knife.co.il

TC wrote:stifa מה בסוף הסיפור על זקנו של ד"ר טיכו ?

זה מסוג הסיפורים שמאבדים מעוצמתם כשהם נקראים מן הכתוב, אבל אנסה בכל זאת :

פעם לפני הרבה שנים היתה אשה ערביה בעיר העתיקה שנתקנאה בחברותיה היהודיות לבית המרחץ, שהיו חלקות משיער ב... בדיוק שם. שאלה אותן האישה איך הן עושות את זה וקיבלה מתכון המכיל סוכר, לימון , דבש ועוד כהנה וכהנה, שבו משתמשים כפי שהיום משתמשים בשעווה.
כנראה שהאשה פספסה משהו במתכון או בצורת השימוש, וכשנסתה אותו על עצמה כל העסק פשוט נדבק . ממש נדבק . אין יוצא ואין בא . מה עושים ? קוראים לרופא הכי טוב בירושלים דאז - דוקטור טיכו .
בא דוקטור טיכו וביקש לראות את העניין מקרוב , ובשל גילו המתקדם היה צריך ממש להתקרב...
כל כך התקרב עד שזקנו נדבק גם הוא לעניין ! נדבק ממש טוב...
ניסה הדוקטור להפריד בין זקנו לבין עניינה של האשה, ניסה למשוך מכאן ומכאן , אך לבסוף התייאש, נטל את מספריו וגזז את זקנו.
יצא דוקטור טיכו עצבני מבית האישהֿ ובחוץ חיכה לו בנה הקטן בן החמש. שאל אותו הילד : "דוקטור טיכון, וון א זקנק ?
הסתובב אליו הדוקטור וענה :
פי קוס אמק !!!!!!!!!!!!

(You have to be there...)

...

יפה יפה

צליל 1+ , סחתיין עלייך, מעניין אם הכובע טעים D:

צליל הוכחת (עוד פעם) שאיתך קשה להתערב ושהינך אדם שלא אומר סתם דברים אלא דבריך הנבונים מבוססים על מקור מדע כולשהו.

סחתיין

רעי wrote:היי!

זה היה יפה!

יובל- נדמה לי שהשרטוט שלך מעלה הוא מאתר וטרינרי שמראה כיצד לחתוך (ולא לחתוך) זנבות של חתולים בעת הצורך...

אכן, רק נדמה לך.

לחתוך זנבות של חתולים אני משאיר לך, או ליתר דיוק, לדמיון היצירתי שלך

אללה יוסתור - זה מה שמעסיק אותך ?

"...בעת הצורך..." ? - מתי אי-פעם התעורר בך צורך לחתוך זנבות של חתולים ?

העולם האסוציאטיבי שלי עשיר במיוחד...
לאחר שלמדנו בקוואנטים על ניסוי החתול של שרדינגר חשבתי להקים עמותה נגד ניסויים מחשבתיים בבעלי חיים.

...

TC wrote:ניסוי החתול (עד כמה שאני זוכר) בא לבקר את "אינטרפרטציית קופנהגן" למכאניקת קוונטים הטוענת כי מכאניקת קוונטים אינה אלה תיאור של היסתברויות לתצפית, ולא מדידה אוביקטיבית המתארת מציאות אוביקטיבית. תפיסה זאת אינה תואמת התייחסות קלאסית לא לחלקיקים ולא לגלים.

האמת, זה די מבהיל - בעיקרון זה אומר שהייתי עלול להפוך לחתול חי (או מת) ממש מול המצלמה בזמן ההדגמה עם התער - או בכל זמן אחר.

אני קורא שאתה מצטט ישירות את ויקיפדיה, וזה כמובן בסדר גמור, אבל כדאי גם להסביר למה הכוונה:

"החתול של שרדינגר" בא להדגים (או לתאר) את המצב של "סופרפוזיציה של חלקיק" מצב שבו חלקיק נמצא במרחב חופף שבו ההסתברות להימצאותו ואי-הימצאותו שווה - מצב המנוגד לאינטואיציה האנושית*** אבל אפשרי במסגרת הדואליות של גל-חלקיק. דה-ברוי תיאר לראשונה את הדואליות הזו (במרחב ההסתברות של אלקטרון - שהדגים תופעות גליות של חלקיק) והיה קושי בהסבר או תיאור של המצב שבו אלומת חלקיקים מתאבכת תוך עקיפה (ניסוי החריץ או "ניסוי שני הסדקים") - קושי שהאנלוגיה של שרדינגר באה לבאר.

