סכינים סידרתיות - מידע ועצות - Serial Knifes - סכינים למבינים

knife big1

סַכִּין
×
 x 

סל הקניות ריק
סל הקניות
סל הקניות ריק

סכינים סדרתיות-איך אני אבחר לעצמי אחת טובה?!

מאת דורון לביא, סיוע בעריכה ותיקונים עומר יעבץ.

המאמר מציג דעות אישיות בלבד.

המאמר עוסק באולרים בעיקר ולא בסכינים בעלות להב קבוע (FIX BLADE), למרות שתצורות להב הינן אוניברסליות.

כפי ששמתם בוודאי לב, ישנם צורות שונות וסוגים שונים של להבים.אני כרגע אפרט 4 תצורות עיקריות הרלוונטיות לדיון כאן והנפוצות ביותר:

SPEAR POINT - או בעברית, ראש-חנית. התצורה הזו מקובלת בעיקר בפיגיונות וממקור השם, חנית.

TANTO - ללא תרגום לעברית, הוא סוג הדומה לקצה של חרב סמוראית, גב הלהב נגמר ומתחיל בירידה חדה לכיוון החורפה בצורה שיוצרת מעין משולש מוזר.

 - CLIP POINT זו תצורה שבה גב הלהב נשבר מעט לפני קצהו, מקבל ירידה קלה בחלקו העליון וירידה תלולה באיזור החורפה.

DROP POINT - הלהב דומה לסכין יפאנית הפוכה,רק מעוגלת יפה ולא "משולשת" כמו היפאנית.השפיץ נמצא בקצה התחתון של הלהב. בכל התצורות הללו יש ווריאציות קלות לפה ולשם, אך הן אינן משנות את מהות התצורה.

זו היא התצורה האהובה עליי בסכיני עבודה.

התצורה משפיעה רבות על מהות העבודה שעל הסכין לבצע, לפיכך מצאתי לנכון להזכירה. אמנם כל תצורה מסוגלת לבצע כל מטרה ברמת העיקרון, אבל נדרש לכך יותר כוח או חוסר נוחות בתפעול ואת זה ניתן למנוע.

בנוסף לתצורת הלהב, בדרך כלל הלהבים מגיעים ב-2 גירסאות: להב חלק (ללא שינון) ולהב חצי-משונן (עם שינון על כחצי מאורכו). ישנה תצורה שלישית, של להב משונן כולו (ראה חברת SPYDERCO). לטעמי שינון יעיל לשימושים מסויימים, אך מקשה את ההשחזה ומוגבל בהרבה מלהב חלק או חצי משונן.

למה כן משתמשים בשינון? השיניים משמשות למעשה בעיקר לניסור חומרים קשיחים וחומרים סיביים ופלסטיים כגון חבלים ורצועות ומשמשות בעיקר לחילוץ. דעתי האישית היא שהלהב הטוב ביותר הינו חצי משונן. אמנם ישנו הפסד מבחינת אורך הלהב החלק, אבל השינון מועיל כשצריך אותו.

כעת, שמסקרנו את מבני הלהב הנפוצים ואת תצורות הלהב הקיימות, הגיע הזמן לסנן את הכמויות העצומות שיש לשוק להציע ולבחון מהיא הסכין המתאימה לך למשתמש.

ישנן מספר דרכים ודרכי חשיבה שיעזרו לבחור סכין נכונה:

לאיזה צורך הסכין תשמש רוב הזמן, או: לאיזו עבודה היא נועדה?

כולנו יודעים שסכין יפאני מצויין לחיתוך של נייר וחומרי קרטון. האם מישהו עצר ותהה מדוע?

הסיבה היא פשוטה: ראש הטאנטו ההפוך של הסכין מאפשר הפעלת כוח רב במעט מאמץ בנקודה מסויימת והראש הישר מאפשר חדירה נוחה של הנייר. נתונים כאלו הם חשובים במיון הראשוני - סכין עם ראש drop point תהיה בלתי יעילה לשימוש בעיקר בחיתוכים עדינים עם הקצה (ה"שפיץ") עקב זווית העבודה הלא נוחה. כך גם ראש החנית או הקלפי פויינט. הטאנטו תהיה בחירה סבירה לעניין זוית החיתוך עם הלהב, אך תהיה כבדה ובלתי מתאימה לעבודה רציפה ומדוייקת.

