- H1 של סדרת SALT, ויש משהו נעים בתחושה ובמראה של הפלדה הזו. קשה לי להסביר את זה מילולית, אבל ביד מרגישים שזו פלדה על הכיפאק.
לא נכנסתי לסדרת ניסויי התעללות בכלי החביב, אבל הכנסתי לכיס לכמה ימים. ה- DELICA עשתה כל מה שביקשתי ממנה: קילפה פירות, פתחה אריזות, חידדה עפרונות וחתכה ניירות להדגמה. אחרי כמה ימים נשברתי והשחזתי אותה שוב על אבן גסה יותר. חיתוך הניירות השתפר פלאים, ואכבר אי אפשר להעביר אצבע בלי להרגיש מאויים. דווקא התיידדנו, אני ו- DELICA, אבל הה אני כותב את הביקורת, ובכיסי ה- TASMAN SALT...
בשורה התחתונה- אחלה כלי, זו לא היא, זה אני.