FAQ - שאילות נפוצות - סכינים למבינים

knife big1

סַכִּין
×
 x 

סל הקניות ריק
סל הקניות
סל הקניות ריק

מי שמבין משתמש אך ורק בסכין איכותית במיוחד, בין אם מדובר בשף מומחה (או בשלן חובב), בין אם מדובר בחקלאי, בין אם מדובר בחובבי אתגרי הישרדות ובעצם כל מי שזקוק לסכין לצורך כזה או אחר ישדרג משמעותית את איכות חייו אם יבחר בסכין משובחת באמת. היתרונות של סכין שכזו מצדיקים השקעה בה, גם אם ניתן למצוא סכינים זולות, ועוד יודעים בעלי הסכינים שכדאי להשקיע גם בהשחזתן, כך שאפשר יהיה להשתמש בהן ולהפיק מהן את מלוא התועלת האפשרית גם לטווח הארוך.

 

הצורך בהשחזה נובע מכך שבכל פעולת חיתוך, הלהב של הסכין נמעכת. אמנם במידה מזערית, אבל האפקט המצטבר עלול לקמט את המתכת ולהפוך את הסכין לפחות חדה, ועל כן נדרשת - בתדירות של בין אחת לכמה חודשים לבין אחת לשנה-שנתיים, בהתאם לאינטנסיביות השימוש בסכין - השחזה.

 

מוט או אבן, השחזה ביתית או השחזה מקצועית?

סוג אחד של משחזת הוא מוט, שנקרא גם שטול. חשוב להדגיש שנדרשת מיומנות של ממש כדי להשחיז סכינים עם השטול, שכן פעולה לא מדויקת עלולה להזיק לסכין. באופן טבעי ישנו מגוון רחב של מוטות השחזה - בגדלים שונים, עשויים מחומרים שונים ועוד בחירה היא בין מוט השחזה אובלי שמתאים לשימוש מקצועי לבין מוט השחזה עגול שמתאים יותר להשחזה ביתית.

 

סוג אחר של משחזת הוא אבן. גם אבני השחזה מגיעות במגוון רחב של דגמים, שנמדדים עפ"י כמות הגרגרים בסנטינטר מרובע. אבן השחזה מתאימה בעיקר לסכינים עדינות או דקות.

 

הבחנה נוספת בין סוגי המשחזות הקיימות היא בין משחזת ביתית למשחזת מקצועית. משחיזי סכינים ביתיים מתאפיינים בקלות השימוש בהם ובדרך כלל כוללים שניים או 3 גלגלים בעלי תפקידים שונים (הכנתה של הלהב להשחזה, ההשחזה עצמה והגימור). הגלגלים עשויים מאבן יהלום או קרמיקה. השחזה ביתית טובה לתחזוקה שוטפת אבל אחרי מספר מסוים של השחזות ביתיות נדרשת כבר השחזה במשחזת מקצועית שמסוגלת ליצור להב חד במיוחד ודק ביותר.

 

אילו משחזות נוספות ישנן?

חשוב מאוד כמובן לא להתבלבל בין משחזות לסכינים לבין משחזת זווית, שנקראת גם דיסק חיתוך. כלי עבודה זה, ואגב האופציה הטובה ביותר היא משחזת מקיטה שמתאפיינת ברמת בטיחות גבוהה במיוחד, נועד לא להשחזתם של סכינים אלא לחיתוך מתכות, בטון וחומרים קשיחים אחרים. משחזת מקיטה בוחרים בהתאם לגודל הדיסק (האופציה הנפוצה ביותר היא 4.5 אינץ', וישנם גם דיסקים גדולים יותר של 7 אינץ' ו-9 אינץ'), והיא כוללת ציר שמסובב אופן באמצעות כוח שמגיע ממנוע חשמלי. האופן מסתובב במהירות רבה מאוד, בא במגע עם החומר שאותו רוצים לחתוך והחיכוך והחום מאפשרים חיתוך קל. מכנה משותף בין משחזת מקיטה למשחזות סכינים הוא החובה להקפיד על שימוש בהתאם להנחיות, כך שהפעולה הרצויה תתבצע בצורה המדויקת ביותר וכמובן הבטוחה ביותר.

תהליך ההשחזה

טעויות נפוצות

הטעויות הנפוצות ביותר בהשחזת סכינים הן היעדר שליטה בזוויות החוד, חוסר יכולת ליצור חוד חדש, וסיום ההשחזה כאשר החוד מחוספס מדי. השיטות הבאות יתייחסו לכל אחת מהטעויות האלו:

אלו הכללים החשובים ביותר:

1) השתמשו בכוונת חוד על מנת לשלוט בזווית החוד,

2) השחיזו עד שיופיע גרד, ואז

3) לטשו או הבריקו את החוד עד להחלקה.

 

הוראות מסוימות מסבירות את תנועת ההשחזה כניסיון לגרד שכבה דקיקה או מדבקה מהאבן. זו עצה גרועה, כיוון שרוב האנשים לא יצליחו להחזיק זווית קבועה בצורה כזו. כל חוד שונה ידרוש מכם להחזיק את הלהב בזווית שונה בעת גירוד שכבה דקיקה. באופן אינסטינקטיבי, אתם מרימים את הלהב עד שאתם מרגישים את החוד. זה כמעט חוש שישי, הכולל חישה ושמיעה. אותו הדבר קורה כאשר אתם משחיזים באופן ידני. ככל שהלהב יהיה קהה יותר, כך תרימו אותו יותר לפני שתוכלו לחוש את החוד המתחכך באבן. לאורך הזמן, הפעולה הזו תיצור זוויות חוד גדולות יותר, והתוצאה תלך ותדרדר. אימון וכישרון יוכלו לסייע לכם להתגבר על הבעיה הזו, אך הדרך הבטוחה ביותר היא להשתמש בכוונת על מנת לשמור על זווית החוד.

אם לא תסירו מספיק מתכת כדי ליצור חוד חדש, אתם עלולים להשאיר אחריכם חלק מהחוד הקהה. הדרך הקלה ביותר להחליט האם הסרתם מספיק מתכת היא להשחיז עד שיופיע גרד. פלדה יוצרת גרד באופן טבעי כאשר שיפוע אחד מושחז עד שהוא פוגש שיפוע אחר. לאחר מכן, תוכלו להסיר את הגרד בתהליך ההברקה, והחוד שלכם יהיה חד לחלוטין.

