השחזה

אבני השחזה הוא עולם בפני עצמו, יש הרבה סוגים ואיכויות, ישנן אבנים טבעיות וסנטטיות, עדינות וגסות, המחירים נעים משקלים בודדים ועד לסביבות האלף ויותר, אבנים לשימוש עם מים, שמן, או נפט. הצרכנים הגדולים של אבני השחזה שונות הם השוחטים. במידה וחשוב לך שההשחזה תיהיה עדינה וחלקה, הרי ברור שיש לקחת אבן בהתאם שתיהיה חלקה עדיף טבעית למרות שהיום קיימות אבנים סנטטיות ברמות גרעין עדינות במיוחד.

"לדרר" רח´ סירקין 12 בהדר. אולי יעשה את זה על המקום. אם יש שריטות על הלהב תשאל אותו אם הוא יכול לעבור עליהן עם "בופר". (סער)

הדבר ההכי יעיל בחידוד סכינים הוא בד שמיר על דרגותיו השונות-להניח אותו על משטח ישר ויציב ולחדד את הסכין ג- להשגת אותה חדות של טער שמסוגל לגלח את השערות מהזרוע או אפילו זיפי זקן של שלושה ימים, הכלי היחד שמסוגל לזה הוא ה "סטרופ" או סתם חגורת עור ישנה, ןאם מורחים עליה טיפה של משחת קרבורונדום עדין הסכין יהיה מפחיד ממש ד- השיטה לחידוד סכין, יהיה זה בעזרת אבן או בד שמיר, היא להעביר צד אחד של הלהב בתנועה אורכית (יש שממליצים על תנועה סיבובית או כל מיני דברים מוזרים שמשאירים סימנים מכוערים על הלהב) עד שמופיע גרד קל. כאן הופכים את הלהב ומחדדים בעדינות עד שהגרד נעלם. ועושים פיניש עם הסטרופ (דוד).

השחזה במוט כמו באבן חייבת להיות ללא לחץ הסכין בזוית של 20 מעלות לכל אורך הסכין וכל אורך המוט/אבן, קיימים רמות חיספוס שונות גם לאבן/מוט, וכל אחד מתאים לצרכיו, מוט השחזה אובלי או שטוח עדיף על כי שטח מגע הסכין עם המוט גדול יותר ומכן גם המהירות. הסיום על עור או בד לסכיני מטבח או פגיונות ניראה לי מיותר, מתאים במיוחד לצרכים רפואיים. (שרגא) אישית אני מעדיף שימוש במוט בעל חתך אובלי וחספוס בינוני. אני משחיז כך כבר הרבה שנים, להבים משוננים וחלקים כאחד. הסוד הוא להחזיק את הלהב בזוית הנכונה ולשמור עליה לאורך התנועה. הקפדה על הזוית תמנע "טחינה" של הלהב. כמו כן יש להתחיל בהפעלת לחץ ולשחרר לחץ תוך כדי. אם אני משחיז סכין שתהייה חדה כתער (לא תמיד ותלוי בסכין ובשימוש) אני מסיים בהעברה על רצועה, כמו שעושים לתער, רק ללא משחת הליטוש. את אותה פעולה אפשר לעשות על קרטון, עץ או מכנסי ג'ינס (בזהירות). (סער)