על כן, דמיינו בראשכם מהי הפעולה החוקית הכי נפוצה שבשבילה אתם רוכשים את הסכין, ואז דמיינו אתכם מבצעים את אותה הפעולה עם הסכין שבחרתם. רצוי להתייעץ עם מומחה או משהו שיש לו ניסיון רב.

נוח? מרגיש מתאים? יושב טוב ביד? האחיזה נוחה? מזל טוב,עברתם לשלב הבא!

אחזקה וטיפולים, או: בחירת סוג הפלדה

כל פלדה המשמשת לייצור להבים היא בעלת יתרונות וחסרונות. פלדה קשיחה מידיי עלולה להישבר מנפילה בטעות, פלדה רכה מידי תצטרך אחזקה שבועית) השחזה וכדומה).

מן המפורסמות כי פלדות אל � חלד אינן מחלידות כמעט, עקב שימוש בחומרים מתקדמים, ותחזוקתן על כן קלה מהפלדות הפחמניות הנוטות להחליד (אין צורך להקפיד על שימון ותחזוקה כמו בפלדות הפחמניות). עם זאת פלדות אלחלד גמישות פחות ויש להם נטייה לאבד את ההשחזה שלהן בקלות רבה יותר מן הפלדות הפחמניות והם גם עלולות להיות שבירות בנפילה פשוטה כמו D2 שהיא פלדה בין אל חלד לפחמנית.

(מדריך פלדות ניתן למצוא במונחים באתר).

עם הניסיון וההתעניינות בסכינים כל אחד יכול ללמוד להבדיל ב"רמת המשתמש הממוצע" בין יתרונות וחסרונות הפלדה.ניקח לדוגמא פלדת 440A ו-440C למול למשל AUS32.

פלדות ה-440 רכות מאד לדעתי, למרות שיש אנשים רבים המוכנים לחלוק עליי בנושא. אני צריך לתחזק סכין שילהבה עשוי מפלדת 440 לפחות פעם בשבוע אחרי שהחדות מההשחזה הראשונית במפעל נעלמה לה. לעומת זאת, פלדה מסוג ה-AUS מחזיקה חוד זמן רב יותר, ומצריכה פחות תחזוקה עתידית.

כעיקרון, החיסרון הגדול של סכינים קשיחות מידיי הוא שהם עלולות להישבר תחת מאמץ כגון נפילה או עומס צידי כגון פתיחת ארגז עץ, או עומס צידי דומה.

סוגי נעילה ואפשרויות פתיחה:

קיימים כ-4 סוגים שונים של נעילת הלהב במצב פתוח,והם:

liner lock - נעילת הלהב מתבצעת ע"י פיסת פלדה גמישה אשר מעוקמת ונעה לכיוון שעוקמה, ברגע שהלהב פתוח עד הסוף ונכנסת ל"גומחה" ייעודית, שהיא סך הכל חלק שטוח בקצהו האחורי של הלהב, באופן שהיא מהווה מכשול פיזי ללהב ומונעת ממנו להתקפל בחזרה. בשימוש ע"י יצרנים רבים.

locking frame - שיטה פחות נפוצה, ואינה נמצאת בשימוש ע"י רוב היצרנים. הנעילה מתבצעת באותה צורה, רק שחתיכת הפלדה הגמישה היא חלק מהידית של הסכין, ולא מנגנון פנימי נפרד. דוגמא טובה היא ה � K.I.S.S של קולומביה ריבר.