שלב סופי של ליטוש והברקה יבטיח שהחוד שלכם יהיה מושלם.

השיטה הרגילה

 

על מנת לסיר במהירות את החוד הישן, התחילו עם אבן השחזה מהירה וגסה. אבני יהלום הן אבני ההשחזה הידנית המהירות ביותר, ואחריהן, במקום השני, נמצאות אבני המים היפניות. השלב הראשון מהווה את מרבית העבודה, והדרך הטובה ביותר להקל עליו היא להשתמש במשחזת חשמלית.

 

כוונו את הכוונת ובצעו משיכה אחת על האבן. בדקו את הזווית לעומת השיפוע הישן. אם דפוס ההשחזה החדש מופיע על החוד האחורי של השיפוע הישן, אתם מקטינים את הזווית. אם הוא מופיע על הקצה, הזווית גדלה. כאשר דפוס ההשחזה נמצא במרכז השיפוע, אתם משכפלים את הזווית המקורית. עד שתצברו ידע רב יותר, שמירה על הזווית המקורית תהיה האסטרטגיה הבטוחה ביותר.

** טוש שחור יסייע לכם לסמן את זווית הליטוש. בתמונה מופיעה מערכת עם כוונת מוט.

אם אתם לא יכולים לראות את דפוס הגירוד, נסו לצבוע את השיפוע הישן עם טוש שחור, ולאחר מכן משכו את הלהב על האבן פעם נוספת. דפוס הגירוד יבלוט כנגד הסימון הכהה.

כאשר הזווית נכונה, השחיזו צד אחד של הלהב עד שתסירו את החוד הישן. השחיזו עד שיופיע גרד. הגרד יופיע על הצד ההפוך לצד שאתם משחיזים. בהמשך, כשתצברו ניסיון, תלמדו כיצד לעצור לאחר שמופיע מעט מאוד גרד. אם אתם לא בטוחים, השחיזו עד שתוכלו להרגיש את הגרד. לאחר מכן, הפכו את הלהב והשחיזו באופן דומה בצד השני.

גרד מופיע באופן טבעי בפלדה כאשר שיפוע אחד מושחז עד שהוא פוגש שיפוע אחר. כאשר למדתי, נהגתי להראות את עבודתי לסבי, ולעתים קרובות, הוא היה מסב את תשומת לבי לגרד. הלהב נראה חד, אך הגרד עשוי להתעקם ולהפוך לקהה. שנים לאחר מכן, ניסיתי להימנע לחלוטין מהופעתו של גרד. כתוצאה מכך, שום דבר אף פעם לא היה חד לחלוטין. עכשיו אני יודע שאחד מסודות ההשחזה הוא שעליי לגרום לגרד להופיע, ואז ללטש אותו מהחוד.

 

גרד לא מופיע על סכינים קרמיות וכמה מסוגי הפלדה הקשים ביותר. גם כאן, עם קצת ניסיון, תוכלו לדעת מתי השחזתם מספיק.

 

כאשר אתם משחיזים, קיימות שלוש משיכות בסיסיות – החלקת האבן על החוד, החלקת האבן אחורה, או משיכות מעגליות או סירוגיות. בשלב הראשון, כל אחת מהשלוש תתאים.

בשלב הבא, השתמשו באבן בינונית. היא לא נועדה להסיר חומר, אלא להחליק את כל השריטות שיצרה האבן הראשונה. על האבן הבינונית להיות עדינה פי שתיים מהאבן הראשונה. אם התחלתם עם אבן של 180 גריט, בשלב השני תוכלו להשתמש ב-320 או 360 גריט. בצעו משיכות מעגליות או סירוגיות עד שדפוס הגירוד הישן יעלם. לאחר מכן, חזרו על הפעולה בצד השני.

יתכן שתוכלו לזהות מעט גרד בשלב זה. סיימו את השלב עם מספר משיכות קלילות על החוד, על מנת להסיר את הגרד. זה השלב שבו נוכל לתאר את ההשחזה כהסרה של שכבה דקיקה מהאבן. בשלב הזה, הלהב צריך להיות חד, ללא גרד. לחוד יש כעת שיניים קטנטנות בגריט של 320 או 360, וזה מספיק לשימושים שונים.

בשלב הזה, השיניים הקטנטנות מספקות חלק מהחדות הנראית לעין, אך הן עשויות להישחק ולהתעקם. אבן פלדה או אבן תיקונים תיישר אותן ותחזיר את החדות. המשיכו לשלב הבא אם תרצו לקבל חוד עמיד יותר.

בשלב השלישי, השתמשו באבן עדינה מאוד, בגריט של 600 או 800, ולטשו באמצעות משיכות על החוד בלבד. החליפו בין הצדדים בכל משיכה. כך תמנעו את הופעתו של הגרד.

כעת, החוד שלכם אמור להיות מוכן. בדקו אותו כמתואר לעיל. אם אתם מבחינים בחספוס, חזרו לאבן הבינונית. אם אין חספוס אך החוד לא טוב מספיק, המשיכו להשתמש באבן העדינה.

כאשר הלהב נעשה קהה, חזרו לאבנים הבינונית והעדינה. תצטרכו לחזור לאבן הגסה רק כאשר הלהב נפגם או נחרץ.

השיטה הזו תאפשר לכם להגיע לחוד עמיד יותר, בהשוואה לשיטה הרגילה שתוארה לעיל. החוד רב-השיפועים שתיצרו דומה לחוד הקמור של סכינים מסוג Moran ו-Blackjack, ולחוד ה-Trizor בסכינים של Chef's Choice. ניתן להתאים את השיטה הזו לסוגים רבים של ציוד השחזה.

השלב הראשון הוא להשחיז שיפוע חוד ראשוני, שיהיה קטן בכ-5 מעלות מהחוד הסופי שתרצו להשחיז. לעתים קרובות, מתייחסים לשלב זה כקדם-השחזה או דילול של הלהב. אתם תשקיעו קצת יותר עבודה בשלב הזה, אבל הוא יחסוך מכם עבודה נוספת בהמשך. השחיזו עד שהחוד הישן יעלם. כפי שתואר לעיל, ההוכחה לכך תהיה הופעת גרד.

כעת, החליפו לאבן בינונית וכוונו את הכוונת שלכם לזווית גדולה במספר מעלות. בכוונת שניתן להצמיד באמצעות מהדק, תוכלו להגדיל את הזווית על ידי קירוב הכוונת לחוד. במערכות עם מוט, תוכלו בקלות לבחור זווית אחרת. במערכות אחרות יש דרכים שונות לשנות את הזווית. עיינו בחלק הבא כדי ללמוד את השיטה המתאימה למשחזת Lansky.