*** (רק למי שמעוניין לחפור) אין הכוונה לכך שבהסתברות הרגילה במצבי מקרו, יש 50 אחוז הסתברות שהחלקיק קיים ו 50 אחוז הסתברות שהחלקיק איננו קיים - זה מצב רגיל ומקובל של חוסר וודאות. סופרפוזיציה הוא מצב בו-זמני של וודאות מלאה, שבה החלקיק גם קיים וגם איננו קיים באותו זמן ובאותם תנאים. אמנם סופרפוזיציה ידועה ומובנת בהתנהגות גלית של אלומה, כמו באלומה של גלי אור או גלי נוזל או גאז, אבל קשה להבין או לתפוס אותה במסגרת "קשוחה" ברמה של חלקיקים בדידים מסוג "פרמיון" (אלקטרון, פרוטון, נייטרון). שני פרמיונים או יותר אינם יכולים לתפוס את אותו "מקום" בחלל (מרחבזמן) - כלומר להיות באותו זמן, באותו מקום.

"פרמיונים" כאלה, נאלצים לציית ל"איסור של פאולי" (האיסור להתקיים באותו מצב קוונטי, ובין השאר לתפוס את אותו מרחבזמן) אבל לא כל חלקיק מציית לחוק או האיסור ה"קשוח" הזה. זה איסור שחל על חלקיקים בעלי ספין חצי-שלם במרחב הפנימי שלהם, כאמור "פרמיונים".

לעומתם, ישנם גם חלקיקים אחרים, מסוג "בוזונים" (כמו הפוטון - אלה חלקיקים בעלי ערכי ספין שלמים) ששמחים מאד "לעבור אחד-דרך-השני" - כלומר, הם אינם מצייתים לאיסור של פאולי, דבר שגם הוא מנוגד לאינטואיציה האנושית, אבל הוא אפשרי לחלוטין במסגרת של תיאור גלי - מערכות לייזר למשל - מנצלות את היכולת של פוטונים להגביר את האנרגיה שלהם, תוך מעבר של "אחד דרך השני".

...

דה-ברולי קיבל את פרס נובל בפיסיקה בגלל משחק מטומטם בנוסחת התנע עבור חלקיק חסר מסה והשלכה של נוסחה זו על גופים בעלי מימדים.
לדוגמה: לפי נוסחה שלו ניתן לחשב אורך גל של ממוטה מקפצת בחן בין עלי כותרת של כלנית.

PS
נמשיך?

Pesel wrote:דה-ברולי קיבל את פרס נובל בפיסיקה בגלל משחק מטומטם בנוסחת התנע עבור חלקיק חסר מסה והשלכה של נוסחה זו על גופים בעלי מימדים.
לדוגמה: לפי נוסחה שלו ניתן לחשב אורך גל של ממוטה מקפצת בחן בין עלי כותרת של כלנית.

PS
נמשיך?

ועדת פרס נובל הם לא קבוצה של הדיוטות, ואמנם לפי נוסחת דה ברוי אפשר לחשב את אורך הגל של חלקיקים בכל גודל, גם כאלה שהמסה שלהם היא בגודל של ממותה, או אפילו בגודל של כוכב נייטרונים (כן, יש בטבע גופים - במקרה הזה גרעין של נוקלאונים - שהם בגודל של עשרות קילומטרים ובעלי מסה של כוכב), אבל "ממותה מקפצת בחן בין עלי כותרת של כלנית" זו כבר המצאה מקורית שלך, לא של דה ברוי, ועליה יש לי ספק של שייכות או איזה קשר שלא יהיה לפרס נובל - למרות שהייתי באמת ובתמים מאחל לך לזכות בו יום אחד.

אורך גל של ממותה ? - לא - אורך גל שהוא פונקציה של גודל מסה - אם תרצה תמיר את המסה לאנרגיה לפי איינשטיין, או תמיר את האנרגיה לאורך גל - לפי פלנק.

זו נוסחה שימושית, שיש לה חלק קריטי בהתפתחות מכניקת הקוונטים, ובוודאי לא "משחק מטומטם בנוסחת התנע" שזיכה ("בטעות"?) את דה-ברוי בנובל.

לעצם העניין, נוסחת דה ברוי קושרת יחס הפוך בין גודל המסה לאורך הגל, כלומר ככל שהחלקיק קטן יותר כך תגדל ההסתברות שלו להפגין תכונות גליות, ולהיפך, גודל המסה מעיד על אורך גל קצר ועל ריבוי האנרגיה - בדיוק לפי נוסחת פלנק.

Nik88 wrote:וואו. אתה באמת מחפש צומי. ראבק, כל שרשות תהפוך עכשיו לזירת קרב?
יובל, יובל..

מה אתה מתבכיין - הרי אמרת לי "מה היה קורה אם לא היית מסתתר מאחורי התואר של מנהל פורום" - לא ? - או שזה היה Pesel ?

אתה יכול להתייחס אלי מעכשיו כאילו אני סתם חבר רגיל בפורום - בגובה העיניים.

650 הודעות ריקות מתוכן, יובל, אתה שובר שיאים.

Pesel wrote:650 הודעות ריקות מתוכן, יובל, אתה שובר שיאים.

אכן, דברים בשם אומרם

tutisdog wrote:צליל 1+ , סחתיין עלייך, מעניין אם הכובע טעים D:

במבט לאחור - ממש ללקק את האצבעות - מדובר כנראה על כובע סידרתי.