Lockback - בגב הידית נמצאת מעין מיגרעת עם פיסת פלדה היושבת על ציר. עיקרון הנעילה דומה מאד לשני הסגנונות הנ"ל � לשון מתכת אשר ממלאה מגרעת בתוך קצהו האחורי של הלהב - ההבדל הוא רק במיקום הנועל (גב הלהב ולא ציר הקידמי של הלהב). היתרון הגדול שלה הוא שהנעילה נועלת את הלהב מלמעלה ובכך מוסיפה לחוזק שניתן להפעיל על הלהב לפני שהנעילה תיכשל. רוב סכיני ה -lockback הן דיי מאסיביות.כמו כן השחרור הינו בטיחותי יותר. אופייני ליצרנים � BUCK, SPYDERCO ואחרים.

axis lock - אחרון חביב ואהוב עליי אישית:ידוע גם בעוד כמה שמות בהתאם לחברה היצרנית.השם AXIS שייך לבנצ'מייד, למרות שלקולד-סטיל ולעוד מספר חברות יש משהוא דומה מאד.

כאן הנעילה מתבצעת ע"י פין מפלדה הנע קדימה ע"י קפיץ ואחורה ע"י משיכתו. כשהלהב במצב פתוח הקפיץ דוחף את הפין קדימה והוא נכנס לתוך מגרעת בקצהו האחורי של הלהב, בדומה ללוק-בק. בשונה ממנו,אין מגע על כל שטח המגרעת, מה שעושה אותו לפחות חזק יחסית מהלוק-בק.

יתרונות וחסרונות:

שלוש מתוך 4 הנעילות שפרטתי ניתן לשחרר בעזרת יד אחת ביעילות רבה.

כאן לטעמי הפאקטור העיקרי הוא הנוחות.

האקסיס הוא הכי נגיש ונוח לשימוש ביד אחת, אך חלש יותר מיבנית מסוגי הנעילה האחרים שבהם יש שטח מגע מלא בין הנועל למגרעת.

הלוק-בק הוא הכי פחות נוח לגישה כיוון שברוב המקרים הוא נמצא בין אמצע הגב לחלקה האחורי של הידית. הוא אמנם נועל חזק אבל פחות נוח לשימוש לטעמי. ברוב המקרים מצריך שימוש ב-2 ידיים.

הלוקינג-פריים משמשת בעיקר לנעילת סכינים קטנות למדיי במקרים בהם נתקלתי. מדוע - זאת אינני יודע. ואני מעריך שהיא לא נוחה כל כך ביד המשתמש עקב צורתה הייחודית.

הליינר-לוק היא נעילה יעילה, פשוטה ובעלת סיכוי נמוך לקלקול לאור המיבנה הפשוט. הסכין בדר"כ נוח לתפעול ביד אחת והוא דיי חזק. כנראה לכן זו השיטה הנפוצה ביותר בשוק כיום. החיסרון היחיד שאני רואה לשיטה זו היא קושי בתיפעול לבעליי אצבעות שמנמנות או עבות.

וכמובן שאי אפשר לדבר על סוגי נעילה בלי לפתוח קודם את הסכין...

אפשרויות פתיחה, יש גם כ-4 אפשרויות:

חור אגודל: כשמו כן הוא חור המתאים בגודלו ל"דחיפה" אמיצה של האגודל לתוכו למען הפעלת מנוף (כוח) לפתיחת הלהב.

בליטה לאגודל (thumb stud): זה למעשה פין קטן הבולט מפני השטח של הלהב, שמטרתו היא "להיתפס" ע"י האגודל ובהפעלת מנוף לפתוח את הלהב.

קפיצי (AUTOMATIC) וחצי קפיצי (OPEN ASSIST): "סכין קפיצית" או סכין אוטומטית הינה סכין בה הלהב נתפח בלחיצה כתפור או שחרור נעילה. סכינים אלה אינן חוקיות בישראל, וארה"ב יש מדינות בהן אחזקת סכין זו הינה עברה מסוג פשע החמורה מאחזקת כלי יריה (!). בישראל סכין קפיצית אינה חוקית לנשיאה.