כשתגיעו לאבן העדינה, המשיכו להגדיל את הזווית במספר מעלות נוספות. לטשו באמצעות משיכות על החוד והחליפו צדדים בכל משיכה. בשלב זה, אתם משחיזים רק אזור קטן ליד החוד, על מנת להסיר את הגרד והשריטות שנוצרו על ידי האבן הבינונית.

כיוון שאבנים עדינות משחיזות לאט יותר, בדרך כלל תצטרכו להשקיע די הרבה עבודה על מנת להסיר את שריטותיו של השלב הקודם. בכך שתגדילו את הזווית במספר מעלות כאשר תחליפו אבנים, תוכלו למקד את העבודה הזו באזור קטן יותר, ליד החוד, ולהפחית את העבודה הדרושה.

שיטה רבת-שיפועים עם משחזת Lansky

זו הדרך הקלה ליצור שיפועים מרובים עם ה-Lansky:

1. דחפו את המוט לתוך האבן הגסה, ככל שתוכלו לדחוף ועדיין להדק את הבורג למשטח. כך תוכלו להקטין את הזווית במעלה אחת או שתיים. אם אתם משתמשים באבנים גסות מאוד, בצעו את אותה פעולה. 

2. הרכיבו את המוט על המשטח במרכז האבנים הבינוניות, בהתאם להוראות.

3. דחפו את המוט לתוך האבן העדינה, רק עד שתוכלו להדק את הבורג למשטח. כך תוכלו להפחית את הזווית במעלה אחת או שתיים. אם אתם משתמשים באבנים עדינות מאוד, בצעו את אותה פעולה.

כעת, כאשר תשתמשו באבנים האלו, חוד רב-שיפועים יווצר באופן אוטומטי.

 

טיפ: החלפת בורג הכנפיים בבורג שטוח תעניק לכם כחצי אינץ' נוספים של אבן יעילה.

ליטוש

 

תוכלו להמשיך לשפר את החוד באמצעות ליטוש החוד על אבן יפנית, אבן ארנקסו או אבן קרמית עדינות במיוחד, בגריט של 1000 או יותר. שמרו על זווית זהה לזווית של השלב האחרון שהוזכר לעיל.

 

שימוש בשמנים ומים על האבנים

 

בצפון אמריקה, בדרך כלל משתמשים בשמן על אבני השחזה; בשאר העולם, משתמשים במים. בדיקותיו של ג'ון ג'ורניץ' מוכיחות כי בגלל שהשמן נושא את הקרום יחד עם החוד, תוכלו להשיג תוצאות טובות יותר אם תשתמשו באבן יבשה. עם זאת, אבנים טבעיות נוטות להיסתם ללא שמן. אני מעדיף להשתמש באבני יהלום ואבנים קרמיות יבשות, והבחירה השניה שלי היא אבני מים יפנות.

 

אתם יכולים לבחור את ההעדפה האישית שלכם, אך אתן לכם את העצות הבאות. באבני ארקנסו ואבני הודו, תוכלו להשתמש בשמן או להשתמש בהן יבשות. נקו אותן באמצעות מדלל צבע. השתמשו באבני מים יפניות ונקו אותן רק עם מים, אך אחסנו אותן יבשות והספיגו אותן לפני השימוש. ניתן להשתמש באבנים קרמיות או אבני יהלום יבשות, או עם מים. במידת הצורך, נקו אותן עם מים ואבקת ניקוי. ניתן להשתמש באבני וואשיטה ואבני ארקנסו טבעיות עם שמן, מים או יבשות, ולנקות אותן בהתאם.

אם השתמשתם במים על אבן ואתם רוצים להחליף לשמן, אפשרו לה להתייבש לחלוטין, ואז שמנו אותה. לאחר שהשתמשתם בשמן על האבן, קשה מאוד להחליף לחומר אחר.

טיפול בסכין לאנשי המקצוע

טיפול בסכין לאנשי המקצוע

שיעור 1: אומנות השימוש בפלדות ההשחזה/ השטול

תורגם ונערך על ידי עומר יעבץ

אתר סכינים למבינים, מתוך אתר מורה.

כדי להיות מסוגל לקבל את השימוש המרבי ככל האפשר מכלי העבודה שלך ובכך להקל ככל האפשר על עבודתךמעמיד דרישות גדולות על המאפיינים ששולטים בשאלה מדוע פונקציות כלי או אינן מתפקדות במצבים שונים.

על ידי השגת התכונות המתאימות נבטיח הימנעות מהעמסה מיותרת על הגוף שלך בעת עבודה ועבודה בארגונומיה טובה שתמנע כאבים ונזקים לגוף. כדי להיות מסוגל לחתוך עם סכין חדה במקום סכין קהה כאשר עובדים בתפקידים שונים במהלך יום עבודה שלם בעבודת חיתוך (דייגים קצבים, עבודה בשטח), אומר כי טעינת הגוף הכולל יכולה להיות מופחתת עד למ-1005 עומס ל-10% עומס.

זה כמובן חשוב להבין כיצד חוד החיתוך של הסכין חייב להיוצר ואיך שומר ואת החדות בצורה הטובה ביותר.סכין שעובד באופן רצוף למול עצם או לעתים קרובות חותך כלפי העצם (סכין "פרוק"), חייב להיות מסוגל לעמוד בעומס שחיקה הרבה יותר כבד מאשר סכין המשמש רק לחיתוך בשר או סכין המסיים פעולה.

זו הסיבה מדוע משחיזים סכינים לפעולות שונות בזוויות חיתוך קצה שונות. זה גם אומר שאת הסכינים עם זוויות חיתוך קצה שונים לדרוש שהם חייבים להיות מושחזים בזוויות שונות בעת השחזה.

סכינים שונים גם בפלדות עם קשיות שונה מה שאומר שלא יכול להציב קשיים בעת השחזה. כאן קל יותר לציין כי סכין "רך" קל יותר להשחיז אבל באותו הזמן זמן החזקת הקצה (החורפה/חוד) יהיה קצר יותר. זה בתורו יביא לכך שסכין צריכה להיות מושחזת מחדש לעתים קרובות יותר, מה שאומר שיותר זמן עבודה יבוזבז על השחזה ושמירת להב הסכין חד.

