בניו אינגלנד הבתולית של אותם ימים, החלה לרקום עור וגידים תעשייה חדשה,תעשיית הסכו"ם המתכתי.

קבוצת יצרני סכו"ם מגיעה להתיישב בפאתי ניו יורק, במערב ניו יורק ובצפון פנסילווניה, כאשר הם מקבעים את עצמם באזור החדש כקואופרטיב.

קבוצה של 38 איש נרשמה כשותפות מוגבלת שמטרתה ייצור ומכירת כלי סכו"ם ממתכת.

התארגנות זו נודעה כ-tidioute cutlery company )t.c.c )

כיום רוב ההסטוריונים  העוסקים בייצור סכינים, תמימי דעים כי כאן למעשה התחילה קא-באר את דרכה.

ינואר1902

מר וואלאס ר. בראון רוכש את הנכסים של חברת t.c.c

הארגון החדש בראשותו, פונה למושל פנסילווניה בבקשה להקמת תאגיד שיוודע לימים בשם:

(union razor company u.r.c)

אפריל 1902

החברה החדשה מפנסילווניה פועלת במלוא יכולת התפוקה שלה.

25 בינואר 1909

שמה של החברה מוסב מ-u.r.c. ל-union cutlery company )u.c.c ) על מנת לשקף את מוצרי החברה בצורה נכונה יותר

1910- העיר אולין אשר בניו יורק פונה למר בראון בבקשה לשקול מעבר כולל של המפעל לעירם.

דצמבר -1911

ארגון חדש, מוצאו מהעיר ניו יורק, נרשם כ-u.c.c.n.y ויוצר בכך תאגיד בן שני מפעלים,האחד בניו יורק ואחיו הבכור בפנסילווניה. לאחר ארגון מחדש ותחילת עבודה בהיקף מלא במפעל בניו יורק נסגר לבסוף המפעל בפנסילווניה.

1912- מושב החברה הקבוע נקבע באולין ניו יורק-434 (north nine street olean new york)

בשנות ה-20 הסוערות פותחו מספר מותגי להבים אשר הפכו ברבות השנים לסכינים מובילות בשוק האמריקאי כגון:olcut,keenwell, ,וכמובן ka-bar שהחל אז לתפוס תאוצה לבנות לעצמו את התהילה שליוותה אחר כך את שמו

1924 – וולאל בראון נעשה חולה ולבסוף הולך לעולמו. אחיו אמרסון, לוקח במהרה את ניהול המושכות ונעשה חיש מהר האיש החזק בתאגיד ובעל הסמכות העליונה.

1931- אמרסון ששימש כנשיא עד למותו, הצמיח לידו כבן לוויה ועוזר אישי את אחיינו דבנפורת' בראון, בנו של וואלאס היו"ר המקורי.

1942- מייד לאחר תחילתה של מלחמת העולם השנייה,מוציאה ka-bar לאור את גולת הכותרת של סכיניה עד אז ,the formal u.s.m.c. standard issue , סכין קרבית טקטית שהופכת לחלק מגופו של כל לוחם חיל רגלים בצבא ארה"ב.

1945- למרות הצלחתו העצומה של הדגם הראשון, מקבל חיל הנחתים האמריקאי את הגירסה המשופרת והשנייה של הסכין.  גרסה מתקדמת זו, הופכת בסופו של דבר לסכין הרשמית של צבא ארצות הברית כולו, על כל חילותיו, כסכין רב תכליתית (הסכין אומצה בצה"ל נכנסה לשימוש ומכונה בארץ "סכין פלסים").

1952- חברת קא-באר בנתה לעצמה שם כמותג על נוכח התפקוד המצויין והמומלץ של ה-u.s.m.c. שלה, עליו גמרו את ההלל צבאות שונים ולאומים שונים שהתוודעו ליתרונותיו. או אז החליט דבנפורת' בראון יחד עם שאר חבר המנהלים לשנות את שם החברה ל-ka-bar cutlery  , בשלב זה נמחק השם 'איגוד' באופן סופי והחברה הפכה לחברה בע"מ.

1954- נסיון לא מוצלח להעברת בסיסי החברה לדוסונוויל ג'ורג'יה מסתיים באותה מהירות שהתחיל.

1955- החברה מתארגנת מחדש באולין ניו יורק.

מרץ 1960 -דבנפורת' בראון הולך לעולמו,החברה מחליפה ידיים מספר פעמים.

1961- משפחת בראון מוכרת את החברה לשני אנשי עסקים, אשר מצידם ממהרים ומוכרים אותה לקבוצת יזמים עסקיים המביאה את החברה עד לכדי פשיטת רגל. חברת רובינסון לסכינים רוכשת את נכסי החברה כחלק ממאמץ אחרון להחיותה טרם תגסוס ותגווע.

1966- חב' רובינסון לסכינים מוכרת את קא-באר לcole national corporation  )c.n.c. ) שמושבה בקליוולנד אוהיו.

1975- כחלק ממאמצים גדולים שהושקעו אז במחשבה על איך להחיות מחדש את המותג, פותחת קא-באר מחלקה חדשה שעיסוקה העיקרי הוא החייאת סכינים קלאסיות ישנות, ייצור רפרודוקציות במספרים מוגבלים (limited seriers ) ותמיכה אקטיבית לקידום נושא איסוף ושימור הסכינים בכלל.

1976- הסכין המשוחזרת הראשונה-u.s.m.c.  (חיל הנחתים האמריקני) מזמן מלחמת העולם השנייה יוצאת לאור במהדורה מוגבלת.

1977- ההצלחה חסרת התקדים לה זוכה סכין זו,מביאה את קא-באר להחלטה להחזיר את הקלאסיקה לייצור סדרתי ומתמשך.

1982- עקב בעיות ניהול, התאגיד הנוכחי c.n.c. נקלע לקשיים עסקיים קרדינליים הגורמים בסופו של דבר לפשיטת רגל. במצבה הנזיל והמקרטע נרכשת חברת קא-באר ע"י American concumer products ) a.c.p. ) ועוברת לסולון אוהיו.

1996- התאגיד והנכסים של קא-באר נמכרים ל-alcas corporation of olean n.y. מחזירים את החברה לאחד ממשכניה הראשונים, הפעם תחת חברת alcas .

החל מחודש יוני 1996 יש שינוי בפעילות החברה.

1997- קא-באר נמצאת בשיא הגידול שלה ומתרחבת לחמישה אתרי תפעול נוספים בכל רחבי ארצות הברית.

1998 –קא-באר חוגגת את יובל ה100 שלה.

2003- קא-באר עוברת למשכנה הנוכחי 200 homer street olean,new york .

תורגם  ע"י אלי בן שימול מאתר הבית של ka-bar