סכין חצי קפיצית (OPEN ASSIST) - היא סכין שברגע שאתה מעביר את אצבעך על בליטה מיוחדת בגב הלהב (כמובן לאחר שחרור ניצרה המונעת פתיחה מקרית) הלהב מזנק החוצה ונפתח במלואו, בתנועה צידית כמו ל-AXIS. לשיטה זו יש שמות רבים, אצל באק למשל היא נקראת A.S.A.P (מתאים לראשי התיבות As Soon As Possible, לא מצאתי פרוש אחר). יש גם גירסה מכאנית הפועלת על עיקרון דומה-לחיצה על בליטה מיוחדת בגב הלהב מביאה את הלהב למצב רבע פתוח, ותנועה קלה עם שורש כף היד מנער את הלהב ופותחת אותו לגמרי. ראו לדוגמא את סידרת "for those how serve" של קולומביה ריבר.

"הקפצה" של הלהב: השיטה האהובה עליי ויכולה להתבצע למעשה בסכינים שונות. מי צריך לעשות תנועות מסורבלות עם האגודל כשניתן בתנועה אחת להקפיץ את הלהב החוצה מתוך הידית?...ובכן,כל מי שאין לו דיי ניסיון בהקפצה, שייזהר.

הקפצה נעשית בעיקרון ע"י תנועה חדה של שורש כף היד כלפי מטה ועצירתה פתאום. האינרצייה משחררת את הלהב למצב פתוח והוא ננעל במקומו.

הערות,אזהרות,יתרונות וחסרונות:

למעשה אין כמעט הבדל בין חור האגודל ל-thumb-stud.שניהם נגישים באותה מידה ונוחים באתה מידה. ההבדל היחיד שאני רואה הוא עיצובי, אם כי בשימוש וחיתוך עומק של הלהב (חציית תפוח) הבליטה תפריעה ללהב לחדור פנימה, בזמן שבעייה כזו אינה קיימת עם החור.

חצי קפיצי (OPEN ASSIST) - שיטה מאד נוחה, אבל מכבידה במשקל עודף את הסכין, מה שלא עוזר לסכין טאקטית למשל. לא כן עם הפתיחה המכאנית, שם אין משקל עודף.

חיסרון בולט הוא אפשרות חסימת תנועת הלהב עם האצבעות, אשר צריכות לאחוז בסכין בזווית מסויימת על מנת ליהנות מיתרונות השיטה.

הקפצה - לא מומלץ לנסות ולהתאמן ליד אנשים או ציוד העלול להיפגע מסכין שעפה מהיד.אמנם לא צריך הרבה אימון בשביל זה אבל הפעמים הראשונות הן מסוכנות. זו השיטה המהירה ביותר והנוחה ביותר,לפחות בשבילי. תנועת ההקפצה בשילוב עם תנועת ההוצאה מהכיס מאפשרת לסכין להיות במצב עבודה תוך כשנייה אחת. עם קצת אימון אפשר להקפיץ כל סכין, ובהתאם צריך להתאמן עם כל סכין חדשה כי נקודת האחיזה בה שונה והאיזון שונה.כללית יותר קשה להקפיץ סכינים עם נעילת לוק-בק, כגון ספיידרקו פוליס.אבל עדיין אפשרי הדבר עם אימון מרובה. :-)

קצרה היריעה מלפרט את כל השילובים בין הלהבים לנעילות ולפתיחות.

אסכם בעובדה שצויינה בתחילת המאמר -

על הסכין להתאים לעבודה המתוכננת לה, סכין שנועדה לבלות את רוב חייה בחיתוך קרטון וחומרים קשיחים עם הקצה הלהב ("שפיץ") צריכה להיות לדעתי קצרה, עבה, עם להב חלק מסוג DROPPOINT ונעילת לוק-בק.

סכין לחילוץ, שתחתוך חבלים ורצועות צריכה להיות ארוכה, משוננת לגמרי , SPEARPOINT ועדיף בעלת אפשרות אבטחה כגון ניצרה.

סכין טאקטית צריכה להיות קלה, מאוזנת היטב, בתצורת SPEARPOINT , קלה לפתיחה וסגירה, וחצי משוננת.

אני מקווה שהבהרתי את הנושאים הללו לשביעות רצונכם, וכשתיגשו לבחור לעצמכם סכין, תדעו לעשות את הבחירה הנכונה והחכמה תוך שקילת הצעותיי במאמר.

עד לפעם הבאה,

"ברווז זה לא עוף דורס" דורון.

knive.co.il