השחזה סכין הינה אמנות באותה הדרך שחיתוך הוא אמנות ועל ידי למידה ככל האפשר, ניתן גם להשיג סיפוק רב יותר בעבודה ומהירות.

סכיני פלדת אל חלד לשימוש בתעשיית עיבוד המזון עשויים מפלדה אל חלד הקרוייה פלדת מרטנסיטיק (martensitic) מונח שמקורו באדולף מרטנס, מטורולוג גרמני שעל שמו נקרא המונח, מדובר בתמיסה קשה ופריכה ומוצקה של פחמן בברזל המהווה את המרכיב העיקרי של פלדה מוקשה. זאת בניגוד לפלדות רכות המכילות פחמן (austenitic) שאינן מתאימות לתעשייה זו.

פלדות אל חלד לסכינים, מכילות בין 0.4-0.7% פחמן ובין 13 ל 18% כרום. הפחמן הוא הכרחי על מנת להפוך את פלדת האל חלד לקשה וכרום שהובף פועל כדי למנוע קורוזיה כלומר חלודה.

באופן כללי ניתן לומר שפלדה המכילה מתחת ל-0.5% פחמן, הינה פלדה רכהשאינה מומלצת לשימוש מקצועי ואפילו לא לשימוש בשטח, מאז לא ניתן להשיג קשיחות מספקת. סכינים מפלדה עם אחוז פחמן הנופל מ-0.5% מצד שני יש תכונות עמידות בפני קורוזיה מעולה, שעשויות להיות חשובים יותר במטבח שבו המראה של הסכינים הוא יותר חשוב או כאשר מדובר במקרה של שימוש ללא עומד עבודה.

חברת מורה שבדיה (Mora of Sweden) אותה מייצגת בריינסטורם בישראל, משתמשת כמעט אך ורק בפלדת Sandvik 12C27 כפלדת אל חלד. פלדה זו מכילה פחמן 0.6% ו -13.5% כרום. זה, מרכיבים אלה יחד עם טיפול מעולה בחום תוך שימוש בחימום ומכבשי לחץ והקשייה מיוחדת באמצעות חנקן נוזלי ב-80 ° C, מבטיחים כי הסכינים ישיגו קשיות של בין 57-58 רוקוול C. בהשוואה לסכינים אחרות מורה מגיעה בפלדה פשוטה זו יחסית, לרמות הקושי גבוהות ביותר להשגה בפלדה זו, מבלי להשפיע על יכולת ההשחזה לכל יעד נדרש ותוך שהסכינים אינן מאבדות גמישות, תכונה חשובה ביותר לפלדות אל חלד הידועות בחוסר גמישות ושבירות עקב הקשחה גבוהה.

סכין מושחזת דורשת שציוד ההשחזה נשמר במצב טוב. את כל הסכינים יש לנקות בזהירות לראשונה לפני ההשחזה כדי למנוע מחלקיקי שומן או בשר שידבקו אל פני שטח גלגל הטחינה ובכך לגרום להשפעות מזיקות במהלך ההשחזה. זה צריך להיות ברור לכל בעל שכל ישר אבל למרבה הצער זה לא תמיד המקרה.

כל יצרני הסכינים ממליצים לעבוד על משטח רטוב בעד ההשחזה או שימוש באבני השחזה, מכיוון שהסיכון של התחממות יתר של להב הסכין (מה שיגרום לפגימה בחישולה) מצטמצמת למינימום. הגריסה באמצעות חגורת טחינה ("שליף") מציבה דרישות גבוהות למפעיל החגורה. חישוב מוטעה או השחזת יתר יביאו את הסכין לטמפרטורות שמזיקות לפלדה. התוצאות עשויות להיות אובדן השקייה, קושי נמוך של הפלדה וסדקים זעירים בחלקים הדקים של החורפה, אשר שניהם בהחלט יגרמו לסכין איכות ירודה, לכן צריך להבטיח שההשחזה (גרינדינג) צריכה להתבצע תוך שימוש באבן השחזה שזזה לאט עם קירור מים טוב, וכך להימנע מהנזקים דרך התחממות יתר.

כאשר משחיזים סכינים המשמשים לפעולות המסיימות של החיתוך (עבודה קלה-בינונית), סך זווית ההשחזה צריך להיות בסביבות 25 מעלות. אם זווית זו תהיה קטנה יותר, בעוד שהסכין יהיה חד ביותר,  גם הסכין גם יהיה רגיש מאוד ונתון לכיפוף החורפה (קצה הסכין הקיצונית) שתוכל בקלות להתקפל כאשר תבוא במגע עם אובייקטים קשים יותר.

סכיני קצבים וסכיני פרוק שמטבעם עבים יותר כך גם סכיני שטח, מצד שני הם מעוצבים וצריכים להיות מושחזים בזווית גבוהה יותר, כ-35 מעלות. בכך החורפה תהיה קשוחה ומתאימה לעבודה כבדה על קצה הסכין למרות שזה בא על חשבון התנגדות חיתוך קצת יותר גבוהה (הורדת רמת החדות של הלהב בגלל שינוי הגאומטריה). בשני המקרים זה יכול להיות טוב לבצע השחזה והחלקה של החורפה (honing) כדי לשפר את זווית השחזה בחלק העליון של החזית ובכך לחזקה תוך שמסירים את הגראד שנוצר לאחר ההשחזה הגסה, אפקט זה גם יכול להיות להתקבל במידה מסוימת כאשר ליטוש חוד הלהב בגלגל מטלית ניגוב ("באפר") עקב הפעולה השוחקת הקלה של שעוות הליטוש. כמה משתמשי סכינים מקצועיים ומנוסים יכולים לייצר זווית זו ולקבל "תוספת זמן אוויר" לחיתוך ולתחזק סכינים ששומרים החדות שלהם במשך שבועות רק על ידי יישור את להב פלדה באמצעות ליטוש או על ידי השחזה מדי פעם, באמצעות אבן השחזה עדינה. מה קורה כאשר בעיקר סכין מתחיל להיות בוטה היא לא בשל לחתיכות הופכים הוסר מהחזית אלא נובע מהקצה "להתכופף" ובכך לא חיתוך. שיטה זו של ללחוץ בחזרה את קצה הלהב למקומו המרכזי שימושית ונוחה.

לכן קל להבין מדוע פלדות ליטוש ("שטול") נכנסות יותר ויותר לשימוש  הן פשוטות לעבודה קלות וזמינות ואנו נקדיש דיון זה לשימוש בהן.

פלדות להשחזה באמת נמצאות בשימוש רק כאשר ציוד סטנדרטי שחיקה אינו זמין. זה אולם יש לציין כי אחרי ההשחזה עם משחזת גסה, פלדת ליטוש תמיד צריכה להיות בשימוש על מנת לאזן את תוצאה מההשחזה הגסה. כדאי גם לציין כי שתי הפעולות באמצעות פלדה גסת השחזה וליטוש הפלדה צריכות להתנהל כפי שהומלץ בעבר, כלומר שהלחץ של הסכין נגד הפלדה/להב יופחת בהדרגה, כך ש"התיקון" האחרון יהיה קל מאוד. בדיוק כמו פעולת ליטוף של קצה הסכין (ראה הסבר בהמשך).

יש לזכור כי הזווית בעבודה עם שטול תהיה זהה לזווית ההשחזה, כלומר, לא גדולה, כדי למנוע מהחלק העליון של החזית להפוך מעוגל יותר ממה שנחוץ. כפי שהוזכר קודם לסכינים יש זוויות השחזה שונות בהתאם ליישומים שלהם. הזוויות המשמשות בעת שימוש בפלדות השחזה מסוג שטול, תהיינה זהות לזוויות ההשחזה המקוריות שלהם. יש לבצע פעולות אלה בזהירות בתנאי תאורה טובים. יש להניח את להב הפלדה נגד אמצעי ההשחזה ולהרים אותו עד שהקצה העליון של הלהב פוגש את משטח פלדת ההשחזה. זו אז זווית השחזה הנכונה ליישום.

זכור כי כל פעולות השחזה בכלי חיתוך, בונות סביב ההנחה שהמשחיז מתקדם מפעולות גסות (גרינדינג/ שחיקה) לעבוד בסדר הגיוני לשחיקה עדינה יותר (ליטוש) ועד להגעה ללהב חד כתער. עם זאת, אם כלי החיתוך אינו כה שחוק, אין צורך בשחיקה אלא מספיק להשחיז קלות ואז להחליק.

לבסוף, יש לוודא שהציוד ההשחזה (אם משחיזים על גלגל השחזה אם באבנים) תמיד התייבש ממים לאחר יום העבודה או הפסקת ההשחזה כך שהגלגלים לא הופכים ספוגים מידי במים כך שהתוצאה היא שהם הופכים רכים בחלקים הטבולים ולהיות שחוקים בצורה לא אחידה. גלגלי השחזה כבדים ומלוכלכים ניתן לנקות באמצעות חומר חזק להמסת שומן וסקוץ בשפשוף ישן וטוב.

טיפ נוסף שישמש במקום העבודה כמו קצביה, שבו מבוצע עיקור לסכינים מידי יום למניעת זיהומים, הוא לייבש את הסכינים בזהירות לפני שאתם מניחים אותם בטטרילייזר ובכך למנוע שריפת חלבון בחוזקה על להב הסכין במהלך העיקור בחום. כך אפשר להימנע מזה שהשומן על הסכין נשרף והסכין הופך להיות קשה לעבודה.

פלדות השחזה ("שטול")

רוב המשתמשים של בפלדות השחזה היום, הם בדעה כי ששימוש בפלדת השחזה מלוטשת הוא השיטה הטובה ביותר כדי לשמור על החדות של סכין העבודה או סכין השף. יוצא מכלל זה הוא בתעשיית עיבוד הדגים שבו המסורת כבר השתלטה על ספינות דיג הדיג (בעיקר בסקנדינביה) שם ציוד השחזה היה רק לעתים רחוקות זמין. בענף זה פלדות ההשחזה הגסות נשארו בשימוש הרבה יותר מאשר בענפי עיבוד המזון האחרים.

על מנת ללמוד כיצד משחיזים סכין, צריך להבין איזו השפעה יש לפלדת ההשחזה על להב הסכין. למעשה מגע להב הסכין במשטח מובנה מלוטש או גס, המשימה של פלדת ההשחזה או השטול, היא להפעיל לחץ על קצה הסכין שכבר התכופף מעט באמצעות מגע עם החומר הקשה יותר לשחיקה.

בבדיקה של להב הסכין במקרוסקופ ניתן לראות כי להב הסכין נראה כמו רכס אפילו חד. שימוש בפלדת השחזה גסה, יגרום רק לקרעים בחורפה - בקצה הלהב וחלקיקי פלדה תלויים רופפים כלומר קצה גלם או מה שאנחנו קוראים גראד. בניגוד לזה בעת השימוש בפלדה מלוטשת או מוחלקת עם גרייד עדין, הגראד יוחלק ויאוחד עם שארר הלהב והתוצאה תהיה קצה להב מחודד ואפילו אחיד.

הסכין חייב להיות נשען על השטול בדיוק באותה הזווית שמתאימה לזווית החיתוך המקורית של הלהב ("הפאזה") כפי שיצא מהיצרן. זווית זו בין קצה סכין הפלדה וההשחזה חייבת להישמר כל הזמן בעת החלקת הסכין מבסיס הלהב אל קצה הסכין. הלחץ של הסכין נגד פלדת ההשחזה יכול להיות, אם חיתוך קצה הסכין מאוד פגום, די כבד, כדי ללחוץ על השולים הפגומים לחזור לקדמותן. הלחץ צריך להיות מופחת בהדרגה במהלך פעולת השחזה כך שהפעולה הסופית תהיה כמעט כמו ללטף עם נוצה. הדבר החשוב ביותר שיש לזכור כאן הוא שיש שליטה מלאה על פעולה המלאה ולא למשוך בפעולה שלא תהיה לה השפעה על הלהב. זה לא כל כך חשוב איך המבצע "מחשל" את הלהב, ואיך הוא מחזיק את פלדת השחזה, כל עוד יש שליטה מלאה של המשחיז על כל המבצע ושלא יעלה על זווית ההשחזה אשר תגרום לעיגול הלהב ואובדן הפאזה.

את קצה הסכין יש להעביר נגד פלדת החידוד/שטול בתנועת חיתוך. שני הצדדים של הסכין צריכים להיות מושחזים באופן רצוף אחד לאחר השני לחלופין על ידי בדיקה זהירה לבדוק את החדות. השתמש בשני עיניים ואוזניים (אם זה בכלל אפשרי), העיינים ישמשו כדי להבטיח שזווית ההשחזה נשארת נכונה (הזהר לא לשנותה כל הזמן כי אחרת יאכל חומר ללא שיפור בחדות) ובאוזניים לעקוב אחר צליל ההשחזה - שמר הקול מפעולת הטחינה שהופך פחות ופחות בהדרגה, כאשר קצה הסכין הופך לחד.

לפעמים נראה לעתים קרובות שהרעיון הכללי הוא ששהשחזת סכין באמצעות שטול, תבוצע במהירות המירבית האפשרית בדיוק כמו בתחרות מהירות. זו רק תוצאה של ניסיון אנשים להרשים את חבריהם מסביב "במקצועיותם הרבה" מסביב ורק יוביל לחוסר ביטחון של אחרים שמנסים ללמוד את הדרך הנכונה להשחיז סכין. תנועה הדרגתית ומבוקרת ללא נפנוף מרשים של הידיים תביא לתוצאה טובה יותר והיא בגדר המלצה בסיסית מאוד כדי ללמוד כיצד להשחיז ולייצר סכין חד. אין כמובן גם שום השפעה מגנטית כלשהי על קצה הסכין או כל מקור אנרגית קסם אחר המשפיע על התוצאה הסופית. המגנטים במכונת ההשחזה שם רק כדי לאפשר איסוף חלקיקים רופפים וגרדים שנוצרו מראש קצה הסכין כתוצר לוואי, שאחרת יפגע בקצה במהלך החידוד. באמצעות אימון, התחשבות ומחשבה שרוב האנשים יכולים ללמוד כיצד משחיזים סכין שוב, תוכלו גם אתם ללמוד, והדרך הקלה ביותר היא להתחיל תוך שימוש בשטול או בפלדת השחזה מוחלקת ומלוטשת.

שיעור 2: השחזת סכין הסבר עם טיפים

עומר יעבץ, אתר סכינים למבינים, סרטון סיוע באתר לנסקי.

תהליך ההשחזה, טעויות נפוצות

הטעויות שנעשות בדרך כלל בהשחזת סכין הן:

[1] שימוש בזוויות שאינן מבוקרות חוד, [2] כישלון להקים חוד חדש, [3] השארת  החוד מחוספס מדי. השיטות הבאות ניתנות כדי לטפל בכל אחת מטעויות אלו.

המפתח להצלחה הוא:

1) השתמש במדריך זווית לשליטה בזווית החוד,

2) חדד עד שאתה מעלה זמזום טורדני, ו

3) חדד או מרק/לטש את החוד עד להחלקה מושלמת וניקוי הגראד לחלוטין.

הוראות מסוימות להשחזה, מתייחסות לתנועה כתנועת פריסה המנסה לחתוך שכבה דקה מהאבן. זה רעיון רע, והנה למה: רוב האנשים לא יחזיקו זווית קבועה בדרך זו. כל חוד מחייב אותך להחזיק את הלהב בזווית שונה לפי הגאומטריה של החוד אותו אתה משחיז - זווית זו משתנה בהתאם ללהב הספציפי כאשר חותכים בשכבה דקה. זה הופך להיות כמעט חוש שישי, שבו מעורבים תחושה ושמיעה.

כשאתה משחיז ללא שומר זווית, אתה באופן אינסטינקטיבי מעלה את הלהב עד שאתה מזהה את העבודה על החוד.  אותו הדבר קורה כאשר משחיזים ביד. ככל שהלהב קהה יותר כך תגביה אותו עד שתוכל לחוש בחוד פועל כנגד האבן. זה יוצר זוויות חוד גדולות יותר ככל שעובר זמן ואז התוצאות בהדרגה להתדרדר עקב התעגלות הלהב - טעות שניתן לעשות גם עם מוט (ראה השחזה: שיעור מס' 1). מיומנות ותרגול יוכלו להתגבר על בעיה זו, אבל הדרך הבטוחה היא להשתמש במדריך לשמירה על זווית חוד קבועה.

אם לא תסיר מספיק מתכת כדי ליצור חוד חדש, תשאיר חלק מהלהב הקהה במקום. הדרך הקלה ביותר כדי לקבוע שהסרת מספיק מתכת היא להשחיז עד שהעלית זמזום מתמשך ונוצר גראד. פלדה באופן טבעי מיצרת צליל בצורת זמזום טורדני כאשר פאזה אחרת יושבת בדיוק מול פאזה אחרת ואז נוצר הגראד. לאחר מכן, תוכל להסיר את הגראד בתהליך הליטוש וההחלקה ותקבל חוד מושלם. השחזה וליטוש סופי תבאנה לחוד לשלמות.

השיטה המקובלת

להסרה מהירה של ההשחזה הישנה,יש להתחיל עם אבן גסה (coarse). אבני יהלום הן האבנים הידניות המהירות ביותר להשחזה,  כאשר אבני מים יפאנים עומדות במקום השני. הצעד הראשון בהשחזה הוא איפה שנמצא רוב העבודה והוא זה שמייצר ת הפאזה שתוחלק לאחר מכן, במקרים כאלה מערכות השחזה מקצועיות יתנו מענה מעולה, למשל מערכת ההשחזה המקצועית של לנסקי (Lansky sharpners).

בשימוש במערכת ההשחזה המקצועית של לנסקי (Lansky sharpners), מכילה המערכת מדריך תנועה ממתכת שמשמש גם להחזקת הלהב וגם לשמירה על זווית גיאומטרית מדוייקת בעת ההשחזה. מדריך ההשחזה, מכיל מספר זוויות על פי סוגי הלהבים השוניםם, אם מדובר בסכין מטבח דקה או בסכין שטח עבה - לפי העניין.

לאחר סגירת הסכין במלחציים, בחר את האבן הגסה ביותר או היהלום (לפי המערכת שרכשדת ולפי הצורך)והחל בתנועות קצובות וקלות על גבי הלהב. הגדר את המדריך לזווית הנדרשת כנגד הפאזה הקיימת של היצרן, בדוק את הזווית נגד השפוע הישן. אם הדפוס החדש של ההשחזה מתייחס לחלק האחורי של הגאומטריה של היצרן, אתה מוריד את הזווית. אם אתה הולך לפי הזווית של החוד (החלק הקידמי של הפאזה) אתה מחדד את הזווית של החוד והיא מוגברת. רק כאשר דפוס ההשחזה ממורכז בין תחילת הפאזה לסופה ומקביל לה, אתה משכפל את הזווית המקורית. שמירה על הזווית המקורית היא אסטרטגיה בטוחה עד שאתה הופך להיות מומחה יותר ויודע מה אתה מבקש להשיג.

טוש שחור עוזר להראות את זווית ההשחזה, כאן עם מערכת מוט מודרכת.

אם אתה לא יכול לראות את דוגמת הלהב ואזור ההשחזה הקהה אותו אתה משחיז, נסה לסמן אותה עם טוש שחור עבה, ואז השחז עם האבן שוב. דפוס ההשחזה יעמוד נגד הסימון הכהה של הטוש ותראה היטב איפה השחזה - ששם ישחק הטוש.

כאשר הזווית נכונה, תשחיז צד אחד של הלהב עד שהסרת את החוד הישן. יש להשחיז עד שמתקבל גראד ומתקבל צליל זמזום מתמשך בהשחזה. הגראד יופיע בצד המנוגד לצד המושחז. עם צבירת הניסיון אתה תלמד איך לעצור רק עם גראד קטן בשלב זה בלי ל"אכול" יותר מידי מהלהב. אם אתה לא בטוח, עליך להשחיז עד שאתה יכול להרגיש את הגראד. לאחר מכן, הפוך את הלהב במכשיר וטחון/השחז כמות שווה מהצד השני.

הגראד הוא תופעה טבעית בהשחזת פלדה כאשר משחיזים צד מושחז אחד למול פאזה נגדית. כשלמדתי להשחיז כילד, הייתי צריך להציג את העבודה שלי לסבא שלי, והוא היה לעתים קרובות מראה לי שיש לי שיש לי גראד בקצה ההשחזה כמו זקן כזה על קצה הלהב. זה נראה חד, אך אז הוא היה מתכופף והלהב היה חוזר להיות קהה.

ניסיתי למנוע את הגראד במשך שנים לאחר מכן וללא הצלחה, כתוצאה מיצירת הגראד לא קבלתי שום דבר חד ביותר. עכשיו אני יודע שאחד מהסודות של השחזה הוא ליצר גראד ואז ללטש אותו ולקבל להב חד כתער. סכינים קרמיים וסוגים קשים של פלדה קשה מאוד לא ייצרו גראד. גם כאן רק הניסיון יגיד לך מתי השחזת מספיק, חשוב לגעת בלהב ולהרגיש שינוי בעת ההשחזה ושיפור, נגיעה תכופה תגיד לך מהי הדרך הנכונה.

ישנם שלוש תנועות יסוד בעת ההשחזה- החלקת האבן כנגד הלהב, החלקת האבן בירידה מהלהב, או החלקות אלרנטיביות - למשל החלקה במעגלים. בשלב הראשון, כל אחד מהשלוש הוא בסדר.

לאחר יצירת פאזה בסיסית שתראה בעין וכאשר מרגישים שנותר חוד בסיסי, יש לעבור לצעד הבא להשתמש באבן בינונית. מטרתה היא לא כל כך להסיר חומר, אלא יותר להחליק את השריטות והקרעים שנעשו על ידי האבן/ יהלום הראשונה. האבן הבינונית צריכה להיות בערך עדינה בשיעור של  50% ביחס לאבן הראשונה, כך אם התחלת עם אבן בשיעור של גריט 180, אתה יכול להשתמש בגריט 320 או 360 כעת. השתמש בתנועות מעגליות או אלטרנטיביות לסירוגין עד שתבנית השריטה הישנה נעלמה. אז תעשה כמות שווה של טחינה או החלקה בצד השני של הלהב.

/ייתכן שעדיין תהיה מסוגל לזהות גראד קטן בשלב זה. תסיים בכמה משיכות  כנגד כיוון החוד החוד כדי להסיר את הגראד. זה המקום בו התיאור של תנועת הפריסה הדקה שתארנו למלה, הוא תיאור מדויק.  

הלהב צריך עכשיו להיות חד ללא גראד. החוד עכשיו לאחר השחזה בגריט 320 או 360 מיקרוסריישן, שהוא מספיק טוב לשימושים רבים.

בשינון העדין שקיים על הלהב בשלב זה ניתן לראות בזכוכית מגדלת, אולם בהמשך הדרך הוא יעלם. מקל שטול או אבן ליטוש יעשו את העבודה תוך יישור והחזרת החדות בשלב זה. תמשיך לשלב הבא, אם אתה רוצה חוד בר קיימא יותר.

עבור השלב השלישי יש להשתמש באבן משובחת, בגריט 600 או 800, ולחדד באמצעות משיכות רק כנגד החוד על מנת שלא יווצר גראד והחוד יוחלק היטב. רצוי בשלב זה בכל תנועה להפוך את הלהב לשם מניעה של היווצרות גראד חדש.

הלהב שלך לאחר סיום שלב זה צריך עכשיו להיוחד חד כתער לכדי גילוח. בדוק את זה כפי שתואר לעיל. אם יש חספוס, יש לחזור לאבן הבינונית - לא סיימת לייצר פאזה טובה. אם אין חספוס אבל החוד אין לו מספיק נשיכה, יש להמשיך באבן המשובחת עד ללהב בחדות תער.

כשהלהב הופך להיות קהה שוב, חזור על השימוש באבנים הבינוניות ועדינות. רק כאשר הלהב הופך משונן או פגום יהיה אתה צריך לחזור לאבן הגסה.

השחזת להבים מסוג פאזה מעוגלת (Multi Bavel

הוריאציה הזו תיתן לך להב שיחזיק לאורך זמן רב יותר מאשר בשיטה הרגילה שתוארה לעיל. להב פאזה מעוגלת דומה ללהב קונבקס הקמור שניתן למצוא בסכינים של מוראן, בלאק ג'ק וסדרת Trizor של סכיני שף צ'וייס. שיטה זו יכולה להיות מותאמת לסוגים רבים של ציוד השחזה.

הצעד הראשון הוא לבצע גריינד לרמה של פאזה ראשונית שתחליף אץ הפאזה הישנה. פאזה זו תהיה למעלה ברמה של כ-5 מעלות פחות מהפאזה אותה אתה מבקש בסוף להשיג כזווית הסופית שלך. לפעמים זה מכונה חידוד מראש או דילול הלהב. יתכן כי בשלב הראשוני זה יותר עבודה בשלב זה, אבל תוכל לחסוך קצת עבודה בהמשך אם תשתמש בשיטה זו. יש לטחון עד שהחוד הישן הוסר. כפי שתואר לעיל, ההוכחה היא שאתה העלית גראד.

עכשיו יש לשנות לאבן בינונית ולהגדיר את המדריך שלך לכמה מעלות זווית גדולה יותר מהקודמת. במדריך מסוג תופסן אתה מגדיל את הזווית על ידי הזזת המדריך קרוב יותר לחוד. במערכות מסוג המוט אתה יכול בקלות לבחור זווית אחרת על ידי שימוש בחור אחר למוט. מערכות אחרות יש דרכים שונות כדי להתאים את הזווית. עיין בסעיף שלהלן לשיטה באמצעות משחיז של לנסקי (Lansky sharpners) אותו אנו משווקים.

כשאתה מגיע לאבן העדינה יש להגדיל את הזווית שוב עוד כמה מעלות. לחדד במשיכות שהולכות על החוד וכנגד כיוונו, ולהקפיד על צדדים חלופיים עם כל משיכה. אתה משחיז רק שטח קטן ממש בחוד, הסר את הגראד שנוצר עקב שינוי הזווית עם האבן הבינונית.

מאחר ואבן עדינה משחיזה לאט ובעדינות יותר מהגסה, זה בדרך כלל לוקח לא מעט עבודה כדי להסיר שריטות של השלב הקודם. על ידי הגדלת הזווית בכמה מעלות כאשר אתה משנה אבנים, התמקדות בעבודה זו בשטח קטן יותר בסמוך לחוד תצמצם את העבודה הדרושה כדי להגיע לחוד מקסימלי.

השחזת להבים מסוג פאזה מעוגלת (Multi Bavel) עם מערכת של לנסקי

יתרון רב יש למערכת ההשחזה של לנסקי בלהבים אלה, המתקבל על ידי תיקון המוט בנקודות שונות בכל אבן.

הנה דרך קלה לעשות השחזה כזו עם משחיז של לנסקי (Lansky sharpners):

1. דחף את מוט הברזל לאבן הגסה ככל שזה יכנס, עדיין יש להדק את הבורג השטוח. זה מקטין את הזווית במעלה אחת או יותר. אותו דבר באאבנים הגסות, אם אתה משתמש בהן.

2. חבר את המוט על האבן הבינונית באמצע של המדריך על פי ההוראות.

3. דחף את מוט הברזל לאבן העדינה רק מספיק כדי להדק את הבורג השטוח בסדר. זה מגדיל את הזווית במעלה אחת. עשה כך גם עם האבן העדיפה מאוד (מעל 800 גריט).

כעת, בעת שימוש באבנים אלה שתיצרו באופן אוטומטי בלהב שיפוע מדורג לשלוש. טיפ: החלפת ברגי האגודל עם ברגי ראש שטוחים תיתן לך עוד סנטימטר וחצי לערך של אבן לשימוש. כמו כן, אתה יכול לשפר את החוד על ידי השחזת היתרון על אבני מים יפניות עדיפות, אבני ארקנזס או אבנים קרמיות, בגוסה גריט 1000 או יותר. יש לשמור על אותה הזווית כשלב האחרון לעיל.

שימוש בשמנים ומים על אבנים

בצפון אמריקה בדרך כלל נוטים להשתמש בשמן השחזה על אבני השחזה (honing oil); בשאר העולם משתמשים במים. בדיקות  במכון מקצועי הראו, שבגלל שהשמן נושא את הסיגים כנגד החוד, תוצאות טובות יותר מתקבלות עם אבן יבשה. עם זאת, אבנים טבעיות נוטות להסתם ללא שמן ולהפסיק להיות יעלות. אני מעדיף קרמיקה ואבני יהלום יבשות ולא אבני שמן, הבחירה השנייה שלי היא אבני מים יפניות.

אני אשאיר את זה להעדפה האישית שלך, עם ההנחיות הבאות. באבני ארקנזס מלוכדות ואבני הודו אתה יכול להשתמש בשמן או להשתמש בהן יבשות. נקה אותם עם מדלל צבע/טינר. השתמש באבני מים יפניות רק עם מים, יש לנקות אותן רק עם מים, אבל יש לאחסן אותן וייבש לאחר שימוש, יש להשרות אותן לפני השימוש.

ניתן להשתמש באבני יהלום ואבני קרמיקה יבשות או עם מים. נקה אותם עם מים ואבקת מירוק בעת צורך. ניתן להשתמש באבנים טבעיות ארקנסו (Washita) ועם שמן, מים או יבשים, ויש לנקותן בהתאם.

אם השתמשת באבן עם מים ואתה רוצה לשנות לשמן, תן לאבן להתייבש באופן יסודי, ולאחר מכן יש לשמן אותה. לאחר שהשתמשת בשמן על אבן, קשה לשנות בחזרה.

בהצלחה

השחזה נעימה.

פרופיל השחזה - Sharpening Profile

לכל סכין יש פרופיל השחזה.

החלק החד בסכין קרוי חורפה והוא החלק החותך, הזווית של החורפהוזווית הלהב שמעליה, היא פרופיל ההשחזה או הגיאומטריה של הלהב (Geometry). יש צורות להב רבות ((Knife blade profiles (Patterns) ולהם שמות רבים, לכל להב של סכין יש מטרה, לפי השימוש שיעד המהנדס לסכין בעת בנייתה.

העיקרון העומד בבסיסו של החיתוך הוא ריכוז כל הכוח בשטח פנים קטן מאד כדי ליצור לחץ גבוה, ועקב כך חדירה למה שחותכים. על פי עיקרון זה בלהב משונן כל שן מרכזת כוח לאזור קטן יותר מה שמאפשר חיתוך חומרים קשים יותר. כך, התנועה עצמה תאפשר חיתוך גם תוך הפעלת פחות כוח - למשל בסכין לחיתוך לחם.
ככלל, להב חייב להיות עשוי מחומר קשה יותר (או בעל קושי זהה) לחומר אותו נועד לחתוך. במידה ולא, הלהב לא יצליח לחדור (יספוג בעצמו את כל האנרגיה, מה שיתבטא בנזק ללהב) או ישחק מהר מאד (אם הוא חזק מספיק כדי להעביר חלק מהאנרגיה אל החומר).

כך ללהב של סכיני מטבח יש בצורה מסוימת שייעודו חיתוך מזון חזור ונשנה, להב של סכין שטח יחייב עובי וזווית אחרת, להב של גרזן יחייב זווית לביקוע וכל הלאה.

 

למידע נוסף.